אלכסנדר המאושר

אלכסנדר המאושר
Alexandre le Bienheureux
	כרזת הסרט
	כרזת הסרט
מבוסס על	סיפור של איב רובר
בימוי	איב רובר
הופק בידי	דניאל דלורמה
תסריט	איב רובר
עריכה	אנדרה ורלן
שחקנים ראשיים	פיליפ נוארה; פרנסואז בריון; מרלן ז'ובר
מוזיקה	ולדימיר קוסמה
צילום	רנה מתלין
מדינה	צרפת
חברת הפקה	Madeleine Films, Films de la colombe, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
חברה מפיצה	Films de la Colombe Madeleine Films La Guéville
הקרנת בכורה	9 בפברואר 1968
משך הקרנה	95 דק'
שפת הסרט	צרפתית
סוגה	סרט קומדיה
הכנסות	16,645,537 דולר
	דף הסרט ב־IMDb

אלכסנדר המאושר (בצרפתית: Alexandre le Bienheureux) הוא סרט קומדיה צרפתי משנת 1968 בבימויו של איב רובר, עם פיליפ נוארה, פרנסואז בריון ומרלן ז'ובר בתפקידים הראשיים.

העלילה היא על איכר בעיירה קטנה בצרפת שעובד לבד במשק שלו מהבוקר עד הלילה תחת פיקוח הדוק של אשתו וכאשר היא נהרגת הוא מחליט להפסיק לעבוד ולהישאר במיטה. עם הזמן הוא מתאהב בצעירה יפה ועומד להתחתן אתה עד שברגע האחרון הוא מבין שמחכה לו אותו גורל כמו עם אשתו הראשונה ומצליח לברוח מהכנסייה.

בישראל הופץ הסרט על ידי פורום פילם.^[1]

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר (פיליפ נוארה) הוא בעל משק חקלאי בכפר קטן בצרפת. הוא גר עם אשתו אריאן (פרנסואז בריון) המכונה "הגדולה" והוריה. אלכסנדר הוא העובד היחיד במשק מבוקר עד ערב תחת פיקוח צמוד של אשתו. מדי בוקר היא כותבת את רשימת המטלות שלו על לוח בסלון ביתם. בלילה נופל אלכסנדר על המיטה מעייפות ואין לו חשק לסקס. הם נשואים עשר שנים ואין להם ילדים. הוא מתקשה לקום ואשתו מעירה אותו כל פעם בנקישת אצבעות ובקריאת "אלכסנדר"!.

היא עוקבת אחריו גם בשלט רחוק בעזרת מכשיר קשר כשהיא יושבת בבית ב"חדר המצב" עם הוריה.

אלכסנדר מאמץ כלב אך אריאן מזהירה אותו "או אני או הוא" ומאלצת את הכלב לישון בחוץ. הכלב הופך לידידו היחיד של אלכסנדר והוא מלווה אותו לכל מקום ומבין אותו כמו בן אדם.

יום אחד נהרגים אריאן והוריה בתאונת דרכים ונערכת להם הלוויה בהשתתפות כל אנשי הכפר. אלכסנדר נשאל אם יש לו תוכניות לעתיד והוא מחייך ואומר, "שום דבר".

הוא מוחק מהלוח את כל רשימת המטלות ובמקומן כותב" "לישון, לישון, לישון" (dormir, dormir, dormir), מגרש את האווזים, הארנבות והפרה ונכנס למיטה לתקופה בלתי מוגבלת.

אנשי הכפר מודאגים מההשלכה המוסרית של אלכסנדר על אורח חייהם. בראשם סנגין (פול לה פרסון) שיש לו עשרה ילדים שגם הם לא רוצים לקום בבוקר. הם כורזים לאלכסנדר שיקום מהמיטה והוא יורה באוויר. קוליבר (פייר רישאר) שיש לו עבר צבאי (עוזר טבח בהודו-סין...) מקבל רובה, נפרד מחבריו והולך להיפגש עם אלכסנדר, משימה שאולי לא יחזור ממנה. לבסוף הוא חוזר ומודיע לכולם שאלכסנדר שכנע אותו וכעת גם הוא הולך לישון.

התושבים מגייסים תזמורת כלי נשיפה שמפריעה לאלכסנדר לישון אבל הוא שם אטמי אזנים. יורד גשם ושישה נגנים לוקים בדלקת ריאות.

המאבק עולה מדרגה והם מחליטים לא לספק מזון לאלכסנדר דרך הכלב. הכלב מתחכם - חופר ומוציא תפוחי אדמה ומסלק ביצים מהמדגרה. אלכסנדר מטגן חביתה עם תפוחי אדמה והריח מתפשט לאפם של האנשים המוצבים ליד הכניסה.

אלכסנדר מסדר לו מתקן מעל המיטה שבעזרתו הוא אוכל ומנגן בטובה בלי לצאת ממנה. את הקניות הוא מבצע בעזרת הכלב שנושא בפיו סל מקש למכולת של מאדאם בואיו (צילה צ'לטון) שם עובדת גם העוזרת הצעירה אגאת (מרלן ז'ובר) שמתעניינת באלכסנדר לאחר ששמעה על גודל המשק שלו, ומוסיפה אגס לסל של הכלב.

לבסוף הם חוטפים את הכלב ואלכסנדר נשבר. הוא מבטיח לקום מהמיטה אם יוחזר לו הכלב אבל לא מבטיח לחזור לעבודה.

הוא מבלה את כל זמנו בדייג, ביחד עם הכלב.

אגאת היפה והצעירה "מתלבשת" עליו והוא מתאהב ומסכים להתחתן איתה. הכלב לא מורשה להיכנס לכנסייה והוא מייבב בחוץ. אלכסנדר יוצא ומרגיע אותו ואגאת לוחשת לו "או אני או הוא". זה מזכיר לו את אשתו הראשונה וכשהכומר שואל אותו אם הוא מוכן לשאת את אגאת הוא מהרהר ואגאת ממריצה אותו בנקישת אצבעות.

אלכסנדר אומר לכומר – לא, ובורח מהכנסייה כשאגאת ואנשי הכפר רודפים אחריו. בשדה חמניות הוא מתחזה לדחליל ומתחמק מהם. כעת הוא שוב חפשי ביחד עם הכלב.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית	שם הדמות	הערות
פיליפ נוארה	אלכסנדר גרטן	איכר
פרנסואז בריון	אליאן "הגדולה"	אשתו של אלכסנדר
מרלן ז'ובר	אגאת בורדו	ארוסתו של אלכסנדר
פול לה פרסון	סנגין	איכר
פייר רישאר	קוליבר	איכר
צילה צ'לטון	מאדאם בואיו	בעלת חנות מכולת
מדלין דמיין	מאדאם בואסון
קאלי	כלב