היפרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

היפרון (Hyperon) הוא שם לכל אחד מהחלקיקים Ξ ,Σ ,Λ ,Δ ו-Ω. אלו הם חמישה חלקיקים תת-אטומיים ממשפחת הבאריונים.

ההיפרון Δ‏ (-Δ, ‏Δ0, ‏+Δ, ‏++Δ) מורכב מצירופי קווארקי למעלה ולמטה, ומתפרק לפאיון, ובנוסף פרוטון או נייטרון.

ההיפרון Λ‏ (Λ+c0) מורכב מקווארק למעלה אחד, למטה אחד, וקסום או מוזר אחד. היפרון ה-Δ0 סיפק הוכחה נצפית ראשונה לקיומו של הקווארק המוזר.

ההיפרון Σ‏ (-Σ‏, Σ0‏, +Σ) מורכב מקווארק מוזר אחד, וצירוף קווארקי למעלה ולמטה. להיפרון ה-Σ0 יש אותו צירוף קווארקים כ-Δ0 (למעלה, למטה, מוזר), ומשום כך מתפרק מהר יותר מ-+Σ (למעלה, למעלה, מוזר) או מ--Σ (למטה, למטה, מוזר).

ההיפרון Ξ‏ (Ξ-0) מורכב משני קווארקי מוזר וקווארק למעלה או למטה אחד. ה-Ξ0, המורכב מקווארק למעלה אחד ושני מוזר, מתפרק והופך ל-Δ0 ו-π0, שהם עצמם מתפרקים והופכים לאלקטרון ופוזיטרון; אלה מאיינים זה את זה, כך שבסופו של דבר מה שנראה הוא ש-Ξ0 מתפרק ל-Δ0 תוך שחרור קרינת גמא.

ההיפרון -Ω מורכב משלושה קווארקי מוזר. גילויו היה הצלחה אדירה בתחום חקר הקווארקים, כיוון שהוא נתגלה לאחר שקיומו, מסתו ותוצרי התפרקותו נחזו זה מכבר (באופן בלתי תלוי על ידי יובל נאמן, ומארי גל-מאן).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]



קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]