אנטינואוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פסל רומי של אנטינואוס הצעיר; מוצג במוזיאון הישן, ברלין
פסלי אדריאנוס ואנטינואוס במוזיאון הבריטי

אנטינואוס (130‎–‎111) היה נער ביתיני-יווני שנודע כמאהב של הקיסר הרומי אדריאנוס. לאחר מותו הפך אותו אדריאנוס לאל.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא הרבה ידוע על חייו של אנטינואוס. הוא נולד בעיר קלאודיופוליס (כיום העיר בולו שבטורקיה), בפרובינקיה הרומית ביתיניה שבאסיה הקטנה, בערך בשנת 111 לספירה. מניחים שאדריאנוס פגש בו בשנת 123, לקח אותו עמו לאיטליה, ודאג לחינוכו. בשנת 128 כבר הפך לנער האהוב של אדריאנוס וליווה אותו במסעותיו באימפריה.

בשנת 130 טבע אנטינואוס למוות בנהר הנילוס שבמצרים. סיבת מותו לא ידועה, ויש המשערים שנרצח. לאחר מותו הכריח אדריאנוס את האימפריה כולה להתעטף באבל לזכרו של אהובו המת, והפך אותו לאל. אנטינואוס היה האחרון שלא מן המשפחה הקיסרית שהוכרז לאל בעולם העתיק. אדריאנוס הקים במצרים עיר בשם אנטינופוליס (אנ'), על שם אהובו. בשארית ימי חייו מימן אדריאנוס יצירת אלפי פסלים בדמותו של אנטינואוס וכן טבע מטבעות לזכרו.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטינואוס בוויקישיתוף