אלכסנדר קרמרובסקי
אלכסנדר קרמרובסקי (ברוסית: Александр Крамаровский; 1900 - 1 בינואר 1964) היה מורה למתמטיקה וחסיד אומות העולם.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרמרובסקי נולד בשנת 1900 באימפריה הרוסית הוא היה מורה למתמטיקה בבית יתומים בפרוורי מוסקבה. הוא התחבר במיוחד לאחת מתלמידותיו, ריבה רזניקובה, שהצטיינה בלימודיה, אך סבלה מהצקות וגינויים עקב היותה יהודיה.[1] ריבה נולדה בשנת 1925 בהומל, בלארוס. היא התייתמה מאמה בגיל צעיר והועברה לחסותו של דודה במוסקבה. עקב קשיים כלכליים הועברה לבית יתומים והייתה היהודיה היחידה בו.[2] אלכסנדר ריחם על ריבה שסבלה מאנטישמיות ורצה לאמץ אותה, אך אשתו סרבה.[1]
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר גרמניה הנאצית תקפה את ברית המועצות במבצע ברברוסה בשנת 1941, פונו התלמידים וצוות בית היתומים לאזור נהר הדון, ונשלחו לעבוד בשדות ולהחליף את הגברים שנלקחו לשרת בצבא האדום.[1] בשנת 1942 גרמניה הנאצית כבשה את האזור. ריבה הייתה אז בת 16. התחילו שמועות שהגרמנים רוצחים יהודים, ואלכסנדר, שעזב את אשתו במוסקבה, החליט לפעול בעניין. הוא לקח את ריבה תחת חסותו כבתו.
השניים נעצרו בעיר נובוצ'רקסק ונשלחו לעבודת כפייה תחת שלטון גרמניה הנאצית עם אסירים רוסים נוספים בגבול גרמניה-אוסטריה. במחנה בו שהו היו שני תתי-מחנות, אחד לאסירים הרוסים והשני ליהודים, שהיו ידועים בתור "הבריגדה היהודית".[3] על מנת להשאיר אותה במחנה הרוסי, המשיך אלכסנדר להציגה כבתו. ריבה ענדה צלב עץ סביב צווארה וקראה לעצמה מרגריטה. לא היו להם תעודות, אך כולם במחנה האמינו שהם נוצרים. בסוף כל יום עבודה אחראי מחנה היה מביא לריבה בגדים של משפחתו לתיקון, ובתמורה היה מעלים עין אם ריבה ואלכסנדר יצאו לשדות וליער בסביבה כדי לאסוף תפוחי אדמה, וללקט צמחים על מנת לשבור את רעבונם.[4] ריבה ואלכסנדר עבדו על פסי הרכבת בקרבת המחנה עד סיום המלחמה.[2]
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה הגיעו האסירים המשוחררים מהבריגדה היהודית למחנה הרוסי, כדי לחפש אחר ניצולים יהודים. ריבה, שבמהלך כל חייה הסתירה את הזהות היהודית שלה, חששה להזדהות כיהודיה ולהצטרף אליהם, אך אלכסנדר שכנע אותה שיהיה לה עתיד טוב יותר, אם לא תחזור לברית המועצות.[1] אלכסנדר הסתייג מהחזרה לרוסיה לאחר המלחמה, מחשש ליחס הממשלה לאזרחיה שנלקחו למאסר על ידי הגרמנים.[2] ריבה סיפרה את סיפורה לחיילים היהודים, אך סירבה להצטרף אליהם ללא אלכסנדר. ריבה ואלכסנדר הועברו למחנה פליטים באיטליה, שם פגשה את בעלה.[4]
ריבה ואלכסנדר עלו יחד לארץ ישראל בשנת 1946. כאשר ריבה התחתנה, התגורר אלכסנדר איתה ועם משפחתה בקיבוץ גבעות, וריבה ילדה את בנה הראשון. הוא עבד חלקית כ"חצרן עוזר", החל לצייר תמונות נוף ולכתוב מאמרים ברוסית על חייו וחווייתו בישראל. לאחר פרוץ מלחמת העצמאות ב-1947 עברה המשפחה להרצליה, ובשנים לאחר מכן לבאר שבע ואז למושב אורות. ב-1961 הוצעה לאלכסנדר עבודה בעיתון אמריקאי לדוברי רוסית, ולכן עזב את ישראל.[4]
עיתונאי בשם מר מרגולין היה ממכריו של אלכסנדר. הוא סיפר את סיפורו לראשי ההסתדרות ולאחר מכן הביאו לידיעת נשיא המדינה יצחק בן-צבי.
אלכסנדר נפטר בשנת 1964 מאוטם שריר הלב.
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלכסנדר קרמרובסקי הוכר כחסיד אומות העולם ב־2 באוגוסט 2011. על היותו חסיד דיווח ליד ושם בנה של ריבה, אורי רייס.[4] שמו נחקק בקיר הכבוד לחסידי אומות העולם.[2]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "אלכסנדר קרמרובסקי".