לדלג לתוכן

אנטון פון ארקו ואליי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטון פון ארקו ואליי
לידה 5 בפברואר 1897
Sankt Martin im Innkreis, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 ביוני 1945 (בגיל 48)
זלצבורג, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Sankt Martin im Innkreis עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Anton von Padua Alfred Emil Hubert Georg Graf von Arco auf Valley עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תארים גראף עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה העממית עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג Marie-Gabrielle Gräfin von und zu Arco-Zinneberg (1934–1945 (כ־11 שנים)) עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים Maria Wilhelmine Gräfin von Arco auf Valley, Maximilian Graf von Arco auf Valley, Maria Antonia Gräfin von Arco auf Valley, Marie Ludmilla Gräfin von Arco auf Valley, Leopoldine Gräfin von Arco auf Valley עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר ילדים 5 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנטון פון ארקו ואלי (בגרמנית: Anton Graf von Arco auf Valley;‏ 5 בפברואר 1897 - 29 ביוני 1945) היה אציל גרמני ממוצא יהודי, רוצחו של קורט אייזנר.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במחוז ריד אים אינקראיס באוסטריה עילית. אביו, מקס מקסימיליאן היה איש עסקים ובעל אחוזה ואמו, Emily Freiin Von Oppenheim הייתה בת למשפחת בנקאים יהודית עשירה. אחרי שירות ברגימנט בוארי בשנה האחרונה למלחמת העולם הראשונה, חזר ואליי מהחזית לאומן גרמני זועם ומאוכזב.

המשך חייו וההתנקשות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות היותו אוסטרי במוצאו ובאזרחותו, הזדהה ואליי כגרמני שורשי. הוא למד באוניברסיטת מינכן והזדהה בתור לאומן גרמני ובשל מוצאו היה אריסטוקרט, כמו כן אמץ ערכים מלוכנים והכריז על עצמו כאנטישמי למרות היות אמו ממוצא יהודי. בשל כל הנסיבות האלו, תעב ואליי את קורט אייזנר, מנהיגה היהודי של Independent Social Democratic Party of Germany ולבסוף התנקש בו. ההתנקשות באה על רקע רצונו של ואליי להראות כי למרות היותו יהודי יש לו ערך אחרי שנדחה מלהצטרף לאגודת תולה.[1][2][3][4] ב-21 בפברואר 1919 ברחוב במינכן, ירה ואלי בפעולת יחיד באייזנר למוות. בעיני בוארים רבים נתפס כעת כגיבור וסטודנטים הכריזו עליו כגיבור. פעולתו גרמה לפעולות תגמול של אנרכיסטים ושל קומוניסטים אשר גרמה להרג של אנשי אצולה. הרצח גרם לבסוף לייסודה של רפובליקה סוציאליסטית בוארית.

לאחר הרצח מילא ואלי תפקיד משני בלבד בפוליטיקה. הוא תמך בהקמת שלטון פדרלי בגרמניה, בניגוד למדיניות הריכוזית של המפלגה הנאצית. תחילה עבד כעורך העיתון Bayerisches Vaterland ("המולדת הבווארית"), ולאחר מכן שימש כמנהל פעילות ממשלתית בחברת תעופה, תפקיד שממנו התפטר בתחילת שנת 1930. ואלי היה מן הדמויות הרדיקליות ביותר באגף המלוכני-פדרליסטי של מפלגת העם הבווארית

לאחר עליית הנאצים לשלטון הוחזק לזמן קצר במעצר בידי הגסטפו בשל דעותיו המלוכניות והפדרליסטיות. אמירה שיוחסה לו, שלפיה ישמח לבצע התנקשות נוספת, פורשה כאיום כלפי אדולף היטלר, אך הוא שוחרר לאחר שהבטיח שלא יעשה להיטלר את אשר עשה לקורט אייזנר.

ב-29 ביוני 1945 נהרג ואלי, בגיל 48, בתאונת דרכים בזלצבורג. בעת שעקף עגלה רתומה לסוס התנגש רכבו בכלי רכב של צבא ארצות הברית. שני נוסעים נוספים נפצעו, אך ואלי סבל מחבלה קשה בבית החזה ומת בזירת התאונה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ Nicholas Goodrick-Clarke,(1985)The Occult Roots of Nazism, p. 148
  2. ↑ "clublet.com". clublet.com. אורכב מ-המקור ב-12 באוגוסט 2013.
  3. ↑ Rudolf von Sebottendorff (1933). Bevor Hitler Kam: Urkundliches aus der Frühzeit der nationalsozialistischen Bewegung (בגרמנית). p. 82.
  4. ↑ Peter Padfield (2014). Hess, Hitler & Churchill, The Real Turning Point of the Second World War. p. 25.