אמיל סקולץ
 | |
| לידה |
1915 רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
1976 (בגיל 61 בערך) ישראל |
| מוקד פעילות |
ישראל |
  | |
אמיל ש"י סֶקוּלֶץ (ברומנית: Emil Săculeț; 1915 – 1976) היה מנצח, מלחין ופסנתרן ישראלי, יהודי יליד בוקובינה, שנודע כחוקר פולקלור ואתנומוזיקולוג. עבודתו התמקדה בעיקר בחקר של המוזיקה היהודית ברומניה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמיל סקולץ נולד ב-1915 בכפר איזווארלה סוצ'ביי במחוז סוצ'אבה בדרום בוקובינה, אז באימפריה האוסטרית, חלק מאוסטרו-הונגריה. בשנת 1918 עבר האזור לשליטת רומניה. הוא למד בבוטושאן. בהמשך עבד כמוזיקאי, מלחין ומורה בבתי ספר יהודיים בבוטושאן. בשנות ה-50 קיבל אותו הרי בראונר, שהעריך את כישוריו, לעבודה במכון לפולקלור בבוקרשט, אך משרתו בוטלה כעבור שנתיים. סקולץ זכה בשנת 1955 בפרס להלחנה בתחרות למוזיקה במסגרת פסטיבל הנוער העולמי שהתקיימה בוורשה. סקולץ ליקט שירים של היהודים בטרסניסטריה, כמו כן פרסם ברומניה ואחר כך בישראל אוסף של שירים ביידיש מרומניה. בשנת 1949 התקבל באיגוד המלחינים הרומנים. רשויות הצנזורה הקומוניסטית ברומניה דרשו הפסקת הפצת הספר, שהופיע בהוצאה למוזיקה של איגוד המלחינים ברומניה בעילת שווא שמדובר ב"שירים לאומניים ודתיים" ושעריכתו לא הייתה "מדעית" כביכול.[1][2] סקולץ הירצה לפעמים על הפולקלור היהוד במוסדות תרבות כמו התיאטרון היהודי הממלכתי בבוקרשט. בשנת 1961 הורשה אמיל סקולץ להקליט עם תזמורת עממית יהודית שהוא עמד בראשה תקליט עם שירים יהודים בבית ההקלטה הממלכתי "אלקטרקורד". התקליט כלל מספר שירים ביידיש בביצוע הסולנים ראדו לוצ'יאן, סורינה דן וצ'צ'יליה שטיין, בליווי תזמורתו. בהמשך עלה סקולץ לישראל והמשיך בה את פעילותו בתחום הפולקלור היהודי ביידיש. סקולץ נפטר בשנת 1976 בראשון לציון.
פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1955 - הפרס להלחנה בתחרות למוזיקה במסגרת פסטיבל הנוער העולמי בוורשה.
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמיל סעקולעץ, יִידישע פֿאָלקס-לידער / Cintece populare evreiești, בוקרשט: מוזיק-פֿאַרלאַג פֿון דעם קאָמפּאָזיטאָרן-פֿאַרבאַנד פֿון דער ר.פּ.ר., 1959 (הספר, בארכיון האינטרנט) (145 שירי-עם יהודיים[3]
- שירי עם יהודיים מרומניה- יידישע פאלקסלידער פון רומעניע, התאחדות עולי רומניה בישראל, 1970 * שירי עם יהודיים עברית-יידיש, כרך א מהדורה שנייה בתרגום, שונים:נתן מארק, שמשון מלצר, אברהם שלונסקי, דב סדן ואחרים. הוצאת העו"ר בישראל, 1971.
לחנים ועיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1974 - רעי נעורים - 20 שירים לסולו ולמקהלה -על מילים מאת יצחק מאיר
תקליטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1961 שירי עם יהודיים - בבית ההקלטות אלקטרקורד בבוקרשט[4]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Dr.Aurel Vainer - Personalități evreiești din Moldova în Contribuția etniei iudaice la dezvoltarea României, Hasefer 2014
- Ada Brumaru cap Muzică în N.Cajal, H. Kuller, - Contribuția evreilor din România la cultură și civilizație Hasefer, București 2004
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמיל סקולץ, דף שער בספרייה הלאומית
- Klára Lázok Cartea tipărită și cenzura în România anilor 1950-1960, Oldi Ágoston, Gidó Attila (ed) Minoritatea maghiară din România în perioada comunistă, Editura Institutului pentru Studierea Problemelor Minorităților Naționale și Editura Kriterion, Cluj Napoca 2009,
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Klára Lázok עמ' 418
- ^ :Liliana Corobca Controlul cărții Cenzura literaturii în regimul comunist din România (לילאנה קורובקה, "פיקוח הספרים - צנזור הספרות תחת המשטר הקומוניסטי ברומניה", הוצאת פולירום, קרטיה רומניאסקה 2014 עמ' 21
- ^ A.Brumaru 2004 עמ' 517)
- ^ אתר discogs
