לדלג לתוכן

אמיר קוסטוריצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמיר קוסטוריצה
לידה 24 בנובמבר 1954 (בן 71)
סרייבו, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת, סרביה, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים סרייבו עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • Filmová a televizní fakulta Akademie múzických umění v Praze
  • Druga Gimnazija
  • Academy of Performing Arts in Sarajevo עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות מ-1978 עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הכנסייה האורתודוקסית הסרבית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Maja Kusturica עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים Stribor Kusturica עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אביר בלגיון הכבוד (2010)
  • מדליית ההצטיינות הצ'כית, דרגה 1 (28 באוקטובר 2019)
  • פרס אריה הזהב (2016)
  • פרס סזאר
  • דוב הכסף (1993)
  • פרס פיפרסקי (1985)
  • מסדר סרטנסקי
  • מסדר העיט הלבן
  • הפדרציה הבינלאומית של מבקרי הסרטים (1981)
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות
  • Order of the Holy Passion Bearer Saint Nicholas II
  • Aleksandar Lifka Award
  • פרס אריה הזהב (1998)
  • מפקד במסדר כוכב איטליה (2017)
  • פרס פסטיבל הקולנוע בקאן לבמאי הטוב ביותר (1989)
  • פרס דקל הזהב (1995)
  • אריה הכסף (1998)
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות (2007)
  • מסדר סאבה הקדוש (2018)
  • פרס דקל הזהב (1985)
  • פרס פסטיבל הקולנוע בקאן לבמאי הטוב ביותר (1989)
  • פרס סזאר לסרט הטוב ביותר מהאיחוד האירופי (2005)
  • עיטור הידידות (רוסיה) (2016)
  • פרס "סווטוזאר צ'ורוביץ'" (2013)
  • Annual award ACFK (2011) עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אמיר קוסטוריצה
משמאל לימין: אמיר קוסטוריצה, הילה מצקר-הלוי ואיל סיבי, בסרט הקולנוע "חלום קוסטוריצה" (2013), בבימויו של איל סיבי

אֶמיר קוּסטוּריצה (Немања Емир Кустурица; נולד ב-24 בנובמבר 1954) הוא במאי קולנוע, שחקן ומוזיקאי סרבי. שניים מסרטיו זכו בפרס דקל הזהב.

קוסטוריצה נולד בסרייבו, כבן יחיד למשפחה מוסלמית חילונית ממוצא סרבי. לאחר פירוק יוגוסלביה עבר לסרביה ועתה מתגורר בכפר שבנה לצורכי הסרטים שלו כ-200 ק"מ מבלגרד.

קוסטוריצה למד באקדמיית FAMU לאומנויות הבמה בפראג והחל את הקריירה שלו כבמאי בטלוויזיה היוגוסלבית. סרטו העלילתי הראשון ?Do You Remember Dolly Bell, שיצא לאקרנים בשנת 1981, זכה להצלחה כבירה וזכה בפרס אריה הזהב בפסטיבל הסרטים של ונציה.

סרט הסטודנטים שלו "מסע העסקים של אבא" (1985) זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן, בחמישה פרסים ביוגוסלביה ובמועמדות לפרס אוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. קוסטוריצה זכה להצלחה נוספת בשנת 1989 עם סרטו "שעת הצוענים" – מבט על תרבות הצוענים ועל ניצול ילדיהם.

קוסטוריצה המשיך ליצור סרטים בשנות התשעים. באותה תקופה הוא ביים את קומדיית האבסורד "חלום אריזונה", שהיא הופעת הבכורה שלו בקולנוע האמריקאי. "חלום אריזונה" יצא לאקרנים באירופה ב־1993, ולאקרנים בארצות הברית – ב־1994. ב־1995 יצא לאקרנים סרטו זוכה פרס דקל הזהב "אנדרגראונד" (1995), שהופץ בישראל בשם "מתחת לפני השטח". בשנת 1998 זכה קוסטוריצה באריה הכסף בפסטיבל ונציה עבור הסרט "חתול שחור, חתול לבן", קומדיה נוספת המתרחשת במושבות צוענים לאורך נהר הדנובה. המוזיקאי המוערך גוראן ברגוביץ' אחראי לפסקולים של שלושת הסרטים הללו.

בשנת 2001 ביים קוסטוריצה את Super 8 Stories. זהו סרט מסע והופעה דוקומנטרי הנותן לצופה הצצה אל מאחורי הקלעים ומסייע לקריאת הניואנסים שבין השורות.

קוסטוריצה הופיע לראשונה כשחקן בסרט "האלמנה מסנט פייר" (2000) של הבמאי פטריס לקונט. בשנת 2002 הוא הופיע בסרטו של ניל ג'ורדן The Good Thief, שבו הוא שיחק בתפקיד נגן גיטרה חשמלית שכל הזמן מנגן "ריפים" של ג'ימי הנדריקס.

בשנת 2004, לצורך צילומי הסרט "החיים הם נס", הקים קוסטוריצה את הכפר דרוונגרד בסרביה, אשר משמש עד היום ככפר נופש וכמקום המארח את פסטיבל הקולנוע השנתי בניהולו של קוסטוריצה. באותה השנה, זכה הסרט ב-Prix de l'Education nationale שמשמעו כי הסרט ישמש כאמצעי לימוד בצרפת, יחד עם קומפקט דיסק מלווה, כדי לעודד ניתוח ודיון בקרב תלמידי קולנוע.

בשנת 2010 הפיק קוסטוריצה את הסרט האיטלקי "סיפורי מוצרלה", ובשנת 2013 שיחק בתפקיד אורח בסרט הקולנוע הישראלי "חלום קוסטוריצה", בבימויו של איל סיבי.

קוסטוריצה פעיל גם כמוזיקאי, והוא מופיע עם ההרכב The No Smoking Orchestra המשלב רוק עם מוזיקה בלקנית. הוא ולהקתו הופיעו בישראל כמה פעמים. המופע שלהם מבוסס על מוזיקה מסרטו "שעת הצוענים" ומקטעים מוזיקליים נוספים מסרטיו השונים. בפברואר 2015 היו להרכב שלוש הופעות נוספות בישראל. כמו כן, קוסטוריצה הופיע בקיסריה ובבריכת הסולטן ב-2017[1][2].

ב-2019 הופיע בהופעת קמע בסרט הרוסי "הגבול הבלקני", שבו גילם דמות של סרבי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמיר קוסטוריצה בוויקישיתוף

קטע קול "חתול שחור חתול לבן: בורקס צועני מלא בכל טוב": פודקאסט להאזנה של תוכנית הרדיו "פסטיבל כאן", בהגשת דני מוג'ה ויונתן גת

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]