אנדריי ברטקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
העכבר הגמדי מאריך הימים של אנדריי ברטקה

אנדריי ברטקהאנגלית: Andrzej P. Bartke, נולד ב-1939, בפולין) הוא פרופסור לפיזיולוגיה וראש המחלקה לרפואה גריאטרית בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת דרום אילינוי, ארצות הברית. אחד המומחים החשובים ביותר בעולם לגרונטולוגיה (מדע ההזדקנות). העורך המייסד של כתב העת Journal of Andrology וחבר מערכת במספר כתבי עת רפואיים אחרים. ב-2003 זכה בפרס קרן מתושלח לחקר אריכות ימים, כשהצליח על ידי מניפולציה גנטית לגדל עכבר מעבדה שחי כפליים ממשך חייו הנורמלי של עכבר מסוגו. מחקריו דהיום מכוונים למציאת הדרך להחיל הצלחה דומה גם על בני האדם.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברטקה נולד בפולין ב-1939. סיים תואר שני (MSc) בזואולוגיה, באוניברסיטת קרקוב ב-1962, ודוקטורט בזואולוגיה וגנטיקה באוניברסיטת קנזס בארצות הברית, ב-1965. את לימודי הפוסט דוקטורט הוא סיים ב-1969 ולאחר מכן עבד במשך 9 שנים כחוקר בשרוסבורי, מסצ'וסטס במימון קרן ווסטר לביולוגיה ניסויית. היה חבר בסגל אוניברסיטת טקסס בסן אנטוניו, במסגרת בית הספר לרפואה ובית החולים שלה (University of Texas Health Science Center at San Antonio), במשך שש שנים ועובד מאז 1984 באוניברסיטת דרום אילינוי.

מאז 1992 ברטקה הוא אחד מהמארגנים של הסימפוזיון הבינלאומי לנוירוביולוגיה ונוירואנדוקרינולוגיה של ההזדקנות, הנערך מדי שנתיים באוסטריה[1]. מאז 1993 הוא מכהן כמרצה לפיזיולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת דרום אילינוי.

ב-1997 קיבל את פרס Phi Kappa Phi, למדען המצטיין, ב-2003 קיבל את פרס קרן מתושלח לחקר אריכות ימים (הוא מכהן כיום כאחד משני היושבי ראש של המועצה המדעית של קרן זו) וב-2004 זכה בתואר החוקר המצטיין של אוניברסיטת דרום אילינוי (Distinguished Scholar of SIU).

ברטקה כיהן בשנים 20042005 כנשיא האגודה האמריקאית לחקר ההזדקנות - American Aging Association, וב-2007 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם בית הספר לרפואה של אוניברסיטת לודז'.

הוא כיהן כנשיא גם במספר אגודות אמריקאיות נוספות העוסקות בתחום מחקריו, ובהן:

American Society of Andrology

Society for the Study of Reproduction

American Aging Association

כיום, פרופסור ברטקה הוא ראש המחלקה לרפואה גריאטרית של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת דרום אילינוי, בספרינגפילד, אילינוי. כמו כן, הוא חבר מערכת במספר כתבי עת רפואיים העוסקים בחקר ההזדקנות, בהם Journal of Gerontology, וכן כתב העת Gerontology. בנוסף, הוא חבר מועצת הנאמנים של האגודה האמריקאית לחקר ההזדקנות, בה כיהן בשעתו כנשיא.

כתב עד היום יותר מ-550 מאמרים מדעיים, העוסקים ברובם בחקר ההזדקנות.

נשוי לרוז (לבית שוורץ) וגר כיום בכפר מקניקסבורג (Mechanicsburg), שבפרברי ספרינגפילד, אילינוי, מקום מושבה של אוניברסיטת דרום אילינוי.

חקר המלחמה בהזדקנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הורמון גדילה והזדקנות

ברטקה מייחס לשרשרת רבת החוליות, המקשרת בין הורמון גדילה והזדקנות את הפוטנציאל למציאת מעיין הנעורים. הוא מייחס להורמון הגדילה השפעות רבות ושונות, אשר בסופו של דבר מוליכות כולן לדעתו, לקיצור משך החיים, כאשר גם ההפך נכון, דהיינו, חבלה בכל אחת מהחוליות בשרשרת זו מאריכה את משך החיים ומונעת את מחלות הזיקנה ובראשן סרטן וסוכרת.

ב-1996 היה ברטקה הראשון שהוכיח שניתן לגרום להארכה משמעותית של חיי יונק, על ידי שינוי של גן יחיד ב-DNA שלו[2]. חשוב אמנם לציין כי קדמה לברטקה בשלוש שנים פרופסור סינתיה קניון, שהצליחה לבצע פעולה דומה בנמטודה ובכך פרצה את הדרך לכיוון מחקרי זה.

ברטקה הצליח לגדל במעבדתו את העכבר שהאריך ימים יותר מכל עכבר אחר בעולם, עד היום. עכבר מסוג זה הוא בדרך כלל בעל תוחלת חיים של כשנתיים - שלוש ואילו ברטקה הצליח לגדל עכבר זה עד גיל חמש בערך, דהיינו, להכפיל את משך חייו[3]. בגין הצלחה זו הוא זכה ב-2003 בפרס קרן מתושלח לחקר אריכות ימים.

ביוני 2009 קיבל ברטקה מהסוכנות הפדרלית האמריקאית NIH - המכונים הלאומיים לבריאות מענק פדרלי בסך 8.6 מיליון דולר לצורכי מחקר על ההזדקנות ואריכות הימים. זהו המענק הגבוה ביותר שקיבל מי מחברי סגל אוניברסיטת דרום אילינוי אי פעם לצורכי מחקר כלשהו והמענק ה-15 במספר שברטקה קיבל מגופים פדרליים לצורכי מחקריו על ההזדקנות. ברטקה מוביל במסגרת זו צוות משולב של חוקרים מאוניברסיטת אוהיו, אוניברסיטת מישיגן, מאיו קליניק ואוניברסיטת טקסס[4]. הצוות חוקר כיום את הבקרה הגנטית על הזדקנותם של יונקים ואת המכניזם ההורמונלי, במיוחד חוסר בהורמון גדילה, הגורם להפעלתם של גנים לאריכות ימים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • West Michael, The Immortal Cell, One Scientist’s Quest to solve the Mystery of Human Aging, Doubleday, NY, 2003
  • Gavrilov L.A., Gavrilova N.S., The Biology of Life Span, A Quantitative Approach, NY: Harwood Academic Publishers, 1991
  • Leonard Hayflick, How and Why We Age, Ballantine Books, NYC, 1994
  • לנארד הייפליק, "כיצד ומדוע אנו מזדקנים?", הוצאת מגנס, תרגום: עמנואל לוטם, 1999[5][6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר הסימפוזיון
  2. ^ Brown-Borg et al. Nature 384:33, 1996
  3. ^ "העכבר הזקן ביותר בעולם", באתר אוניברסיטת דרום אילינוי
  4. ^ grant goes to local scientist, פורסם ב-The State Journal Register של אילינוי, ב-17 ביוני 2009
  5. ^ על הספר, באתר הוצאת מגנס
  6. ^ צבי ינאי, ‏מוכרחים למות?, באתר "הידען", 4 ביולי 2000