אנג'לה בקסטון
 | ||||||||||||||
| לידה |
16 באוגוסט 1934 ליברפול, אנגליה, ארצות הברית  | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
14 באוגוסט 2020 (בגיל 85) פורט לודרדייל, ארצות הברית | |||||||||||||
| מדינה |
 בריטניה | |||||||||||||
| פעילות כמקצוענית |
? – 14 באוגוסט 2020 | |||||||||||||
| יחידים | ||||||||||||||
| זכיות בטורנירים | אנגליה: גמר (1956) | |||||||||||||
| זוגות | ||||||||||||||
| זכיות בטורנירים | אנגליה: זכייה (1956) | |||||||||||||
| שיאי גראנד סלאם | ||||||||||||||
| תאריך עדכון 19 בפברואר 2017 | ||||||||||||||
| ||||||||||||||
  | ||||||||||||||
אנג'לה בקסטון סילק (באנגלית: Angela Buxton; 16 באוגוסט 1934 – 14 באוגוסט 2020) הייתה טניסאית יהודייה-בריטית.
הישג השיא של בקסטון היה זכייה בשני טורנירי גראנד סלאם לזוגות נשים באליפות צרפת הפתוחה (1956) ובאליפות וימבלדון (1956) וכן הגעה לשלב הגמר באליפות וימבלדון בטורניר לנשים (1956).
הישגים בטניס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקסטון נולדה בליברפול, אנגליה והחלה לשחק טניס בגיל צעיר. בתחילת 1953 היא נסעה ללמוד טניס אצל ביל טילדן בקליפורניה.[1] בשנת 1954 בקסטון דורגה במקום הרביעי בבריטניה. בהמשך, בקסטון אשר דורגה במקום התשיעי בעולם, הגיעה לרבע הגמר בטורניר וימבלדון 1955 ביחידות. השנה המוצלחת ביותר שלה הייתה 1956. בטורניר ווימבלדון של אותה שנה, אליו הגיעה כמדורגת שישית, היא הגיעה לגמר היחידות, אם כי נהנתה גם מצירוף נסיבות מוצלח, מבחינתה. ברבע הגמר, יריבתה בברלי פלייץ (Fleitz) האמריקנית, המדורגת שנייה, פרשה. בחצי הגמר היא ניצחה את פאט וורד (Ward) הבריטית, טניסאית בלתי מדורגת, עד שלבסוף הפסידה בגמר לשירלי פריי האמריקנית. לעומת זאת, בקסטון זכתה באותו טורניר בגמר טורניר זוגות הנשים. באליפות צרפת הפתוחה היא הגיעה לחצי הגמר ביחידות וזכתה בטורניר הזוגות. בשתי הזכיות בזוגות, שותפתה הייתה אלתיאה גיבסון. כן זכתה באותה שנה במספר תארים מקומיים, ביחידים, בזוגות, במגרשי דשא ובמגרשי חמר.
ב-1953 זכתה בקסטון במכביה הרביעית בתואר ליחידות. לטענתה, יהדותה פגעה ביכולתה להתקבל ולהתקדם בתחום הטניס העולמי בגיל צעיר, כי סבלה מאנטישמיות.[2]
פרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שסבלה מפציעה קשה ביד בסוף 1956 (tenosynovitis), נאלצה בקסטון לפרוש לאחר שנת 1957, בגיל 22.
בקסטון כתבה מספר ספרי טניס באנגלית: Tackle Tennis This Way, טניס למתחילים, וטקטיקות מנצחות של טניס וזוגות.
בקסטון הייתה אחת מששת המייסדים של מרכזי הטניס בישראל.
היכל התהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקסטון נכנסה להיכל התהילה של הספורט היהודי בשנת 1981. בשנת 2014 היא נכנסה למוזיאון והיכל התהילה הלאומי היהודי של הספורט בניו יורק.
נפטרה ב-14 באוגוסט 2020 בגיל 85.[3]
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סגנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | תואר | יריבה | תוצאה |
|---|---|---|---|
| 1956 | וימבלדון | שירלי פריי ארווין | 6-3 6-1 |
השתתפויות בטורנירי גראנד סלאם ביחידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| טורניר | 1952 | 1953 | 1954 | 1955 | 1956 | זכיות בקריירה |
|---|---|---|---|---|---|---|
| אליפות אוסטרליה הפתוחה | ל"ה | ל"ה | ל"ה | ל"ה | ל"ה | 0/0 |
| אליפות צרפת הפתוחה | ל"ה | ל"ה | רבע גמר | סיבוב 3 | חצי גמר | 0/3 |
| וימבלדון | סיבוב 1 | סיבוב 4 | סיבוב 4 | רבע גמר | גמר | 0/5 |
| אליפות ארצות הברית הפתוחה | ל"ה | ל"ה | ל"ה | סיבוב 3 | ל"ה | 0/1 |
| זכיות סה"כ | 0/1 | 0/1 | 0/2 | 0/3 | 0/2 | 0/9 |
- ל"ה - לא השתתפה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנג'לה בקסטון, באתר jewishsports
- Triumphing over prejudice, The Guardian
- Doubles partners smash prejudice as 1956 Wimbledon champs
- אלופת וימבלדון - אנג'לה בקסטון תערוך משחק ראווה בסביון, הצופה, 2 בספטמבר 1969
- ברוך דגון, הביקור הנוכחי של אנג'לה בקסטון - רק לשם טניס, דבר, 15 בפברואר 1976
- יאיר קטן, שברו אי-שוויון: שיתוף הפעולה שנלחם בגזענות, באתר ynet, 20 באוגוסט 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משלחת בריטניה למכביה, הארץ, 7 באוגוסט 1953
- ^ אנג'לה בקסטון, באתר jewishsports
- ^ OBITUARY: ANGELA BUXTON, www.itftennis.com, 17 באוגוסט 2020