הפרת אמונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

הפרת אמונים היא עבירה בישראל המופיעה בסעיף 284 לחוק העונשין, התשל"ז-1977:

"עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מירמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים".

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' זאב סגל הכליל את הפרת אמונים כאחד מ"מקרים קשים", בהם מתבקשת הכרעתו של בית המשפט העליון בדבר פרשנותם של מושגים ערכיים עמומים, דוגמת "תום לב", "תקנת הציבור" ו"דרך מקובלת".[1] ואכן המחוקק לא הגדיר את משמעותו וגבולותיו של המושג "הפרת אמונים", ואלה התלבנו בפסקי דין שעסקו בעבירה זו.[2]

השימוש בסעיפי העבירה החל משנות ה-60, ונעשה תחילה מול אישי ציבור "מדרג שני", דוגמת אנשי ממשל, שופטים ופקידים,[3] אולם בהמשך הורחב בתחילת שנות ה-90 גם לנציגי ציבור "מדרג ראשון" דוגמת שרים וחברי כנסת.[4]

נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, ציין כי "האיסור הפלילי על הפרת אמונים בא לשמור על שלושה ערכים מוגנים":

  • אמון הציבור בעובדי הציבור: שמירה על תדמיתו של השירות הציבורי.
  • טוהר המידות של פקידי הציבור: שמירה על התנהגות הוגנת וישרה של עובד הציבור.
  • אינטרס הציבור, עליו מופקד עובד הציבור: וידוא שעובד הציבור יגשים את תפקידו כנדרש.[5]

בפסק דין נוסף עמד הנשיא ברק על הסכנות שבפעולות שיש בהן הפרת אמונים:

"הן מכרסמות בעבותות הקושרות אותנו כבני חברה אחת, הן מפרות את האמון של פרט בפרט, ושל הפרט בשלטון. הן מעודדות זלזול ברשויות הציבור ובעובדי הציבור. הן מטפחות ציניות כלפי רשויות המינהל וכלפי הסדר החברתי הקיים. הן פוגמות באמון של הפרט בתפקודו של הכלל, ובכך מערערות את היציבות החברתית".[6]

עוד כתב: "ביסוד העבירה של הפרת אמונים אינה עומדת ההנאה האישית של הנאשם (אם כי לרוב היא מצויה) אלא הפרת האמונים, אשר עשויה להתקיים גם בנאשם הפועל למען מה שנראה לו כאינטרס הציבור... ההוראה העונשית... באה להגן על הציבור... גם מפני עובדי ציבור המוכנים לסטות מהשורה כדי לקדם את משימתם הציבורית".[7]

דוגמאות לפעולות שיש בהן משום הפרת אמונים:

אישי ציבור ועובדי ציבור אחדים הועמדו לדין בשל עבירה זו. עם אלה שהורשעו נמנים:

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על כוללניות העבירה והיעדר הגדרה ברורה למעשים אותם היא אוסרת נמתחה ביקורת על ידי משפטנים. פרופ' דניאל פרידמן טוען כי עבירת הפרת האמונים משמשת למעשה "עבירת סל", ובשל עמימות הגדרתה יכולה הפרקליטות לפי רצונה, לצרף את העבירה לכל כתב אישום וכך לעבות את מצבת האישומים.[13] במקום נוסף כינה פרידמן את הפרת אמונים "עילה ערטילאית" ו"אבן יסוד במאבק נגד אישי ציבור".[14] מרים גור-אריה קראה לבטלה כליל.[15]

תזכיר חוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 גיבש משרד המשפטים תזכיר חוק,[16] שמטרתו להחליף את סעיף 284 לחוק העונשין בנוסח מפורט יותר, שבו מצוינים, בנוסף לתיאור הכללי, ארבעה מקרים אופייניים של מרמה והפרת אמונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאב סגל, 'בית-המשפט הגבוה לצדק - בית-משפט כמעצב חברתי', בתוך: מראה במראה, (חנה הרצוג - עורכת), אוניברסיטת תל אביב תשס"א, עמ' 298
  2. ^ לדוגמה: עבודה פרטית של עובד ציבור בשעות העבודה היא עבירה של הפרת אמונים, מעריב, 18 בספטמבר 1985, עמ' 12
  3. ^ לדוגמה: הרב חרל"פ מיקנעם נאשם בהפרת אימונו של הציבור, מעריב, 30 במאי 1969, עמ' 3
  4. ^ ראו: מבקרת המדינה: להרחיב אחריות נבחרי ציבור בעברה של הפרת אמונים, מעריב, 1 בנובמבר 1989, עמ' 10; גילי דינשטיין-ישפה, מבקרת המדינה: מינוי פוליטי עלול להיות עבירה על חוק העונשין, מעריב, 17 ביוני 1990, עמ' 9. דוגמה: גדעון מרון ויוסי לוי, המשטרה ממליצה: השר דרעי לדין על מירמה והפרת אמונים, שם, 12 באוקטובר 1990, עמ' 1
  5. ^ דנ"פ 1397/03 מדינת ישראל נ' שמעון שבס, ניתן ביום 30.11.2004
  6. ^ בג"ץ 7074/93 מאיר סויסא נגד היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ביום 7.4.94.
  7. ^ ע"פ 645/81 פניץ נ' מדינת ישראל, פ"ד לו (3) 67, 70
  8. ^ ת"פ (י-ם) 305/93 מדינת ישראל נגד אריה דרעי
    ת"פ (י-ם) 1872/99 מדינת ישראל נגד אריה דרעי, ניתן ב-20 בנובמבר 2003
  9. ^ דנ"פ 1397/03 מדינת ישראל נ' שמעון שבס, ניתן ב-30 בנובמבר 2004
  10. ^ פ (י-ם) 426/09 מדינת ישראל נגד אהוד אולמרט ושולה זקן, ניתן ב-10 ביולי 2012
  11. ^ ת"פ (ת"א) 37164-05-13 מדינת ישראל נ' רוכברגר, ניתן ב-28 בדצמבר 2014
  12. ^ פרשת המינויים ברשות המיסים: גידי בר זכאי הורשע בהסדר טיעון, ניתן ב-8 במאי 2011
  13. ^ דניאל פרידמן, הארנק והחרב, ידיעות אחרונות, 2013, עמ' 151, 200-199, 285, 300-303, 552, 590 ועוד.
  14. ^ דניאל פרידמן, לפני המהפכה, (יהודה יערי - עורך), ידיעות אחרונות 2015, עמ' 448, 486
  15. ^ מרים גור-אריה, "הפרת אמונים מצד עובדי הציבור ונבחריו – האם עבירה פלילית?", פלילים ח 253, 254, 259, 268 [1999].
  16. ^ תזכיר חוק - חוק העונשין (תיקון - מרמה והפרת אמונים)