אנטואן מרמונטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אנטואן מרמונטה)
אנטואן מרמונטל
Antoine-François Marmontel
לידה 18 ביולי 1816
קלרמון-פראן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בינואר 1898 (בגיל 81)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פר לשז עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטואר של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אנטואן מרמונטל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצין בלגיון הכבוד (30 ביולי 1894)
  • אביר בלגיון הכבוד (14 באוגוסט 1862) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנטואן פרנסואה מרמונטלצרפתית: Antoine François Marmontel‏; 16 ביולי 181616 בינואר 1898) היה פסנתרן, מורה ומוזיקוגרף צרפתי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרמונטל, יליד קלרמון-פראן, נכנס לקוטנסרבטואר של פריז ב-1827. מוריו היו פייר צימרמן בפסנתר, ויקטור דורלה בהרמוניה, ז'אק פרומנטל הלוי בפוגה וז'אן פרנסואה לזואה בהלחנה. הוא קיבל פרסים ראשונים בתאוריה של המוזיקה ובפסנתר. בשנת 1837 התמנה לאסיסטנט בתאוריה של המוזיקה בקונסרבטואר. ב-1848 החליף את צימרמן כפרופסור לכלי מקלדת בקונסרבטואר. בתחרות להשגת משרה זו ניצח את מורו לשעבר, שארל-ולנטן אלקאן, מהלך שהביא לסיום הקריירה של אלקאן. עם זאת, זכרונותיו מעמיתו לשעבר בספרו "Les pianistes célèbres" הם מהמקורות החשובים ביותר לביוגרפיה של אלקאן.

מרמונטל עשה לו שם כמורה יעיל ורב-דמיון. בין תלמידיו הרבים היו ז'ורז' ביזה, ונסן ד'אנדי, תאודור דובואה, ארנסט ז'ירו, אמיל פאלאדיל, אדוארד מקדואל, גבריאל פירנה, לואי דיאמה, פרנסיס פלאנטה, מרגריט לונג וקלוד דביסי.

הקריירה של מרמונטל זרועה ציוני דרך של יצירות פדגוגיות רבות (יותר מ-200 מספרי אופוס) כמו גם נוקטורנים, רומנסות ועוד יצירות רבות. מפרסומיו הראויים לציון: "אמנות הפיענוח" (100 תרגילים קלים); לימודי יסוד של מכניזם וסגנון" (24 תרגילים) בשנת 1847; "לימודי מכניזם"; "5 תרגילים סלוניים"; "אמנות הפיענוח לארבע ידיים" בשנת 1847; "הוראת פסנתר מתקדמת ורציונלית" בשנת 1887.

כתביו המוזיקוגרפיים של מרמונטל הם בין המקורות הטובים ביותר לתולדות הפסנתר והפסנתרנים, בייחוד למאה ה-19. הם כוללים את "מלחיני סימפוניות ווירטואוזים" משנת 1880; "פסנתרנים מפורסמים" משנת 1878; "וירטואוזים בני זמננו" משנת 1882; "יסודות האסתטיקה של המוזיקה ומחשבות על היופי באמנויות" משנת 1884; ו"תולדות הפסנתר ומקורותיו" משנת 1885.

בנו של מרמונטל, אנטואן אמיל לואי קורבאז מרמונטל (24 באפריל 185023 ביולי 1907) היה גם הוא מורה לפסנתר בקונסרבטואר ואף חיבר יצירות סלוניות רבות.

אנטואן מרמונטל נפטר בשנת 1898 בפריז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטואן מרמונטל בוויקישיתוף