אלדו קלמנטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אלדו קלמנטיאיטלקית: Aldo Clementi25 במאי 1925 - 3 במרץ 2011) היה מלחין איטלקי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלדו קלמנטי נולד בקטאניה שבסיציליה. הוא למד נגינה בפסנתר וסיים את לימודיו ב-1946. את לימודי ההלחנה החל בשנת 1941 ובין מוריו היו אלפרדו סנג'ורג'י וגופרדו פטראסי. אחרי קבלת התעודה ב-1954, השתתף בסמינר הקיץ למוזיקה חדשה בדרמשטדט בשנים 1955 עד 1962. השפעה חשובה בתקופה זו הייתה לפגישתו עם ברונו מאדרנה ועם לואיג'י נונו ב-1956 ולעבודתו באולפן למוזיקה אלקטרונית של הרדיו האיטלקי במילאנו.‏[1]

"שירת רילקה" מ-1946 הייתה יצירתו הראשונה שבוצעה (וינה, 1947). משמעות רבה יותר הייתה לביצוע הבכורה של "קנטטה", ששודר ברדיו צפון גרמניה בהמבורג ב-1956. ב-1959 זכה בפרס שני בתחרות האיגוד הבינלאומי למוזיקה בת זמננו (ISCMׂ) ביצירה "אפיזודות" (1958), וב-1963 קיבל פרס ראשון באותה תחרות, על "Sette scene da "Collage" ‏ (1961).

קלמנטי לימד תאוריית המוזיקה באוניברסיטת בולוניה בשנים 1971 עד 1992.

אלדו קלמנטי מת ב-3 במרץ 2011.

סגנונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1983 תיאר דייוויד פאנינג את סגנון של קלמנטי בכתיבת קנונים מואטים כ"שותף לדיכאון הפוסט-סריאלי הנפוץ של שנות ה-70'", ואילו בשנת 1988 התייחס פול גריפיתס ל"פשטות האלכסנדרית של פתרונו למבוכה העכשווית במוזיקה." קלמנטי עצמו תיאר את יצירותיו כ"קונטרפונקט דחוס באופן קיצוני, המקצה לקולות את התפקיד המביש של מיקרו-אורגניזמים חיוורים, בלתי-נשמעים."‏[1]

המוזיקה של קלמנטי הוצגה ב"אולטימה", פסטיבל המוזיקה העכשווית של אוסלו ב-2009, בוצעה והוקלטה על ידי הרכבים שונים, בהם רביעיית בוציני, הרכב אייבס והרכב המוזיקה העכשווית של ויילס, ושודרה ברדיו BBC.

יצירות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אפיזודות" (1958) לתזמורת
  • "אידיאוגראמי מס' 1" (1959) ל-16 כלים
  • "טריפלום" (1960) לחליל, אבוב וקלרנית
  • "קולאז'" (1961 - יצירה לבמה
  • "אינפורמל 2" (1962) ל-15 נגנים
  • "קולאז' 2" (1962) לאלקטרוניקה
  • "אינטרוולאטורה" (1963) לצ'מבלו
  • "וריאנטה A ‏ (1964) למקהלה מעורבת ותזמורת
  • קונצ'רטו (1970) לפסנתר ו-7 כלים
  • קונצ'רטו (1975) לפסנתר, 24 כלים ופעמוניות
  • "קלסדרה" (1976) לתזמורת קאמרית
  • "ל'אורולוג'ו די ארצ'בלה" (1979) ל-13 נגנים
  • "וריאציוני" (1979) לוויולה סולו
  • "קפריצ'ו" (1979-80) לוויולה ו-24 כלים
  • Dodici variazioni ‏ (1980) לגיטרה סולו
  • Fantasia su roBErto FABbriCiAni ‏ (1980-81) לחליל וסרט הקלטה
  • ES ‏ (1981) - יצירה לבמה
  • "פאראפרזות" (1981) קנון ב-18 קולות מבוצע במעבד
  • "אדג'ו" (1983) לחמישייה עם פסנתר מותקן
  • "אוברטורה" (1984) ל-12 חלילים
  • קונצ'רטו (1986) לפסנתר ו-14 כלים
  • "פנטזיה" (1987) ל-4 גיטרות
  • "מנחה" (1988) לרביעיית מיתרים
  • "ברסז" (1989) לתזמורת
  • "רומנצה" (1991) לפסנתר ותזמורת
  • "הקינה" (1992) לקול נשי ו-13 כלים
  • "סונאטה Y" ‏ (2002) לכינור סולו

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Clementi, Aldo, Maria Rosa De Luca, Salvatore Enrico Failla, and Graziella Seminara. 2005. Per Aldo Clementi: nell'occasione dei suoi ottant'anni, 25 maggio 2005. Catania: Università degli studi di Catania.
  • Cresti, Renzo. 1990. Aldo Clementi: studio monografico e intervista. Milan: Edizioni Suvini Zerboni.
  • Lux, Simonetta, and Daniela Tortora. 2005. Collage 1961: un'azione dell'arte di Achille Perilli e Aldo Clementi. Luxflux proto type arte contemporanea, Documenti 1. Rome: Gangemi. ISBN 8849207794
  • Mattietti, Gianluigi. 2001. Geometrie di musica: il periodo diatonico di Aldo Clementi. Lucca: Libreria musicale italiana. ISBN 8870962946
  • Osmond-Smith, David. 1981. "Aux creux néant musicien: Recent Work by Aldo Clementi". Contact, no. 23:5–9.
  • Osmond-Smith, David. 2001. "Clementi, Aldo". The New Grove Dictionary of Music and Musicians, second edition, edited by Stanley Sadie and John Tyrrell (professor of music)|John Tyrrell. London: Macmillan Publishers.
  • Seminara, Graziella, and Maria Rosa De Luca (eds.). 2008. Canoni, figure, carillons: itinerari della musica di Aldo Clementi: atti dell'incontro di studi, Facoltà di lettere e filosofia, Catania, 30–31 maggio 2005. Milan: Suvini Zerboni. ISBN 9788890069153


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 דייוויד אוסמונד, הערך "אלדו קלמנטי" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין