אליפות וימבלדון 1955

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אליפות וימבלדון 1955 הייתה תחרות טניס שנערכה על מגרשי הדשא של אצטדיוני הטניס בווימבלדון. התחרות התחילה ב-20 ביוני והסתיימה ב-1 ביולי. תוכנית התחרות כללה תחרויות גברים, תחרויות נשים ותחרויות זוגות גברים, זוגות נשים וזוגות מעורבים.

התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחרות הגברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות זו השתתפו 128 טניסאים שחולקו ל-8 בתים. לקראת התחרות המשתתפים החזקים דורגו כדלקמן:

  1. טוני טרברט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), ניצח בתחרות
  2. קן רוזוול (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודח בחצי הגמר
  3. ויק סיישס (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצח תחרות 1953, הודח בסיבוב השני
  4. לו הוד (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודח ברבע הגמר
  5. רקס הארטוויג (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודח בסיבוב השלישי
  6. ירוסלב דרובני (מצריםמצרים מצרים), מנצח תחרות 1954, הודח ברבע הגמר
  7. באדג' פאטי (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצח תחרות 1950, הודח בחצי הגמר
  8. סוון דבידסון (שוודיהשוודיה שוודיה), הודח ברבע הגמר

במשחק הגמר, טוני טרברט (ארצות הברית), נפגש עם קורט נילסן (דנמרק) שלא היה מדורג וניצח אותו ב-3 מערכות. באותה שנה הוא ניצח באליפות ארצות הברית הפתוחה ובאליפות צרפת הפתוחה וכך זכה ב-3 פרסי גראנד סלאם בתחרויות גברים במהלך שנת 1955.

תחרות הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות הנשים השתתפו 96 טניסאיות שחולקו ל-8 בתים. מנצחת תחרות הנשים בשנים 1952-54 מורין קונולי נפצעה ופרשה מתחרויות. 8 טניסאיות זכו לדירוג:

  1. דוריס הארט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחת תחרות 1951, הודחה בחצי הגמר
  2. לואיז ברוף (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחת בשנים 1948-50, ניצחה בתחרות
  3. בברלי פלייץ (בקר) (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הפסידה במשחק הגמר
  4. אנג'לה מורטימר ברט (בריטניהבריטניה בריטניה), הודחה בסיבוב השני
  5. דורותי נוד (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה ברבע הגמר
  6. דרלין הארד (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחה בחצי הגמר
  7. בריל פנרוז (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הודחה ברבע הגמר
  8. אנג'לה בקסטון (בריטניהבריטניה בריטניה), הודחה ברבע הגמר

במשחק הגמר לואיז ברוף (ארצות הברית) ניצחה את בברלי פלייץ, גם היא מארצות הברית, בשתי מערכות. בכך היא זכתה בתחרות זו בפעם הרביעית.

תחרות זוגות גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 64 זוגות. מזוג מנצחי תחרות 1954 בשנה זו השתתף רק רקס הארטוויג והוא ניצח בתחרות עם פרטנר חדש. 4 זוגות דורגו:

  1. ויק סיישס וטוני טרברט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בחצי הגמר
  2. רקס הארטוויג ולו הוד (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), ניצחו בתחרות
  3. נייל פרייזר וקן רוזוול (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה), הפסידו במשחק הגמר
  4. באדג' פאטי והם ריצ'רדסון (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב השלישי

במשחק הגמר רקס הארטוויג ולו הוד מאוסטרליה שיחקו נגד נייל פרייזר וקן רוזוול, גם הם מאוסטרליה, וניצחו אותם ב-3 מערכות.

תחרות זוגות נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 48 זוגות. מנצחות תחרות 1954 לואיז ברוף ומרגרט אוסבורן דופונט מארצות הברית לא השתתפו. 4 זוגות קיבלו דירוג:

  1. ברברה דייווידסון ודוריס הארט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הפסידו בסיבוב השני
  2. בברלי פלייץ ודרלין הארד (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בחצי הגמר
  3. שירלי ברומר ופאט וורד (בריטניהבריטניה בריטניה), הפסידו במשחק הגמר
  4. אנג'לה מורטימר ואן שילקוק (בריטניהבריטניה בריטניה), ניצחו בתחרות

במשחק הגמר אנג'לה מורטימר ואן שילקוק מבריטניה ניצחו את שירלי ברומר ופאט וורד גם הן מבריטניה בשתי מערכות. לראשונה מאז שנת 1937 טניסאיות אמריקיות לא זכו בתחרות זוגות נשים.

תחרות זוגות מעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות השתתפו 80 זוגות. 4 זוגות קיבלו דירוג:

  1. ויק סיישס ודוריס הארט (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), מנצחי תחרות 1953-54, ניצחו בתחרות
  2. אנריקה מוראה (ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה) ולואיז ברוף (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הפסידו במשחק הגמר
  3. הם ריצ'רדסון ודרלין הארד (ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית), הודחו בסיבוב הרביעי
  4. לו הוד וג'ני הוד (אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה) (הזוג התחתן מספר ימים לפני האליפות), הודחו בחצי הגמר

במשחק הגמר ויק סייסס ודוריס הארט (ארצות הברית) ניצחו ב-3 מערכות את אנריקה מוראה (ארגנטינה) ולואיז ברוף (ארצות הברית). לדוריס הארט זה היה הניצחון החמישי ברציפות בתחרות זוגות מעורבים. באותה שנה הזוג ניצח גם באליפות ארצות הברית הפתוחה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]