זאב רב-נוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זאב רב-נוף, מפקד חוליית ההסרטה של הגדנ"ע (מימין), והצלם חיים שרייבר, תחילת שנות ה-50

זאב רַב-נוֹף (רובינוב) (11 בפברואר 192626 במרץ 1979[1]) היה מבקר קולנוע ומוזיקה ובמאי ישראלי. מבקר הקולנוע של "דבר".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב-נוף נולד ב-1926 בביאליסטוק שבפולין, בן לאסתר לבית רָקוֹבסקי ויעקב רוּבִּינוֹב (רוּבִּינוֹף; לימים עִבְרת את שם משפחתו ל"רב-נוף"). מצד אמו היה נצר למשפחת רבנים וסופרים ענפה (אמו הייתה נינתו של הרב עזריאל אריה לייב רקובסקי אב"ד פלוצק, נכדתו של הסופר והמתרגם העברי אברהם אבא רקובסקי, אחייניתה של המחנכת העברייה ופעילת הציבור הוורשאית פועה רקובסקי ואחותו של מבקר הספרות והמתרגם הפולני מארק רקובסקי). רב-נוף למד בגימנסיה העברית "תרבות" בעירו. במלחמת העולם השנייה, שפרצה כשהיה נער, נדד לברית המועצות. לאחר המלחמה שב לפולין, והשלים לימודי קולנוע בבית הספר לאמנות הקולנוע בלודז'.

בשנת 1950 עלה לישראל. בארץ יזם את הקמת יחידת ההסרטה של הגדנ"ע, ופיקד עליה בשנים 19511953. סרטו מתקופה זו, "סעדיה שורשים במולדת", זכה ב-2011 להתייחסות מחודשת. שמו המעוברת, "רב-נוף", ניתן לו הן בשל הדמיון הפונטי לשמו המקורי והן בשל גובהו הרב.

משנת 1954 ועד מותו ב-1979 שימש כמבקר הקולנוע וכתב לענייני מוזיקה ואמנות של העיתון "דבר", שהיה בתקופה זו בין העיתונים הנפוצים ורבי ההשפעה במדינה.

ביים מספר סרטים קצרים, הפיק וביים יותר מ-40 סרטים תיעודיים, ושימש כשופט בכמה פסטיבלים בינלאומיים. שנים רבות היה הנציג הישראלי בהתאחדות הבינלאומית של מבקרי הקולנוע (FIPRESCI). אחדים מחשובי הבמאים בעולם היו ידידיו האישיים. רב-נוף כיהן כיו"ר תא מבקרי הקולנוע באגודת העיתונאים,[2] והיה מפעילי אגודת 'קולנוע לנוער' מאז היווסדה.[3]

לאחר מותו התפרסם מבחר מהביקורות שפרסם בספר "מסך גדול" שערך אורי קליין (עם אחרית-דבר ביוגרפית מאת אריה קרישק).

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאב רב-נוף היה נשוי שלוש פעמים. בראשונה היה נשוי לאירינה. לאחר גירושיו נישא לשחקנית רות גבריאלית ("הפוגה"), שממנה הייתה לו בת אחת (1959). בתחילת שנות ה-60 נישא בשלישית לרחל לבית תנוּרי, גרושתו של הצלם והארכאולוג בנו רותנברג. רב-נוף נפטר ב-1979 בביתו מהתקף לב, בגיל 53. הותיר אחריו את אשתו רחל.

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נתן ויעקב גרוס, הסרט העברי: פרקים בתולדות הראינוע והקולנוע בישראל, ירושלים: נ' וי' גרוס, תשנ"ב 1991, עמ' 196 ולאורך הספר.
  • "Rav-Nof, Ze'ev", Who's Who in the World, 4th edition :1978-1979 (Chicago: Marquis Who's Who Inc. 1979), p. 768.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ התאריך המדויק ע"פ Ecran, Vol. 76-86 (Paris: Editions de l'Atalante), 1979, p. 85; וכן אתר חברה קדישא ת"א-יפו והמחוז.
  2. ^ 2.0 2.1 קולנוע | משהו על ביקורת קולנוע, דבר, טור 1, 15 בינואר 1976.
  3. ^ פרסים על-שם זאב רב-נוף למפיקים צעירים, דבר, 31 בדצמבר 1979.