אליהו רוניא (רנה) מזי"א
 | |
| לידה |
21 במרץ 1896 ראשון לציון, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
18 באוקטובר 1919 (בגיל 23) ירושלים, מנהלת שטחי האויב הכבושים |
| עיטורים | |
 אות ניל"י | |
  | |
אליהו רוניא (רנה) מזי"א (ז' בניסן ה'תרנ"ו, 21 במרץ 1896, ראשון לציון – כ"ד בתשרי ה'תר"ף, 18 באוקטובר 1919, ירושלים) היה חבר במחתרת ניל"י ואחד מאסירי דמשק. עבד כאגרונום והיה מוזיקאי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מזי"א נולד בראשון לציון ב-1896 (ז' בניסן ה'תרנ"ו) כבן שני לרופא ד"ר אהרן מאיר מזי"א ולאיז'ני לבית גוטמן. ב-1901 עברה המשפחה להתגורר בירושלים. מזי"א למד בבית הספר כי"ח ובגימנסיה העברית בעיר. החינוך בבית היה קוסמופוליטי באווירה צרפתית. כילד למד לנגן על כינור והצטיין בבחינות בזמרה[1]. יחד עם אחותו מרגלית שנגנה בפסנתר נהגו לערוך דואטים בסלון הבית וערכו אפילו קונצרטים. את הקיץ נהגה המשפחה לבלות באלכסנדריה ולשהות אצל משפחת האם.
כשסיים את חוק לימודיו בארץ, המשיך, כמו אחותו, ללימודים בקולג' דה ז'נב (אנ') בשווייץ ואחר כך המשיך ללימודי חקלאות באוניברסיטת מונפלייה[2] שבצרפת. עם סיום התואר השני שלו בשנת 1914, חזר לארץ והתחיל לעבוד כאגרונום. עיקר עבודתו הייתה טיפול בפרדס המשפחה בפתח-תקווה[3].
מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס אליהו מזי"א לצבא העות'מאני. בתחילת 1915 החלו להקות של ארבה לפגוע בארץ ישראל. הממשל העות'מאני מינה את האגרונום אהרן אהרנסון למפקד המבצע של עצירת הארבה. אהרנסון בחר בצעירים מבני המושבות כדי שיעזרו לו במשימה, בניהם היו מזי"א ואיתן בלקינד. תוך כדי המאבק בארבה התיידדו השניים. בהמשך שירותו הצבאי הוצב מזי"א בחזית תעלת סואץ. הוא צורף למטהו של המפקד העות'מאני הבכיר בהג'ת ביי לצורך חקלאי, ומונה בנוסף להיות הצנזור הראשי של מכתבי החיילים העות'מאנים מן החזית.
פרשת ניל"י[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמתורגמן וצנזור נחשף מזי"א למידע צבאי מסווג, אותו העביר לידידו בראשון לציון איתן בלקינד שהיה חבר מחתרת ניל"י. בשלהי 1917 נחשפה הרשת והעות'מאנים החלו לאסור את חבריה. מזי"א הוזהר לא לחזור לפתח תקווה לכן הגיע לבית הוריו בירושלים אך שם נאסר.
לאחר מאסרו הובל לדמשק ונכלא בכלא חאן אל-באשה. במשפט שנערך לו נידון לחמש-עשרה שנות מאסר בתור פושע-מדיני[4] אך בזכות קשריו הטובים של אביו עם השלטונות, הומתק עונשו לשלוש שנות מאסר. כשנה לאחר כליאתו החלו הבריטים להתקרב לדמשק ולכן החליטו הטורקים להעביר את האסירים לכלא באנקרה. בדרכם הופצצה הרכבת, בה הובלו, על ידי מטוסים בריטים ובמהלך המהומה שנוצרה הצליחו מזי"א ואסירים נוספים לברוח[5]. בהתחלה היה מצבם היחסי טוב בזכות סכום כסף שהיה למזי"א ממשפחתו שביקרה אותו בכלא. בדרך דרומה חצו את הליטני[6] בניסיון להגיע לחווה חקלאית שנוהלה בידי מכר של מזי"א אך בהגיעם לשם התברר שעל החווה השתלטו מורדים שגנבו את שארית כספם ואת בגדיהם. חלשים ורעבים הצליחו להגיע לביירות שם נעזרו בבני משפחה כדי להפליג ליפו ולחזור לירושלים. מזי"א הגיע לירושלים חולה מאוד, נפשית וגופנית, ולמרות מאמצי הרופאים מצבו הלך והתדרדר עד פטירתו ב-18 באוקטובר 1919 (כ"ד בתשרי תר"ף).
בעיתונות התקופה נכתב: "כל ההרפתקאות האלו דכאו את רוח הצעיר המנוח ותזעזענה את בריאותו, ומיום שובו מגלותו עד היום הלכה הלוך ורדת עד כי נצמתו חייו. ובמשך רגעיו האחרונים דבר רק על מעניו התורקים העריצים הרודפים אותו"[7][8]
הובא למנוחות בבית העלמין בהר הזיתים[9]. בהלווייתו השתתפו דוד ילין, אלכסנדר אהרנסון, אברהם אלמליח ואחרים.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
סבו, אליהו-איסר, היה בנו של ר' אהרן מקלצק (מצאצאי הרב ישראל איסרליש). אביו אהרן מאיר מזי"א היה רופא, מהנדס, פרדסן, איש ציבור ובלשן ושימש כרופא במושבות הברון ובירושלים. היה מידידיו הקרובים של אליעזר בן יהודה ומחליפו בראש ועד הלשון העברית.
אחותו מרגלית (מרגו) התחתנה עם צבי איזקסון.
הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחיינו, אליהו איזקסון (בנה של מרגלית), יזם את הקמתו של מוזיאון העלייה הראשונה בזכרון יעקב והיה מראשוני התורמים למוסד והביא לקריאת האודיטוריום במוזיאון זה על שם אליהו רנא מזי"א.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בני ראשון לציון בקבוצת ניל"י, המשקיף, 29 ביולי 1942
- אליהו רוניא (רנה) באתר "יזכור"
- מזי"א אליהו רוניא (רנה) באתר "אלבום ראשונים - מוזיאון ראשון לציון"
- חברי ניל"י באתר "בית אהרונסון"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מירושלים, מאת סופרנו המיוחד, הצפירה, 31.07.1912
- ^ The University of Montpellier, UM
- ^ סמדר ברק, חמש עטרות, ד"ר אהרן מאיר מזי"א 'רופא הלשון העברית', ירושלים: יד בן צבי, 2013
- ^ לפי אתר "מצבות מדברות" ארוסתו לאה שליט (בתו של מייסד ראשון לציון אליעזר אלחנן שליט) שיחדה את הפחה הטורקי על מנת שלא יוציאו להורג את אליהו אלא ימירו את עונשו במאסר ממושך
- ^ בין הבורחים מהרכבת היו גם ניסן רוטמן, איתן בלקינד וגרשון פליישר
- ^ ההערכה היא שמחלתו של מזי"א החמירה כשחצה במים את הנהר
- ^ אליהו (רנא) מזיא ז"ל, דואר היום, 20 באוקטובר 1919
- ^ עודד יזרעאלי, אליהו רוניא מזי"א - מת כשחלה בברחו ממאסר בדמשק באתר "מצבות מדברות, 16 בנובמבר 2011
- ^ כרטיס נפטר: אליהו רוניא מזיא באתר "מרכז מידע הר הזיתים".