לדלג לתוכן

אלפונסו הראשון, מלך אראגון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלפונסו הראשון, מלך אראגון
Alfonso I
לידה 1073 או 1074
ממלכת אראגון
פטירה 8 בספטמבר 1134
פלניינו, ממלכת אראגון
שם לידה Alfonso Sánchez עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת אראגון
מקום קבורה Chapel of Saint Bartholomew (Huesca) עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג אורקה, מלכת לאון
שושלת בית חימנס
אב סנצ'ו הראשון, מלך אראגון
אם פליסיה דה רוסי
מספר צאצאים 0 עריכת הנתון בוויקינתונים
מלך אראגון
28 בספטמבר 11048 בספטמבר 1134
(30 שנה)
מלך נווארה
28 בספטמבר 11048 בספטמבר 1134
(30 שנה)
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אַלפוֹנסוֹ הראשון, מלך אראגון ("הלוחם") (1074/10738 בספטמבר 1134) היה מלך אראגון ונווארה בין השנים 1104 עד למותו בשנת 1134. בשנת 1109 הוא ירש מחמיו את התואר אימפראטור טוטיוס היספניאי (Imperator totius Hispaniae, "קיסר כל [ממלכות] ספרד"). הוא היה בנו השני של סנצ'ו הראשון ויורשו של אחיו הבכור, פרו הראשון. הוא נודע במלחמותיו הרבות נגד המורים, ובראשן כיבוש סרגוסה ב-1118, שהביאו לסיפוח עמק אברו לממלכתו. כן כבש את טודלה, טרסונה (אנ'), קלטיוד ודארוקה (אנ'). הוא מת ב-1134 לאחר תבוסה בקרב נגד המורים במצור על העיר פראגה (אנ').

שנותיו הראשונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו הראשונות של אלפונסו הועברו במנזר סירסה (אנ'), שם הוא למד קרוא וכתוב ואת אמנות הלחימה. במהלך שלטונו של אחיו הוא השתתף בקרב על העיר וסקה, שהפכה לעיר הגדולה בממלכה ולבירה החדשה. הוא גם השתתף במסעותיו של אל סיד לוולנסיה. רצף של מיתות הובילו את אלפונסו אל כס השלטון, שכן ילדיו של אחיו, איזבל ופרו, מתו ב-1103 ו-1104 בהתאמה.

ב-1109 נישא אלפונסו לאוּרַקָה, שהייתה יורשת אביה, אלפונסו השישי, מלך לאון, בנישואים שנועדו לאחד את שתי המדינות הנוצריות החשובות באזור נגד המוראביטון תחת מנהיג צבאי מוכשר. את אלפונסו הראשון, שהיה ידוע כלוחם מושבע וכרווק מושבע, אשר לא הביע עניין בנשים ונישא בגיל מבוגר, תיאר ההיסטוריון והמלומד אבן אל-את'יר כ"חייל שלא מתעייף לעולם, שיכול לישון בשריונו תחת כיפת השמיים. כששאלו אותו מדוע לא פנה להנאות עם נשים, ענה כי אדם המסור למלחמה זקוק לרעוּת עם גברים ולא ליחסים עם נשים".

אלפונסו הרבה להתעמת עם אשתו, אורקה. בהיותה אישה שאפתנית ונחושה בדעתה, שלא חונכה להיות כנועה ולא הרפתה מזכותה להיות מלכה בזכות עצמה. נוסף על כך, לנישואיה עם אלפונסו היא הביאה עימה גם את שני ילדיה מנישואיה הראשונים שעל זכויותיהם כיורשיה נלחמה ללא פשרות.

אלפונסו ואורקה רבו בפומבי, והסכסוך הידרדר למלחמת אזרחים של ממש. אלפונסו היה לוחם טוב יותר מאויביו אולם צבא אראגון לא היה גדול מספיק כדי לשמור על קסטיליה ולאון בתוך הממלכה. בסופו של דבר בוטלו הנישואים על ידי האפיפיור מכוח העילה של קרבת דם.

בית אראגון

ארבע שנות המלוכה הראשונות של אלפונסו הועברו במלחמה כמעט רצופה עם המורים, בה הוא כבש מידיהם שטחים רבים. בשנים הבאות הוא היה עסוק עם מלחמתו נגד אשתו, והוא המשיך בכיבושיו רק ב-1117. בשנת 1118 מועצת טולוז הכריזה על כיבוש סרגוסה כעל מסע צלב, וצרפתים רבים הצטרפו לכוחותיו של אלפונסו. בסוף מאי של אותה שנה הצבא החל במצור על העיר, שנמשך עד לנפילתה ב-18 בדצמבר.

אלפונסו המשיך במסע כיבושים אדיר באזורי קטלוניה ואנדלוסיה. בפשיטה גדולה שנערכה בשנת 1125 על העיר המורית גרנדה הוא הצליח להוציא את רוב תושביה הנוצרים, ובשנת 1128 הוא חתם על הסכם שלום עם אלפונסו השביעי, מלך לאון, שביסס את הגבול בין שתי הממלכות.

צוואתו ומותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המצור על העיר באיון שבמחוז אקיטן בשנת 1131, שלוש שנים לפני מותו, אלפונסו פרסם צוואה ובה הכריז כי הוא משאיר את ממלכתו לשלושה מסדרים דתיים עצמאיים שבסיסם בארץ הקודש: הטמפלרים, ההוספיטלרים ואבירי הקבר הקדוש (אנ'). צוואה זו הפליאה היסטוריונים רבים עד היום, שכן היא נראית כמחווה ביזארית של אדיקות דתית שלא התאימה לאופיו של אלפונסו, ושבעצם הרסה את מפעל חייו.

יש המאמינים כי אלפונסו התכוון לגרום לכך שהאפיפיור והאצולה האדוקה של קסטיליה יתייחסו ברצינות לצוואה המראה אדיקות רבה כל כך, ולכן ימנעו מאלפונסו השביעי, בנה של אורקה, אשתו לפנים ויריבתו המרה, לקחת לעצמו את ממלכת אראגון.

המבצע הצבאי האחרון של אלפונסו היה בעיר פראגה (אנ'), שם גארסיה רמירס (אנ'), מלך נווארה העתידי, נלחם לצידו. אלפונסו מת מספר חודשים לאחר מכן. צוואתו לא כובדה: אצילי אראגון הוציאו את אחיו של אלפונסו, רמירו, מהמנזר שבו שהה, הכריזו עליו כמלך אראגון, וחיתנו אותו ללא הסכמת האפיפיור לאינֶס מפואטייה (אנ'), בתו של דוכס אקיטן (אנ'). אצילי נווארה, לעומת זאת, הכריזו על עצמאותם בכך שהכריזו על גארסיה רמירס כמלך פמפלונה.

אילן יוחסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סנצ'ו השלישי, מלך נווארה
 
סאנצ'ה מאאיבר
 
ברנאר-רוז'ה, רוזן ביגור
 
גראסנדה מביגור
 
אילדואין השלישי, רוזן מונדידיר
 
לא ידוע
 
אבלה הראשון, רוזן רוסי
 
ביאטריקס מהנאו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רמירו הראשון, מלך אראגון
 
 
 
 
 
ארמסינדה מביגור
 
 
 
 
 
אילדואין הרביעי, רוזן מונדידיר
 
 
 
 
 
אליס דה רוסי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סנצ'ו הראשון, מלך אראגון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פליסיה דה רוסי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלפונסו הראשון, מלך אראגון


קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
פרו הראשון
מלך אראגון
11041134
הבא:
רמירו השני
הקודם:
פרו הראשון
מלך נווארה
11041134
הבא:
גארסיה רמירז