אסהי (בירה)
 | |
| סוג |
עסק  |
|---|---|
| מועד הכנה ראשוני |
1889 |
  | |
מבשלות אסהי (ביפנית: (アサヒグループホールディングス株式会社); באנגלית: Asahi Group Holdings, Ltd) היא חברת אחזקות יפנית שהמטה שלה שוכן ברובע סומידה בטוקיו ומייצרת בירה באותו השם.
.jpg)
ב-2019 היו לקבוצת אסהי הכנסות של 2.1 טריליון JPY. ניתן לפלח את תיק ההשקעות של אסהי באופן הבא: עסקי משקאות אלכוהוליים ביפן (40.5%), עסקים בחו"ל (32%), עסקי משקאות קלים (17.2%), עסקי מזון (5.4%) ועסקים "אחרים" (4.9%).[1] אסהי, עם נתח שוק של 37%, היא הגדולה מבין ארבע מבשלות הבירה הגדולות ביפן ואחריה קירין ביר עם 34% וסנטורי עם 16%.[2] בתגובה לשוק הבירה היפני המקומי המתבגר, אסהי הרחיבה את טביעת הרגל הגאוגרפית ואת הפורטפוליו העסקי שלה באמצעות רכישה של עסקי בירה נחשקים מאוד במערב אירופה ובמרכז מזרח אירופה.[3] זה הביא לאסהי נתח שוק גדול במדינות רבות באירופה, כמו נתח שוק בירה של 44% בצ'כיה, 32% בפולין, 36% ברומניה ו-18% באיטליה.[4]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קודמתה של החברה, Asahi Breweries, הוקמה ב-1889. בשנת 1893, היא אורגנה מחדש כמבשלות Ōsaka Breweries. בשנת 1906, מבשלות אוסקה התמזגו עם מבשלות Nippon ומבשלות Sapporo כדי ליצור Dai-Nippon Breweries. עם זאת, לאחר מלחמת העולם השנייה, היא חולקה במסגרת חוק ביטול ריכוזיות יתר של כוח כלכלי על ידי המפקד העליון של כוחות הברית. Asahi Breweries הופרדו יחד עם מבשלות ניפון, כיום שמה מבשלות סאפורו. בשנת 1989 שונה שמה לקאטאקאנה (アサヒビール株式会社). בשנת 2011 היא שינתה את שמה ל-Asahi Group Holdings, חברת אחזקות, והקימה את Asahi Breweries Ltd כחברה בת.[5] במהלך מלחמת העולם הראשונה עבדו אסירים גרמנים במבשלה.[6]
בשנת 1990, אסהי רכשה 19.9% ממניות ענקית המבשלות האוסטרלית Elders IXL, שהפכה מאז ל-Foster's Group, שנמכרה מאוחר יותר ל־SABMiller .
בשנת 2009, אסהי רכשה את יחידת המשקאות האוסטרלית Schweppes Australia,[7] הידועה כיום בשם Asahi Beverages.
מותגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבירה העיקרית של החברה, מ-1957 ועד סוף שנות ה-80, הייתה Asahi Gold (עקפה את Asahi Draft, הנוסחה המקורית שלה, נותרה בייצור). עם זאת, Asahi Super Dry, שהוצגה בשנת 1987, הוא כיום מותג הדגל של הבירות החברה.
Asahi Super Dry, מוצר ששינה את תעשיית הבירה המודרנית ביפן, מתוארת כלאגר מוחלש מאוד ללא טעמי מאלט כבדים שכן מציינים את מוצרי המתחרים, עם טעם פריך ויבש המזכיר כמה בירות צפון-גרמניות.[8] השקה מוצלחת זו הובילה לעלייה משמעותית בביקוש הצרכני לבירה יבשה ובתמורה לתפנית דרמטית בביצועים העסקיים של אסהי, וכך היא עלתה על קירין מבחינת מכירות ורווחיות.
בירות אסהי אחרות המיוצרות כוללות:
- אסהי דראפט - לאגר (הופק לראשונה ב-1892)
- Asahi Gold – Lager (מוצר דגל לשעבר; הופק לראשונה ב-1957)
- אסהי סטאוט
- Asahi Z – לאגר יבש
- Asahi Black - לאגר כהה 5% כוהל בנפח
- אסהי פריים טיים - לאגר בסגנון פילזנר גרמני (זמין רק ביפן)
מותגים שנרכשו מ- אנהאוזר-בוש אינבוו:
- מבשלת גרולש
- מבשלת פרוני
- מבשלת בירה Meantime
- גמברינוס
- פילזנר אורקוול
- רדגאסט
- ולקופופוביץ' קוזל
- Tyskie
- Lech
- Dreher
- אורסוס
- Carlton & United Breweries
אולם בירה אסהי[עריכת קוד מקור | עריכה]
המטה של Asahi Breweries בטוקיו תוכנן על ידי המעצב הצרפתי פיליפ סטארק. אולם הבירה נחשב לאחד המבנים המודרניים המוכרים ביותר בטוקיו.[5]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אסהי- "Company history books (Shashi)". Shashi Interest Group. באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) Wiki collection of bibliographic works on Asahi Breweries
אסהי, ברשת החברתית פייסבוק
אסהי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אסהי, ברשת החברתית אינסטגרם
אסהי, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Our Business | ASAHI GROUP HOLDINGSS". ASAHI GROUP HOLDINGS.
- ^ "Fact book" (PDF). www.asahigroup-holdings.com. 2019. נבדק ב-2020-08-25.
- ^ "Asahi Group's History". ASAHI GROUP HOLDINGS.
- ^ "Factbook 2020" (PDF). www.asahigroup-holdings.com. 6 באוגוסט 2020. נבדק ב-31 בדצמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Oliver, Garrett, ed. (2012). The Oxford Companion to Beer. Oxford University Press. p. 67. ISBN 978-0-19-536713-3.
- ^ Romein, Jan (1962).
- ^ Palmer, Daniel (25 בדצמבר 2008). "Asahi acquires Cadbury's Schweppes, Coca-Cola still eligible to make counter offer". Australian Food News. נבדק ב-2013-09-04.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Oliver, Garrett (2012). The Oxford Companion to Beer. Oxford University Press. p. 503. ISBN 978-0-19-536713-3.