אלכסנדר מרקורייב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלכסנדר מרקורייב
Алекса́ндр Сергее́вич Мерку́рьев
Alexander Merkurjev.jpg
לידה 25 בספטמבר 1955 (בן 64)
סנקט פטרבורג, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה
מקום מגורים קליפורניה
עיסוק מתמטיקאי, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט Anatoly Yakovlev עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס קול באלגברה (2012)
  • עמית אלכסנדר פון הומבולדט
  • פרס הומבולדט
  • עמית האגודה האמריקאית למתמטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום האלגבראות הפשוטות וחבורות אלגבריות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלכסנדר מרקורייב (רוסית: Алекса́ндр Сергее́вич Мерку́рьев; ‏נולד ב־25 בספטמבר 1955) הוא מתמטיקאי אמריקאי ממוצא רוסי, העוסק בנושאים שונים באלגברה. מרקורייב הוא אחד המתמטיקאים המובילים בתחום זה, ומחקריו תרמו רבות לנושאים שונים, כמו אלגבראות פשוטות מרכזיות, תבניות ריבועיות, חבורות אלגבריות ותורת K של חוגים. מרקורייב הוא פרופסור בUCLA. יחד עם מתמטיקאים מובילים נוספים מהתחום, כמו ז’אן-פייר טיניול ומרקוס רוסט, חיבר מספר ספרים חשובים בתחום.

תרומתו למתמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנות ה-80, פרסם מרקרוייב מאמרים ומחקרים רבים בנושאים שונים באלגברה מופשטת, ביניהם על אלגבראות פשוטות מרכזיות, תבניות ריבועיות, חבורות אלגבריות ותורת K של חוגים. בשנת 1981 הוכיח משפט בסיסי בתורת המבנה של אלגבראות מאקספוננט מחלק 2, לה מסקנות חשובות לחלק מפיתול 2 בחבורת בראוור. בעבודה מאוחרת יותר עם אנדרי סוסלין, הכלילו השניים תוצאה זו לאקספוננט כללי, תוצאה הידועה בתור משפט סוסלין-מרקורייב. משפט זה הוכלל בראשית המאה ה-21, על ידי מרקוס רוסט וולדימיר וואודסקי, לNorm residue isomorphism theorem, אשר היה ידוע עד אז בתור השערת בלוך-קאטו.

בשנות ה-90, מרקורייב ניסח הגדרה כללית עבור essential dimension של אלגבראות (שהוגדר מוקדם יותר על ידי ג'ו בוילר וזינובי ריכשטיין). באותו נושא, ביצע מרקורייב מספר חישובים מהותיים ובפרט חישב את ה-essential p-dimension של אלגבראות פשוטות מרכזיות מדרגה , ושל חבורות p סופיות.

מרקורייב עסק גם באינווריאנטים של תבניות ריבועיות ומיון מרחבים ריבועיים, טורסורים של חבורות אלגבריות כלליות והקשר לתורת הקוהומולוגיה של חוגים ותורת קומר, אינווריאנטי רוסט של חבורות אלגבריות קשירות.

למרקורייב היו תלמידי מחקר רבים לאורך העשורים האחרונים, איתם חקר נושאים רבים בתחום האלגברה. אחד מתלמידיו הבולטים הוא ניקיטה קרפנקו.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Max-Albert Knus, Alexander Merkurjev, Markus Rost, Jean-Pierre Tignol: The book of involutions, American Mathematical Society 1998.
  • Skip Garibaldi, Jean-Pierre Serre, Alexander Merkurjev: Cohomological Invariants in Galois Cohomology, American Mathematical Society 2003.
  • Richard Elman, Nikita Karpenko, Alexander Merkurjev: Algebraic and geometric theory of quadratic forms, American Mathematical Society 2008.

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A. Merkurjev (1981). "On the norm residue symbol of degree 2". Dokl. Akad. Nauk SSSR, 261: 542–547
  • A. Merkurjev (2010). "Essential p-dimension of PGL(p^2)". JAMS, 23. pp. 693–712
  • N. Karpenko, A. Merkurjev (2008). "Essential dimension of finite p-groups". Inventiones Mathematicae. 172: 491–508
  • Chernousov V., Merkurjev A. R-equivalence in spinor groups J. Amer. Math. Soc., 14 (2001), 509-534.
  • Merkurjev A. Invariants of algebraic groups J. Reine Angew. Math., 508 (1999), 127-156.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]