אני אחמד
 | |
| בימוי | רם לוי |
|---|---|
| הופק בידי |
דוד ארנפלד רם לוי |
| תסריט |
אבשלום כ"ץ רם לוי אחמד יוסוף מסארווה |
| עריכה | דני שיק |
| שחקנים ראשיים | אחמד סאבר מסארווה |
| מוזיקה | צבי בן-פורת |
| צילום | ג'ון בארנרד |
| מדינה |
 ישראל |
| חברת הפקה | אולפני הרצליה |
| הקרנת בכורה | 1966 |
| משך הקרנה | 14 דקות |
| שפת הסרט | עברית, ערבית |
| סוגה | סרט דוקומנטרי |
אני אחמד הוא סרט תיעודי קצר משנת 1966, שתסריטו והפקתו בפועל נעשתה על ידי רם לוי, לימים זוכה פרס ישראל, ובימויו נעשה על ידי הבמאי אבשלום כ"ץ.
במרכזו של הסרט עומד אחמד יוסוף מסארווה, צעיר ערבי-ישראלי מהכפר ערערה שבמשולש, שמתקשה למצוא פרנסה בכפרו, ועובר לתל אביב. למרות שלאחמד תעודת בגרות – העבודה היחידה שהוא מצליח להשיג היא בתור פועל בניין. בעבודתו מתעמרים בו הקבלנים, וכשהוא מנסה לרכוש חדר אינו מצליח, וכל שהוא משיג הוא צריף דולף.
רם לוי, ממפיקי הסרט, החל בהיותו סטודנט לכלכלה באוניברסיטה העברית לעבוד ב"קול ישראל", והפיק סדרת תוכניות על יחסי יהודים–ערבים בישראל. התוכנית זכתה להצלחה, וההצלחה הובילה לפיתוח סדרה נוספת, שנעשתה בשיתוף אחמד סאבר מסארווה, שלימים היה עורך דין וראש עיריית טייבה. אבשלום כ"ץ, במאי סרטים דוקומנטריים, הציע ללוי ולמסארווה לפתח את התוכנית לסרט בבימויו.
הוחלט שהסרט יתבסס על פרק מתוכנית של לוי, שעסקה בחיי נוער ערבי בישראל. הפרק שדובר בו נקרא "הכפר שלי – העיר שלכם", והוא נכתב בהתבסס על זיכרונותיו של אחמד יוסוף מסארווה כפועל בניין בתל אביב. התסריט שוכתב מחדש בשיתוף עם מסארווה, שנבחר לשחק את עצמו בתפקיד הראשי. הצלם היה אוסטרלי בשם ג'ון בארנרד שפעל אז בישראל. המוזיקה נוצרה על ידי צבי בן-פורת, והקריין שנבחר היה שותפו של לוי לתוכנית הרדיו, אחמד סאבר מסארווה. הצטרף העורך דני שיק, והיהלומן תומך השמאל דוד ארנפלד הציע להפיק ולממן את הסרט.
הם פנו לשמואל טולדנו, היועץ לענייני ערבים במשרד ראש הממשלה, שמתוקף תפקידו נדרש למנוע הבעת סממנים לאומיים פלסטיניים וביקורת על המשטר. הם הגישו לו את תסריט הסרט בלבד, והוא הסכים, למעט משפט אחד בנושא הפקעת הקרקעות, אותו דרש להסיר. גם את המועצה לביקורת סרטים ומחזות הצליח "אני אחמד" לעבור עם תיקונים קלים בלבד. לאחר הקרנתו הועלתה נגדו ביקורת רבה, על שאינו מציג נאמנה את המציאות,[1] ועל שהוא פוגע בדימויה של ישראל. יעקב כהן, ראש המחלקה הערבית בהסתדרות, צעק בהקרנת הסרט: "בושה וחרפה, אלה דברים מזויפים. לא אמיתיים". הממונה על עידוד הסרט הישראלי במשרד המסחר והתעשייה דחה את הבקשה להשתתף במימונו, כמקובל בסרטים ישראליים אחרים.[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "אני אחמד", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- הסרט באתר Vimeo
- רפי מן, אני אחמד, באתר העין השביעית, 14 בנובמבר 2015
- צבי לביא, אני אחמד מערערה..., מעריב, 30 בספטמבר 1966 (המשך)
- דני רוזברג, קולו של אחמד, תקריב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קוראים כותבים, מעריב, 30 במרץ 1967
- ^ צע"ת נגד הממונה על עידוד הסרט בענין "אני אחמד", דבר, 19 בינואר 1967