אלסנדרו פאבוליני
 |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
 | |||||||||
| לידה |
27 בספטמבר 1903 פירנצה, ממלכת איטליה  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
28 באפריל 1945 (בגיל 41) דונגו (איטליה), איטליה | ||||||||
| מקום קבורה |
בית הקברות הראשי של מילאנו | ||||||||
| שם לידה |
Alessandro Pavolini | ||||||||
| מדינה |
ממלכת איטליה | ||||||||
| השכלה |
Istituto Cesare Alfieri (1927) | ||||||||
| מפלגה |
המפלגה הפשיסטית הלאומית, המפלגה הרפובליקנית פשיסטית | ||||||||
| פרסים והוקרה |
| ||||||||
| |||||||||
| שירות ביטחוני | |||||||||
| השתייכות |
חיל האוויר המלכותי האיטלקי | ||||||||
| דרגה |
גנרל | ||||||||
| פעולות ומבצעים | |||||||||
  | |||||||||
אלסנדרו פאבוליני (באיטלקית: Alessandro Pavolini; 27 בספטמבר 1903 – 28 באפריל 1945) היה עיתונאי, פוליטיקאי ואיש ציבור איטלקי, מזכיר המפלגה הפשיסטית באיטליה בתקופת הרפובליקה של סאלו.
קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]פאבוליני נולד בפירנצה, בנו של פאולו אמיליו פאבוליני מומחה ידוע לשפת הסנסקריט ושאר שפות הינדו אירופיות. הוא סיים בהצטיינות לימודי משפטים באוניברסיטת פירנצה, ולימודי מדע המדינה באוניברסיטת לה ספיאנצה ברומא, כאשר את שני התארים למד במקביל, כשהוא נוסע הלוך ושוב בין הערים.
לאחר שהצטרף לתנועתו של בניטו מוסוליני בפירנצה, לקח חלק בפעילות המיליציה הפשיסטית החולצות השחורות. במהלך המצעד על רומא, ב-1922, שנועד ללחוץ על המלך ויטוריו אמנואלה השלישי למנות את מוסוליני לראש הממשלה, הוביל פאבוליני כיתת צועדים. לאחר עליית הפשיזם קיבל פאבוליני משימות בתחום התרבות, וכתב לעיתונים פשיסטים. הודות להיכרותו עם מנהיג הפשיסטים בפירנצה, לואיג'י רידולפי החל לעסוק בפוליטיקה פעילה. בשנת 1927 מונה לסגנו של רידולפי, ובין 1929 ל-1934 היה מנהיג המפלגה הפשיסטית בפירנצה, כמו גם עורך עיתון פשיסטי בשם "בארג'לו". בכתביו ניסה פאבוליני ליצור לפשיזם תדמית אריסטוקרטית ואינטלקטואלית. הוא יזם סדרה של אירועים תרבותיים, אשר חלקם שרדו את שלטון הפשיזם, כגון אירוע ה"קאלצ'ו פיורנטינו" השנתי, יום ספורט בנוסח ימי הביניים, ותצוגת האומנים על גשר ה"פונטה וקיו". בין 1934 ל-1942 כתב בקביעות עבור ה"קוריירה דלה סרה".
קידומו הפוליטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שהתקבל למנהיגות הארצית של המפלגה הפשיסטית ב-1932, החל לפעול בשדה הפוליטיקה הלאומי והפך למנהיג הקונפדרציה הארצית של האומנים והאמנים הפשיסטים. עמדה זו נחשבה למנהיגות בקורפורציה, השיטה הכלכלית שייסד מוסוליני, והוא הצטרף למוסד החשוב "מועצת הקורפורציות". במהלך המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה לחם בדרגת סגן, בפלוגה עליה פיקד גליאצו צ'אנו, וכתב על חוויותיו עבור ה"קוריירה דלה סרה". כן המשיך בכתיבת מאמרים בעלי אופי תרבותי. ב-1939 מונה על ידי מוסוליני לשר התרבות העממית ובתפקידו זה שירת עד לשנת 1943.
לאחר הדחתו של מוסוליני, בשנת 1943 על ידי המועצה הפשיסטית העליונה, שהביאה להשתלטות גרמניה הנאצית על צפון איטליה, והקמת ממשלת בובות בראשות מוסוליני, שכונתה הרפובליקה של סאלו, קודם פאבוליני למשרת מזכיר המפלגה הפשיסטית, שעברה "טיהור" ונקראה עתה "המפלגה הרפובליקנית הפשיסטית". פאבוליני היה הראשון והיחיד שנשא במשרה זו. פאבוליני קנה לו שם של פשיסט קנאי וחסר רחמים. על אף שהיה מנסחו של "מניפסט ורונה" בן 18 הנקודות, מנובמבר 1943, שהבטיח לעם האיטלקי בחירות חופשיות ודמוקרטיה, היה בין הפעילים ברדיפת אויבי המשטר. בין היתר נטל חלק פעיל במשפטי ורונה, בהם הוצאו להורג 5 מחברי המועצה הפשיסטית העליונה שנטלו חלק בהדחת מוסוליני, ובהם גליאצו צ'אנו, מפקדו לשעבר וחתנו של מוסוליני. פאבוליני לקח חלק פעיל בהקמת "הבריגדות השחורות" מיליציה פשיסטית שנטלה חלק במלחמת האזרחים שפרצה בשטחי הרפובליקה, והייתה אחראית למעשי טבח כלפי התנועה הפרטיזנית שקמה בשטחים אלו.
עם התמוטטות הרפובליקה של סאלו, נתפס על ידי הפרטיזנים, והוצא להורג בדונגו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלסנדרו פאבוליני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אלסנדרו פאבוליני, ברשת החברתית Goodreads
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |
|