אלפרד רולר
_1927_%C2%A9_Georg_Fayer_(1892%E2%80%931950)_OeNB_10452077.jpg) | |
| לידה |
2 באוקטובר 1864 ברנו, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
21 ביוני 1935 (בגיל 70) וינה, אוסטריה הפדרלית |
| מקום קבורה |
בית הקברות המרכזי בווינה |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאמנויות בווינה |
| בן או בת זוג |
מילבה רולר |
  | |
אלפרד רולר (בגרמנית: Alfred Roller; 2 באוקטובר 1864 - 21 ביוני 1935) היה מעצב תפאורה, צייר ואמן גרפי אוסטרי.[1]
חיים ועבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רולר נולד בברנו שבמוראביה. תחילה למד ציור באקדמיה לאמנויות יפות בווינה אצל כריסטיאן גריפנקרל ואדוארד פיתנר פון ליכטנפלס, אך בסופו של דבר עזב את האקדמיה. בשנת 1897 הקים את הזצסיון הווינאי יחד עם קולומן מוזר, יוזף מריה אולבריך, יוזף הופמן, גוסטב קלימט ואמנים אחרים שדחו את הסגנון האקדמי הרווח של האמנות.[2] הוא הפך לפרופסור לציור באוניברסיטה לאמנויות יישומיות בווינה בשנת 1899, ונשיא הזצסיון בשנת 1902.
בתחילת דרכו רולר היה פעיל מאוד כמעצב גרפי ושרטט. הוא עיצב מספר עטיפות ותמונות עבור כתב העת Ver Sacrum של הזצסיון, כמו גם את הכרזות לתערוכות הרביעית, הארבע עשרה והשישה עשר. הוא גם תכנן את עיצוב התערוכות עצמן.
בשנת 1902 הוצג רולר בפני המלחין גוסטב מאהלר על ידי קרל מול. רולר הביע עניין בעיצוב הבמה והראה למהלר כמה רישומים שהוא עשה עבור טריסטן ואיזולדה של וגנר. מאהלר התרשם והחליט להעסיק את רולר לעיצוב הסטים להפקה חדשה של היצירה. ההפקה, שהועלתה לראשונה בפברואר 1903, זכתה להצלחה גדולה. רולר המשיך לעצב תפאורות להפקות של מאהלר.
בשנת 1906 התחתן עם ציירת הזצסיון הווינאי מילבה רולר ונולדו להם שני בנים דיטריך (1909–2001) שהפך לרופא, אולריך (1911–1941) שהפך למעצב במה ומת במלחמת העולם השנייה בקרבות בברית המועצות, זמן קצר לאחר חג המולד 1941.[3]
בסופו של דבר רולר עזב את הזצסיון ואת תפקיד ההוראה שלו כדי להתמנות למעצב הבמה הראשי באופרה הממלכתית של וינה, תפקיד אותו מילא עד 1909.
רולר היה אחראי על הציוד והתפאורה של האופרות של ריכרד שטראוס בווינה. מאוחר יותר התקיים שיתוף פעולה הדוק עם מקס ריינהרדט, איתו הוא היה גם מורה בסמינר בווינה משנת 1929.
ככל הנראה המעריץ הידוע ביותר של עבודתו של רולר היה אדולף היטלר, שבמקור רצה לעשות חניכה אצל רולר בשנת 1908 לאחר שעבר מלינץ לווינה. לצורך כך חבר מלינץ כתב מכתב המלצה לרולר. ורנר מייזר כתב בביוגרפיה שלו על היטלר כי רולר קיבל אז את היטלר לראיון. על פי המחקר של בריג'יט המן (וינה של היטלר, 1998), היטלר החמיץ הזדמנות זו. הוא פגש את רולר עשרים וחמש שנים לאחר מכן, לאחר שכבר הפך לקנצלר גרמניה.
בשנת 1920 ייסד רולר יחד עם ריכרד שטראוס ומקס ריינהרדט את פסטיבל זלצבורג.
בשנה שלפני מותו בשנת 1934, על פי בקשתו של היטלר, יצר רולר את התפאורה של פרסיפל של ביירות.
הוא נפטר בווינה בשנת 1935.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
כרזה -
כרזת תערוכה -
שער של מגזין הזצסיון -
כרזה למלווה מלחמה -
עיצוב במה לאופרה של וגנר
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלפרד רולר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Roller, Alfred", daten.digitale-sammlungen.de
- ^ Vereinigung Bildender Künstler Österreichs Secession [Hrsg.: Ver sacrum: Mittheilungen der Vereinigung Bildender Künstler Österreichs (1.1898)], digi.ub.uni-heidelberg.de (בגרמנית)
- ^ Nachlassverzeichnis - U. Roller, data.onb.ac.at