אנטינייטרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנטינייטרון
Antineutron
הרכב האדרון
סטטיסטיקה פרמיון
קבוצת שיוך אנטיבאריון
אנטי-חלקיק נייטרון
סמל n
תכונות
מסת מנוחה ‎1.674927471×10-27kg
939.5654133 MeV/c2
מטען חשמלי 0 e
ספין 12 ħ
מספר לפטוני 0
מספר באריוני -1
מטען צבע 0
אינטראקציות הכוח החזק, הכוח החלש, כבידה
הכוח הגרעיני (כשנמצא בגרעין)
הרכב קווארקים udd
אורך חיים 881.5 שניות (חלקיק חופשי)
יציב (כשנמצא בגרעין)
היסטוריה
נצפה? כן
שנת גילוי 1956
מגלה ברוס קורק (אנ') ואחרים
מתקן בוואטרון (אנ')
מוסד המעבדה הלאומית לורנס ברקלי

אנטינייטרון (n) הוא האנטי-חלקיק של הנייטרון. חלק מתכונותיהם של אנטינייטרונים זהות לאלו של נייטרונים, לרבות המסה והמטען החשמלי. לעומת זאת, חלק מהמספרים הקואנטיים של האנטינייטרון הם בעלי הערכים הנגדיים לאלו של הנייטרון, לרבות מספר הבאריון והאיזוספין.

האנטינייטרון התגלה ב-1956, על ידי קבוצה שכללה את הפיזיקאי ברוס קורק מהמעבדה הלאומית לורנס ברקלי, במאיץ החלקיקים בוואטרון (Bevatron). קוארקי הערכיות (valence quarks) של האנטינייטרון הם שני אנטיקוארקי למטה ואנטיקוארק למעלה אחד (udd).

קשה יחסית לערוך ניסויים המערבים אנטינייטרונים, מכיוון שאין להם מטען חשמלי המאפשר להאיץ אותם, כמו שיש לאנטיפרוטונים. אנטינייטרון חופשי צפוי להיות בעל אורך חיים זהה לזה של הנייטרון, דהיינו, כ-881.5 שניות. אולם, לרוב, אנטינייטרונים מפסיקים להתקיים לאחר זמן קצר יותר, מכיוון שהם מגיבים עם נייטרון ומתאיינים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]