קיימן שחור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןקיימן שחור
Jacaré Açú.jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
על־סדרה: דמויי תנינאים
סדרה: תנינאים
על־משפחה: דמויי אליגטור
משפחה: אליגטוריים
תת־משפחה: קיימנים
סוג: קיימן שחור
מין: קיימן שחור אמאזוני
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Melanosuchus niger
שפיקס, 1825
תחום תפוצה
Range of Melanosuchus niger.PNG
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קיימן שחור אמאזוני (שם מדעי: Melanosuchus niger), מין קיימן גדול יחיד בסוגו (קיימן שחור, Melanosuchus) שבמשפחת האליגטוריים. בית הגידול של מרבית הקיימנים השחורים הוא אזורים של נהרות ואגמים גדולים באמזוניה בברזיל, וכן בגיאנה ובגיאנה הצרפתית, וידוע על קיימנים שחורים צפונית לסורינאם. בעבר היה נפוץ, אך הוא ניצוד בשל עורו עד שכמעט הוכחד, אך התאושש וכיום מסווג "ללא חשש" באתר IUCN.

גודל ומראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיימן השחור מגיע לאורך מרבי של 5–6 מטרים (16–20 רגל). ישנם מספר דיווחים על קיימנים שחורים באורך של למעלה מ-6 מטרים. מאחר שאליגטור ממוצע עובר רק לעיתים רחוקות את אורך ה-5 מטרים נחשב הקיימן השחור למין הגדול ביותר במשפחת האליגטוריים. הקיימן השחור הוא התנינאי הגדול בדרום אמריקה (ביחד עם תנין אורינוקו) והוא גדול יותר מכל הטורפים הזוחלים ביבשת. הוא דומה בצורתו לאליגטור האמריקני, אולם הוא קרוב יותר ליתר הקיימנים מאשר אליו. עובדה זו מוצאת ביטוי בחוטמו הרחב של הקיימן השחור. צבעם של הקיימנים השחורים כהה, וראשם מעט בהיר יותר. כשהם קטנים, ראשם הוא בצבע אפור, ובמהלך גדילתם הוא הופך לחום. על גופם יש בצעירותם שורות של נקודות בהירות, אולם אלו דוהות עם הזמן. עם זאת, הן אינן נעלמות לחלוטין, כפי שקורה אצל תנינים אחרים. צבע עורו הכהה מסייע לו בהסוואה בציד הלילי שלו, ועשוי לעזור לו גם בספיגת חום. הקיימן השחור מגלה דו-צורתיות זוויגית: אורכם הממוצע של הזכרים הבוגרים הוא 4.5 מטרים (15 רגל), בעוד שאורכן הממוצע של הנקבות קטן במטר.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיימן השחור ניזון מדגים, כולל פירנות, מציפורים, צבים ויונקים הבאים לשתות מהמים כמו איילים וקפיבארה. שיניהם בנויות לאחוז את הטרף, אך לא לקרוע אותו, ולכן הם מטביעים את טרפם ובולעים אותו שלם. פרטים בוגרים עשויים אף לטרוף טפירים ואנקונדות. קיימנים שחורים גדולים תוקפים ולעיתים טורפים אף בני אדם.

היגואר הוא טורף ידוע של כל סוגי הקיימנים כולל קיימנים שחורים צעירים וגם האנקונדה ותנין אמריקאי עשויים לטרוף אותם[2]. לפרטים הבוגרים מעל 4 מטר כנראה אין טורפים, למעט האדם.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל הטלה קיימות בין 50 ל-60 ביצים, כאשר משך הבשלתן אורך כ-30 ימים. בין האיומים שניצבים בפני הביצים - קופים כדוגמת קוף סנאי ואפילו יגואר. האמא תעזור להעביר את התנינים הקטנים למים ואף תעזור בפיצוח הביצה לאלו שמתקשים לצאת ממנה. האמא תשאר ותשמור על צאצאיה למס' חודשים. נקבת הקיימן השחור מזדווגת רק אחת לשנתיים-שלוש.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קיימן שחור באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ ראו קישורים חיצוניים כדי לצפות בסרטון שמתעד יגואר טורף קיימן שחור