קלטיוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלטיוד
Calatayud
סמל
סמל קלטיוד
Calatayud Spain.svg
דגל קלטיוד
Vista de Calatayud desde la iglesia de La Peña, España, 2012-08-24, DD 02.JPG
מדינה ספרדספרד  ספרד
קהילה אוטונומית אראגוןאראגון  אראגון
ראש העיר חוזה מנואל ארנדה
בירת העיר קלטיוד עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית ספרדית
שטח 154.245778±0.000001 קילומטר רבוע
גובה 530 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 20,092 (נכון ל־2020)
קואורדינטות 41°21′00″N 1°38′00″W / 41.35°N 1.633333°W / 41.35; -1.633333 
אזור זמן UTC +1
http://www.calatayud.es/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קלטיודספרדית: Calatayud; במקור הערבי (וממנו גם בספרות היהודית): قلعة أيوب, קלעת איוּבּ) היא עיר באראגון, במזרח ספרד. נכון ל-2014 גרים בה כ-20,658 איש. קלטיוד היא העיר השנייה בגודלה אחרי הבירה, סרגוסה, והגדולה ביותר באראגון מלבד שלושת בירות המחוזות באראגון. אוכלוסייתה של העיר ירדה בשנים האחרונות עקב ההגירה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלטיוד נוסדה בשנת 40 על ידי הרומאים בשם אוגוסטה בילביליס והייתה עיר הולדתו של המשורר הרומי מרטיאליס. העיר הוקמה על יישוב איברי. אתר ההריסות של אוגוסטה בילביליס נמצא כארבעה קילומטרים צפונית לעיר קלטיוד. העיר המודרנית הוקמה בערך בשנת 716 על ידי המורים סביב טירת האיוב.

השם קלטיוד מגיע מערבית: قلعة أيوب - קלעת איוּבּ - "טירת איוב" (גרסה של השם המקראי איוב, הוא שם ערבי נפוץ ביותר). העיר הייתה מקום אסטרטגי בין הרמה המרכזית (Meseta Central) לנהר אברו. העיר שמרה על חשיבותה מאות שנים אחר כך. בשנת 1120, העיר נכבשה מידי המוסלמים על ידי אלפונסו הראשון, מלך אראגון. דוגמאות רבות לאדריכלות כנסיות בסגנון מודחאר ששרדו עד העת המודרנית מראות שההשפעה המורית עדיין חיה בה.

יהדות קלטיוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

העדות הראשונה ליהודים בעיר היא אבן מצבה משנת 919.[1] הקהילה היהודית, שהייתה מרוכזת ברובע יהודי, שגשגה תחת השלטון המוסלמי והמשיכה להתקיים גם לאחר הרקונקיסטה המקומית ב-1120, תוך כדי קבלת זכויות שונות מהשלטון הנוצרי ובהן גם כאלה הקשורות לניהול עצמאי של הקהילה. לפי הערכות בסוף מאה ה-13 חיו בעיר בין 750 ל-900 יהודים שהחזיקו מספר בתי כנסת.[1]

הקהילה סבלה מפרעות בימי המוות השחור בסביבות 1349, וכן מהחרמת רכוש על ידי העירייה של יהודים שמתו במגפה ללא יורשים וממלחמת שני הפדרואים (אנ') בין ממלכת קסטיליה וממלכת אראגון בהמשך המאה ה-14.[1][2] ככל הנראה לא היו בקהילה פגיעות בנפש בגזירות קנ"א (1391), אך המצב הכלכלי הורע, יהודים רבים היגרו ממנה לנווארה וב-1398 מרטין, מלך אראגון (אנ'), אסר על היהודים לגור מחוץ לרובע שלהם.[1] ב-1397 התגוררו בעיר בין 760 ל-860 יהודים, כ-12% מהאוכלוסייה הכללית.[1] במהלך המאה ה-15 נעשו מספר ניסיונות לנצר את בני הקהילה והם סבלו מגזרות שונות, עד שהקהילה הגיעה אל קצה בגירוש ספרד ב-1492.[1][2] הרב יצחק עראמה היה רבה האחרון של העיר וניהל בה ישיבה עד הגירוש.[3]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקלטיוד, יש 4 ערים תאומות:[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלטיוד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 קלטיוד, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
  2. ^ 1 2 קהילת יהודי קאלטאיוד באתר בית התפוצות
  3. ^ ריצ'רד גוטהייל ומאיר קייזרלינג (אנ'), ‏"קלטיוד", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
  4. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2017-02-06. בדיקה אחרונה ב-5 בפברואר 2017.