אלגעמיינער זשורנאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Internet-news-reader.svg אלגעמיינער זשורנאל
The Algemeiner Journal
Algemeiner Covers.jpg
פורמט טבלואיד עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ISSN 1084-4317
www.algemeiner.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דער אלגעמיינער זשורנאל (בתרגום חופשי מיידיש: "העיתון הכללי"; מכונה בקיצור אלגעמיינער) הוא שבועון יהודי היוצא לאור בארצות הברית מאז 1972 והעיתון הנפוץ בעולם בשפת היידיש. החל מ-1989 המגזין יוצא בשפה האנגלית בשם Algemeiner, עם עמוד קבוע ביידיש. בנוסף, יוצא מוסף חדשות בפורמט טבלואיד שכולו ביידיש. לעיתון קיים גם מגזין אינטרנטי באנגלית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את העיתון יסד גרשון ג'ייקובסון כאיחוד של העיתונים היידיים דער מארגן זשורנאל ודער אלגעמיינער שנסגרו מטעמים כלכליים. ג'ייקובסון ערך את העיתון ויו"ר מועצת המנהלים של העיתון היה ד"ר אלי ויזל. מרכז המערכת שוכן בעיר ניו יורק. הגיליון הראשון יצא ביום שישי, 25 בפברואר 1972.

ג'ייקובסון, שהיה חסיד חב"ד, התייעץ עם רבו הרבי מלובביץ' לגבי העיתון והרבי סירב שהעיתון יהיה מזוהה עם תנועת חב"ד[1]. בעמוד הראשון הופיע מדור קבוע ובו שיחה שפורסמה לראשונה משיחות הרבי מלובביץ' בנושאים שעל סדר היום. העיתון עצמו לא היה מזוהה עם גוף מסוים ונתן במה לדעות שונות ומגוונות, ולעיתים הופיעו בו גם דברי ביקורת ישירים נגד הרבי מלובביץ' ועמדותיו. בין הכותבים הקבועים נמנו שלמה שמיר, נתן ילין-מור, אלי ויזל, הרב הליטאי דוד דב הולנדר ועוד. כמו כן הופיעו בו בקביעות טורים אורחים של אישים שונים מיהדות ארצות הברית לגווניה. עם זאת, הקו הכללי של העיתון הוא פרו-ישראלי והוא מביע תמיכה במדינת ישראל ובצה"ל, וכן מרבה ללחום באנטישמיות. הסנטור לשעבר ג'ו ליברמן תיאר את העיתון וקרן ג'ייקובסון כ"תומכים בעובדות האמת בכל הנוגע לעם היהודי ומדינת ישראל".

בשנת 1989 החל העיתון להוציא גם מוסף בשפה האנגלית על מנת להרחיב את מעגל הקוראים, ומאז 2009 המגזין המרכזי יוצא בשפה האנגלית. בשנת 2011 נפתח אתר חדשות אינטרנטי באנגלית. כיום, תפוצת המהדורה המודפסת נעה בין 18,000 ל 23,000 עותקים, אך בעבר תפוצתו הייתה גבוהה יותר והתקרבה ל-100,000 עותקים.

לאחר פטירתו של ג'ייקובסון המשיכה משפחתו להוציא את העיתון, בנו סימון ג'ייקובסון הוא המנהל והמוציא לאור ובנו יוסף יצחק ג'ייקובסון עורך את העיתון בשפת היידיש.

רשימות ומצעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים קרובות העיתון מפרסם רשימות, מצעדים ודירוגים מנקודת מבט פרו-ישראלית ויהודית.

החל משנת 2010, העיתון מרכז רשימה שנתית של לא-יהודים שהשפיעו לטובה על עיצוב העתיד היהודי. איל התקשורת רופרט מרדוק זכה בתואר ב-2010, סטיבן הארפר ב-2011, מיט רומני ב-2012, ועבד אל-פתאח א-סיסי ב-2013.

כהקדמה לפריימריז של המפלגה הרפובליקנית ב-2012, העיתון דירג את שמונת המועמדים של המפלגה על ידי הערכת השפעתם החיובית על ישראל. ריק סנטורום, מישל בכמן וניוט גינגריץ נחשבו שלושת המועמדים הטובים ביותר עבור ישראל, ורון פול נרשם כהכי פחות טוב.

האלגמיינער מחזיק ברשימה שנתית "100 יהודים" המציינת את "100 האנשים הטובים ביותר שמשפיעים באופן חיובי על חיי היהודים" הרשימה הראשונה הופיעה במהלך חגיגות שנת ה-40 שלו שהתקיימו באפר איסט סייד במנהטן. באירוע השתתפו סלבריטאים ופוליטיקאים, ביניהם יולי אדלשטיין, דונלד טראמפ, אלי ויזל, הארווי וויינסטין, רונלד לאודר, רות ווסטהיימר, ויליאם קריסטול, אלן דרשוביץ, טוני אורלנדו ואחרים[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צביה ג'ייקובסון,עצתו של הרבי לפתיחת עיתון ביידיש אתר חב"ד אורג (באנגלית)
  2. ^ אלגמיינר יהודי 100: הרשימה המלאה (באנגלית)