אליהו דב ברקובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליהו דב ברקובסקי
אין תמונה חופשית
לידה 1865
ה'תרכ"ה
לובצ'ה (בלארוס)
פטירה 2 במרץ 1943 (בגיל 78 בערך)
כ"ה באדר א' ה'תש"ג
תל אביב
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק
השכלה ישיבת סלבודקה, ישיבת וולוז'ין וישיבת מיר
מקום פעילות נובהרדוק, לידא, תל אביב
תקופת הפעילות 18951943 (כ־48 שנים)
השתייכות יהדות ליטא, תנועת המוסר, המזרחי
רבותיו הרבנים חיים לייב טיקטינסקי, נתן צבי פינקל, יצחק בלאזר, נפתלי צבי יהודה ברלין
בת זוג לאה
אב נתן מרדכי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב אליהו דב ברקובסקי (ה'תרכ"ה, לובצ'ה - כ"ה באדר א' ה'תש"ג, 2 במרץ 1943, תל אביב) היה המשגיח הרוחני בישיבת נובהרדוק, בישיבת לידא ובישיבת תל אביב.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת ה'תרכ"ה בלובץ' לאביו ר' נתן נטע מרדכי. למד בישיבת מיר אצל הרב חיים לייב טיקטינסקי, בישיבת וולוז'ין אצל הנצי"ב ובגרעין הראשוני של הכולל שהפך לישיבת סלבודקה, אצל "הסבא מסלבודקה" הרב נתן צבי פינקל, שם היה מקורב לרב יצחק בלאזר. בפולמוס המוסר בשנת ה'תר"ן נשלח על ידי הרב יצחק בלאזר להחתים רבנים על כרוז תמיכה בתנועת המוסר. לאחר נישואיו ללאה (בת-דודו של הרב שלמה פוליצ'ק) חזר ללמוד בכולל של ישיבת וולוז'ין. נסמך לרבנות על ידי רבה של נובהרדוק, הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ורבה של לובץ' הרב יצחק בונימוביץ'. עם הקמתה של ישיבת נובהרדוק, בסביבות שנת ה'תרנ"ה, נקרא על ידי מייסדה הרב יוסף יוזל הורוביץ לשמש כמשגיח, ושימש בתפקיד זה כעשר שנים. בנוסף לתפקידו המוסרי, היה אחראי גם על חלוקת הכסף לאברכי הכולל. בסביבות שנת ה'תרס"ה פרש מתפקיד זה, בשל אי הסכמתו לשיטתה החינוכית-מוסרית הנוקשה של הישיבה. הוא עבר לשמש כמשגיח רוחני בישיבת לידא[1]. לצד הרב שלמה פוליצ'ק, הוביל את הישיבה בשנות מלחמת העולם הראשונה (הרב יצחק יעקב ריינס נפטר ב-1915), כאשר גלתה מליטא לאוקראינה, שם התקיימה עד סביבות שנת 1920 (לאחר פרעות פטליורה), אז התפזרה. לאחר סגירת הישיבה עבר לגבולות רפובליקת פולין. התגורר מספר שנים ברובנו, וכחצי שנה שימש כר"מ בישיבת תחכמוני בביאליסטוק. בשנת ה'תרפ"ד עלה לארץ ישראל, והתיישב בתל אביב. הוא מונה למשגיח בישיבת תל אביב שהוקמה על ידי רב העיר, שלמה הכהן אהרונסון, והכניס בה סדרים חדשים[2]. במקביל, שימש רב בבית המדרש "ירושלים" בעיר, והיה מוסר בו שיעור יומי בגמרא. בשנת ה'תרצ"ה פרש מתפקידו בשל גילו המתקדם, אך המשיך בעבודתו החינוכית בישיבה.

היה חבר תנועת המזרחי בארץ ישראל.

פרסם מאמרים בעיתוני התקופה, הצופה, ההד, הארץ, היסוד ועוד, בהם מאמרים בתחומי משפט העברי[3], הלכה, לשון העברית[4] והשקפה. הותיר בכתב יד חידושים בהלכה ובאגדה.

נפטר בכ"ה באדר א' ה'תש"ג (2 במרץ 1943) ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק[5].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]