אנקונדה כהה

אנקונדה כהה
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	זוחלים
סדרה:	קשקשאים
תת־סדרה:	נחשים
משפחה:	חנקיים
סוג:	אנקונדה
מין:	אנקונדה כהה
שם מדעי
	Eunectes murinus; ‏לינאוס, 1758
תחום תפוצה

אנקונדה כהה (שם מדעי: Eunectes murinus), הידועה גם בשמות: אנקונדה ירוקה, אנקונדה נפוצה ובואה מים, היא מין של נחש חנק ממשפחת החנקיים הנפוץ באזורים הטרופיים של אמריקה הדרומית. זהו מין הנחש הכבד ביותר והארוך ביותר (ביחד עם פיתון מרושת) בעולם כיום, ונחשב כטורף-על לאורך הביצות הגדולות או ביערות האמזונאס.

השם המדעי של האנקונדה הירוקה נלקח מהמילה היוונית εὐνήκτης – אֶוְניקטיס, שפירושה "שחיין טוב", ומהמילה הלטינית Murinus, שפירושה "של עכברים" כי נחש זה נחשב לטורף עכברים. השם הראשון (שהתייחס לפיתון מרושת) היה כנראה מן השפה הסינהלית של סרי לנקה, לשעבר ציילון: בשנת 1869, האנגלי ג'ון ריי כתב על "האנקנדיה של הציילון", שמחץ את איברי התאו ואת העול. יותר ממאה שנים חל השם אנקונדה על הפיתון, אבל במאה התשע־עשרה מומחים החלו להשתמש בשם זה על מנת לתאר את הנחש החי באגן האמזונאס.

מאפיינים

האנקונדה הכהה הוא הנחש הגדול ביותר. נטען שאורכו יכול להגיע אף ל־10 מטרים ומשקלו ל־500 ק"ג. הערכות שמרניות יותר הן אורך של 6.7 מטרים (22 רגל). הנקבות גדולות יותר מהזכרים: הנקבה הגדולה ביותר שתועדה ונמדדה הייתה באורך 7.21 מטרים (23.7 רגל). משקל הזכרים מגיע ל-200 ק"ג. אם הדיווחים על אנקונדות באורך 8–10 מטר נכונים, אזי האנקונדה הוא הזוחל הארוך ביותר כיום, ביחד עם פיתון מרושת. לצד כוח ענק הוא אחד מהגדולים שבקשקשאים החיים כיום.

מרבית זמנו הוא שוהה בנהרות ובביצות ומיטיב לשחות ולצלול. הוא אינו ארסי. כל השרצה כוללת 30–40 ולדות שאורכם כ־70 ס"מ, המסוגלים לתפקד מיד עם צאתם לעולם. צבע עורו ירוק זית ועל גבו כתמים כהים וצהובים לכל אורכו. דפוס הכתמים ייחודי לכל פרט. ראשו משולש ולסתותיו ארוכות. הן מחוברות ביניהן על ידי גידים בעלי גמישות רבה, והודות לכך הוא מסוגל לבלוע טרף הגדול בהרבה מהיקף גופו. העיניים והנחיריים נמצאים בצד העליון של הראש כדי שיהא מסוגל להתבונן ולנשום כאשר גופו בתוך המים.

את מזונו מוצא האנקונדה סמוך למים או בתוכם. הוא צד ממארב, מתוך המים או מענפי עצים. בתנועה זריזה הוא לופת את טרפו בגופו הארוך וכורך אותו סביב גוף הטרף עד שנמחצות ריאותיו ועל ידי כך הוא נחנק. האנקונדה לא שובר את עצמות הקורבן במהלך החניקה, כיוון שעצמות שבורות עלולות להיות חדות מאוד ולחתוך את בטנו לאחר הבליעה. כאשר חש האנקונדה שהלמות הלב של הקורבן פסקה, הוא משחרר את החיה מליפופו ובולע אותה בהכניסו תחילה את הראש אל פיו.

בשל עוצמתו, כוחו ומאבקו התוקפני של אנקונדה בוגר, הוא טורף-על הניצב בראש מארג המזון בבית חיותו. עוצמתם של אנקונדות גדולות מספיקה גם כדי לצוד טורפים גדולים אחרים, כגון קיימנים (לרבות קיימנים שחורים מתבגרים), פומות, יגוארים קטנים ודגים גדולים וגם חיות גדולות אחרות, ביניהם הקפיברה, צבים, פקאריים, טפירים צעירים ועוד. האנקונדות גם לא בוחלות בקניבליזם עצמי או באכילת נחשים אחרים, כגון הבואה. לאנקונדה בוגרת כמעט ואין טורפים, למרות שבמקרים אחדים אנקונדות צעירות נטרפו בידי יגוארים, קיימנים שחורים וקיימן ז'קרה ובידי לוטרה ענקית. עם זאת מדובר במקרים נדירים ביותר, שכן אנקונדה בוגרת מסוגלת לגונן על עצמה ולהרוג את טורפיה.

האנקונדה אינה רואה באדם טרף טבעי אך לעיתים כשהוא רעב מאוד הוא עלול להתבלבל ולנסות לטרוף בטעות עוברי אורח נמוכי קומה. קרו מספר תקיפות של אנקונדות באמזונאס, רובם המכריע של ילדים ואנשים נמוכים. כמעט ואין דיווחים על תקיפות אנקונדות שהסתיימו במוות של בני אדם, וחלקם גם שנויים במחלוקת. עם זאת, מקרים של מות בני אדם קרו דווקא בשבי, כאשר מגדלי נחשים לא זהירים הותקפו ולעיתים נהרגו בידי אנקונדה.