אנה ומלך סיאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנה ומלך סיאם
Anna and the King of Siam
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על רומן של מרגרט לנדון
בימוי ג'ון קרומוול
הופק בידי לואיס לייטון
תסריט טלבוט ג'נינגס, סאלי בנסון
עריכה הרמון ג'ונס
שחקנים ראשיים איירין דאן
רקס הריסון
לי ג'יי. קוב
לינדה דרנל
מוזיקה ברנרד הרמן
צילום ארתור צ'ארלס מילר
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה פוקס המאה ה-20 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה פוקס המאה ה-20
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 10 ביוני 1946
משך הקרנה 128 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 3,500,000 דולר
פרסים
  • פרס אוסקר לסינמטוגרפיה הטובה ביותר, שחור-לבן (ארתור סי. מילר)
  • פרס אוסקר לארטדיירקשן הטוב ביותר, שחור-לבן (לייל וילר, William S. Darling, Thomas Little, Frank E. Hughes)
  • מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנה ומלך סיאםאנגלית: Anna and the King of Siam) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1946 בבימויו של ג'ון קרומוול, עם איירין דאן ורקס הריסון בתפקידים הראשיים.

התסריט מבוסס על הרומן "אנה ומלך סיאם" של מרגרט לנדון (אנ') משנת 1944. הספר עובד ב-1951 למחזמר "המלך ואני" על ידי ריצ'רד רוג'רס ואוסקר המרשטיין שעבר עיבוד לקולנוע ב-1956 בכיכובם של יול ברינר ודבורה קר. ב-1999 הופק הסרט "אנה והמלך" בכיכובם של צ'או יון-פאט וג'ודי פוסטר.

העלילה מתרכזת בהתנגשות בין התרבות המערבית הויקטוריאנית לבין תרבות התאילנדית האוטוקרטית.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1862 מגיעה לנמל בנגקוק בסיאם, אנה אווינס (איירין דאן) אלמנה בריטית עם בנה לואיס. מקבל אותה ראש השרים קרלהום (לי ג'יי. קוב). הוא שואל אותה שאלות אישיות והיא מהססת לענות. הוא מודיע לה כי תשוכן בהרמון של המלך מנונגקוט (רקס הריסון) וכי המלך יתפנה אליה רק לאחר מילוי תפקידיו בטקסים שונים.

לאחר מספר ימים שסבלנותה פוקעת היא מתפרצת לאולם המלך בו כורעים לפניו כל האנשים. היא לא משתטחת לפניו אלא קדה קידה. הוא מוביל אותה להרמונו בו עשרות נשים שהיפה והמועדפת על ידי היא טריפטים (לינדה דרנל) וכן מציג אותה לפני 67 ילדיו ובתוכם הנסיך המיועד למלוך, צ'אללוגקורן.

אנה רוצה לגור מחוץ לארמון אך המלך מסרב. היא מתחילה ללמד אנגלית את הנשים והילדים. ליידי טיאנג (גייל סנדרגארג), אמו של הנסיך משגיחה על לימודיו מקרוב והוא גם מתחבר ללואיס, בנה של אווה.

המלך מודאג שמעצמות המערב רוצות להשתלט על סיאם ולהפוך אותה למדינת חסות כי הם חושבים שהוא ברברי. היא מציעה לו לארגן נשף ולהזמין את נציגי המדינות אבל עליו להתנהג כאיש מערבי מתורבת, להשתמש בסכין ומזלג, להתלבש כראוי, הוא ונשותיו ולהתנהג בהתאם. הנשף מוצלח והמלך מעריך את אנה. היא מספרת לו מה זה דמוקרטיה ומספרת לו על הנשיא אברהם לינקולן הנמצא כעת במלחמת האזרחים. הוא מכתיב לה מכתב ללינקולן ומציע לו במתנה שני פילים שיהוו גרעין רבייה לפילים למטרות המלחמה. לינקולן עונה לו בנימוס כי בגלל תנאי האקלים אין אפשרות לגדל את הפילים.

טריפטים בורחת מההרמון למנזר בו שוהה אהובה בעבר. שניהם נתפסים, מעונים ולבסוף נדונים לעליה על המוקד. אנה מבקשת מהמלך להמתיק את גזר הדין וכשהוא מסרב היא קוראת לעברו ברברי ומחליטה לעזוב. טריפטים ואהובה נשרפים חיים[1]. הילדים והנשים מפצירים בה להישאר אך ללא הצלחה.

אנה אורזת את חפציה אך ביום האחרון רוכב לואיס עם הנסיך, נופל מהסוס ונהרג[2]. היא נכנסת לאבל כבד והמלך מנחם אותה. היחסים ביניהם מתהדקים והיא הופכת לכעין מזכירה שלו ובעקבות עזרתה נפתחות בסיאם קונסוליות של בריטניה, צרפת וארצות הברית.

כעבור שנים נופל המלך למשכב. לפני מותו הוא קורא לאנה ומשבח אותה על עזרה ומבקש סליחה על התנהגותו כלפיה.

לאחר מותו עולה הנסיך על כסאו ונואם בפני אנשיו כי הוא רוצה להצעיד את ארצו לעתיד טוב יותר ובשלב ראשון הוא מבטל את החוק המצווה להשתטח בפני המלך. הוא מתקבל בתשואות על ידי אנשי הארמון, אנה ואמו, ליידי טייג.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
איירין דאן אנה אוונס מורה לאנגלית
רקס הריסון מנוגקוט מלך סיאם
לי ג'יי. קוב קרלהום ראש הממשלה
לינדה דרנל טופטין אשת ההרמון
גייל סנדרגארד ליידי טיאנג אשת המלך
טיטו רנלדו ראמה החמישי, מלך תאילנד נסיך תאילנד
ריצ'רד ליון לואיס אוונס בנה של אנה

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באופן מצמרר היא סיימה את חייה בשריפה. ב-10 באפריל 1965 שהתה דרנל בבית מזכירתה לשעבר. אש פרצה בדירה כנראה בגלל סיגריה בוערת. דרנל נלכדה בדירה והובהלה לבית חולים כשהיא סובלת מ-80% כוויות ומתה תוך זמן קצר, בהיותה בת 42.
  2. ^ במציאות לואיס (אנ') לא מת אלא אפילו האריך חיים יותר מאמו