אנה הורנונג (טומצ'ק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנה הורנונג
Anna Hornung-Tomczak
לידה 4 ביולי 1922 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בפברואר 2012 (בגיל 89) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע housekeeper עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסידת אומות העולם
פרסים והוקרה חסידת אומות העולם (16 בדצמבר 1996) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם אנה הורנונג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אנה הורנונג בשנת 1997
אנה הורנונג בשנת 2001

אנה הורנונג (טומצ'ק)פולנית: Anna Tomczak Hornung;‏ 4 ביולי 1922 - 12 בפברואר 2012) הייתה חסידת אומות העולם מפולין ממוצא אוקראיני, שהצילה יהודים במלחמת העולם השנייה.

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1939, משפחת הורנונג היהודית, ליאון אשתו וילדיו, עברו מצ'שין שבשלזיה עילית, אל סטרי, בפרברי סטניסלב (איוונו-פרנקיבסק כיום), אשר באותה התקופה הייתה תחת שלטון סובייטי. כאשר הגרמנים כבשו את האזור, הורנונג ושני בניו הבוגרים, פרידריך (שרגא) ואורן שמואל, נשארו בצד הגרמני של העיר משום שדיברו גרמנית שוטפת. הם הציגו את עצמם כפולקסדויטשה ומצאו עבודה בחברת בנייה גרמנית בפידבולוצ'יסק. הורנונג טען לעיכוב בקבלת המסמכים עקב המלחמה ומשום כך לא הייתה לו תעודת זהות אלא רק רישיון עבודה. הוא הביא אליו את בנו המבוגר יותר, שכונה בשם הפולני סטאסייק. שסייע לו בעבודתו והתגורר עמו. כאשר הוקם גטו בסטרי. אשתו וילדיו הצעירים נכלאו בו ולאחר חיסול הגטו, נשלחו למחנה ההשמדה בלז'ץ, שם נספו.[1][2]

אנה הייתה נערה בת 17–18 ממוצא אוקראיני שעבדה במטבח של חברת הבנייה. אנה עברה לעבוד אצל הורנונג, שחיפש אישה לניהול משק ביתו. אנה הייתה הולכת לכפרים כדי להשיג מצרכי מזון עבור המשפחה. היא עדיין לא ידעה כי בני המשפחה יהודים. כאשר פשטה השמועה כי מדובר במשפחה יהודית ולכן יצטרכו להיחקר במשרדי החברה, קפטן גרוס, מבכירי העובדים בחברה יעץ להם לא להגיע לחקירה. הורנונג ובניו קיבלו את עצתו ונמלטו.[3]

הם נאלצו לעזוב את העיר וכך הבינה אנה כי מעסיקיה היו יהודים. שלושת בני משפחת הורנונג עברו אל דרוהוביץ', שם הציגו את עצמם כפולנים ומצאו עבודה. ליאון החליט להזמין את אנה להצטרף אליהם למרות התנגדות בניו למהלך זה משום שטענו שאנה היא אוקראינית ולכן עלולה לחשוף את סודם ולהסגירם. כעבור ימים ספורים הופיעה אנה עם 6 מזוודות, בהן ארזה את כל בגדיהם ורכושם. ליאון החליט להציג אותה כאשתו. אנה הצטרפה למשפחה והמשיכה לנהל את משק הבית. היא הייתה יוצאת לכפרים לקניית מזון ובישלה להם, כיבסה וניקתה את הבית. חזותה הארית של אנה הפריכה כל חשד לגבי מוצאה של משפחת הורנונג, והיא מעולם לא גרמה להם להרגיש תלויים ברצונה הטוב. אנה שיחקה את תפקידה בנאמנות כאם המשפחה. אנה הביאה לביתה את אחותה הצעירה שהייתה בעלת חזות ארית בלונדינית כדי שתתגורר עמם לזמן קצר על מנת להוכיח שהם משפחה ארית וכך סייעה לליאון ובניו להינצל.[2]

לאחר שרוב יהודי הסביבה הושמדו, הגרמנים השאירו כמה עשרות אחדות של יהודים לעבודה. הם היו רעבים מאד ואנה נחלצה לעזרתם ונהגה לבשל עבורם. היא הביאה להם דליים של מרק סמיך מהמצרכים שלקחה מהמטבח הגרמני. כמו כן, היא התנדבה ללוות שני זוגות של יהודים שביקשו להגיע ללבוב.[1]

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 1945 שחרר הצבא הסובייטי את האזור בו התגוררה המשפחה. ב-1945 עלה בנו של ליאון, שרגא לארץ ישראל כמתנדב במאבק להקמת המדינה. ב-1945 נשא ליאון הורנונג את אנה לאישה והם עלו יחד לארץ ישראל והתגוררו בחיפה על הכרמל. ליאון הורנונג נפטר ב־1973. אנה נפטרה ב-2012.[2]

הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 בפברואר 1996 הכיר יד ושם באנה הורנונג כחסידת אומות העולם, ולכבודה ניטע עץ בגן חסידי אומות העולם בירושלים.[2] כמו כן, הוקדשו לכבודה ספסל ומצבת אבן בגן חסידי אומות העולם תושבי חיפה בשכונת רמת אלון בחיפה.[3][4]במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ל"יד ושם" ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב), נחקר גם סיפורה של. אנה. קברה אותר בבית הקברות מנוחה נכונה בקריית טבעון.[5][2].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינצ'בסקי גרשון , חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל , ירושלים : יד ושם , 2023 ,עמ' 58.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנה הורנונג, באתר יד ושם (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 גדעון בן רפאל, אדם לאדם אדם, באתר מכון אייבשיץ לחקר השואה
  2. ^ 1 2 3 4 5 Rightous Among the Nations - Anna Hornung
  3. ^ 1 2 גן חסידי אומות העולם בחיפה
  4. ^ חגית הורנשטיין, הסודות של גן חסידי אומות העולם, באתר כלבו חיפה והקריות, ‏20.4.2020
  5. ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות העולם, באתר חדשות 13, 7 באפריל 2021