אמיר קוסטוריצה
לידה |
24 בנובמבר 1954 (בן 70) סרייבו, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה |
---|---|
מדינה | צרפת, סרביה, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה |
תקופת הפעילות | מ-1978 |
מקום לימודים | |
בן או בת זוג | Maja Kusturica |
צאצאים | Stribor Kusturica |
פרסים והוקרה |
|
http://new.thenosmokingorchestra.com | |
פרופיל ב-IMDb | |
אֶמיר קוּסטוּריצה (Немања Емир Кустурица; נולד ב-24 בנובמבר 1954) הוא במאי קולנוע, שחקן ומוזיקאי סרבי. שניים מסרטיו זכו בפרס דקל הזהב.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קוסטוריצה נולד בסרייבו, כבן יחיד למשפחה מוסלמית חילונית ממוצא סרבי. לאחר פירוק יוגוסלביה עבר לסרביה ועתה מתגורר בכפר שבנה לצורכי הסרטים שלו כ-200 ק"מ מבלגרד.
קוסטוריצה למד באקדמיית FAMU לאומנויות הבמה בפראג והחל את הקריירה שלו כבמאי בטלוויזיה היוגוסלבית. סרטו העלילתי הראשון ?Do You Remember Dolly Bell, שיצא לאקרנים בשנת 1981, זכה להצלחה כבירה וזכה בפרס אריה הזהב בפסטיבל הסרטים של ונציה.
סרט הסטודנטים שלו "מסע העסקים של אבא" (1985) זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן, בחמישה פרסים ביוגוסלביה ובמועמדות לפרס אוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. קוסטוריצה זכה להצלחה נוספת בשנת 1989 עם סרטו "שעת הצוענים" – מבט על תרבות הצוענים ועל ניצול ילדיהם.
קוסטוריצה המשיך ליצור סרטים בשנות התשעים. באותה תקופה הוא ביים את קומדיית האבסורד "חלום אריזונה", שהיא הופעת הבכורה שלו בקולנוע האמריקאי. "חלום אריזונה" יצא לאקרנים באירופה ב־1993, ולאקרנים בארצות הברית – ב־1994. ב־1995 יצא לאקרנים סרטו זוכה פרס דקל הזהב "אנדרגראונד" (1995), שהופץ בישראל בשם "מתחת לפני השטח". בשנת 1998 זכה קוסטוריצה באריה הכסף בפסטיבל ונציה עבור הסרט "חתול שחור, חתול לבן", קומדיה נוספת המתרחשת במושבות צוענים לאורך נהר הדנובה. המוזיקאי המוערך גוראן ברגוביץ' אחראי לפסקולים של שלושת הסרטים הללו.
בשנת 2001 ביים קוסטוריצה את Super 8 Stories. זהו סרט מסע והופעה דוקומנטרי הנותן לצופה הצצה אל מאחורי הקלעים ומסייע לקריאת הניואנסים שבין השורות.
קוסטוריצה הופיע לראשונה כשחקן בסרט "האלמנה מסנט פייר" (2000) של הבמאי פטריס לקונט. בשנת 2002 הוא הופיע בסרטו של ניל ג'ורדן The Good Thief, שבו הוא שיחק בתפקיד נגן גיטרה חשמלית שכל הזמן מנגן "ריפים" של ג'ימי הנדריקס.
בשנת 2004, לצורך צילומי הסרט "החיים הם נס", הקים קוסטוריצה את הכפר דרוונגרד בסרביה, אשר משמש עד היום ככפר נופש וכמקום המארח את פסטיבל הקולנוע השנתי בניהולו של קוסטוריצה. באותה השנה, זכה הסרט ב-Prix de l'Education nationale שמשמעו כי הסרט ישמש כאמצעי לימוד בצרפת, יחד עם קומפקט דיסק מלווה, כדי לעודד ניתוח ודיון בקרב תלמידי קולנוע.
בשנת 2010 הפיק קוסטוריצה את הסרט האיטלקי "סיפורי מוצרלה", ובשנת 2013 שיחק בתפקיד אורח בסרט הקולנוע הישראלי "חלום קוסטוריצה", בבימויו של איל סיבי.
קוסטוריצה פעיל גם כמוזיקאי, והוא מופיע עם ההרכב The No Smoking Orchestra המשלב רוק עם מוזיקה בלקנית. הוא ולהקתו הופיעו בישראל כמה פעמים. המופע שלהם מבוסס על מוזיקה מסרטו "שעת הצוענים" ומקטעים מוזיקליים נוספים מסרטיו השונים. בפברואר 2015 היו להרכב שלוש הופעות נוספות בישראל. כמו כן, קוסטוריצה הופיע בקיסריה ובבריכת הסולטן ב-2017[1][2].
ב-2019 הופיע בהופעת קמע בסרט הרוסי "הגבול הבלקני", שבו גילם דמות של סרבי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של אמיר קוסטוריצה (באנגלית)
- אמיר קוסטוריצה, ברשת החברתית פייסבוק
- אמיר קוסטוריצה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- אמיר קוסטוריצה, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אמיר קוסטוריצה, באתר AllMovie (באנגלית)
- אמיר קוסטוריצה, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- אמיר קוסטוריצה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- אמיר קוסטוריצה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- אמיר קוסטוריצה, באתר Discogs (באנגלית)
- אמיר קוסטוריצה, באתר Songkick (באנגלית)
- אמיר קוסטוריצה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
"חתול שחור חתול לבן: בורקס צועני מלא בכל טוב": פודקאסט להאזנה של תוכנית הרדיו "פסטיבל כאן", בהגשת דני מוג'ה ויונתן גת
- kustu.com
- האתר הרשמי של No Smoking Orchestra
- דן הלפרן, הניו יורק טיימס, הבמאי שבנה כפר, באתר הארץ, 31 במאי 2005
- נדב הולנדר, מארז די-וי-די משולש מסרטיו של אמיר קוסטוריצה, באתר הארץ, 16 באפריל 2010
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חגיגה צוענית: אמיר קוסטוריצה בישראל, באתר ynet, 12 במאי 2017
- ^ אמיר קוסטוריצה יופיע בישראל, באתר ynet, 5 בפברואר 2017
סרטי אמיר קוסטוריצה | |
---|---|
|