אסכולת תל אביב

אסכולת תל אביב לחקר הספרות התפתחה באוניברסיטת תל אביב בשנות ה-60, במסגרת החוג לתורת הספרות שייסד בנימין הרשב (הרושובסקי). בין האישים המרכזיים בה, מלבדו, אפשר למנות את מנחם פרי, מאיר שטרנברג ויעל רנן.

בסיס ועקרונות

אסכולת תל אביב נבנתה על יסודות הפורמליזם הרוסי, והיא שואבת רבות מתורתם של ויקטור שקלובסקי ורומן יאקובסון, כמו גם מרעיונות של גשטאלט. בין המאמרים המכוננים שנכתבו על ידי אנשי אסכולת תל אביב: "המלך במבט אירוני", מאת פרי ושטרנברג, המציעים קריאה בסיפור דוד ובת שבע; ו"לשמוע את רחש הגלים", מאת רנן, החוקרת בפירוט רב את רעיון ההזרה.

נאמנים לפורמליזם הרוסי, חוקרי אסכולת תל אביב ביקשו "למצות את הטקסט הספרותי". הם טענו כי הטקסט בנוי קומות-קומות, וכי קורא שנצמד בקריאתו לטקסט, יכול ליצור קריאה מקיפה ולעיתים חדשנית וחתרנית. יש המוצאים בטענה זו דמיון רב לרעיון הנאת הטקסט של רולאן בארת.

מונחי יסוד

אסכולת תל אביב דנה ב"מילוי פערים" בטקסט. במספר מאמרים מזכירים פרי ושטרנברג דוגמה קלאסית למילוי פערים על ידי הקורא: בשיר "יונתן הקטן", לא מציין הטקסט כי מכנסיו של יונתן נקרעו בשל הטיפוס על העץ; אך הקורא, המבקש לקשור כמה שיותר פרטים זה לזה, מסיק זאת בעצמו – ובכך ממלא פער בטקסט. אסכולת תל אביב מכנה קריאות כאלה בשם "היפותזות", ומכלילה מספר היפותזות תחת ההגדרה "מסגרת". כל קורא ניגש לטקסט כשהוא מצויד במסגרות – תמונות שלמות של "התנהגות" של העולם. קיימת אצל כל קורא מסגרת של מסעדה, למשל (מסגרת זו כוללת מלצר, שולחנות, מפות, טבח וכו'). כשהקורא נתקל בפרט מידע, הוא מנסה להכפיף אותו אל מסגרת מוכרת לו, במסגרת היפותזת הקריאה שלו. לשיטתה של אסכולת תל אביב, ומנחם פרי בפרט, הטקסט הספרותי מערער על המסגרות ועל ההיפותזות. הטקסט טורף את היפותזות הקריאה של הקורא, ומחייב אותו לבנות היפותזות חדשות תוך כדי קריאה.

עוד דנה האסכולה ברעיונות כגון אופוזיציות בינאריות – מעין קטגוריות אד הוק שאלמנטים של הטקסט מתארגנים לפיהן (למשל: יש מול אין, מינוס מול פלוס). פעמים רבות, עם התקדמות הטקסט, נטרפות האופוזיציות הבינאריות, ומשמעות הטקסט מתגלה כשאלמנטים הופכים זהים זה לזה בעולם הסיפורי. כך, במסגרת טריפת האופוזיציות הבינאריות, יכול שקט להיות שווה לצבע, ורעש להיות שווה לאור (למשל). כמו כן, דבר עשוי להיות ההפך מעצמו: מוזיקה אינה שווה למוזיקה, שקט אינו שווה לשקט. כשהשיוך הקטגוריאלי של האלמנטים נטרף, לרוב בעקבות רגע הקליימקס בטקסט, מגלה הקורא הממצה את הטקסט את משמעותו האמיתית.

רעיונות חשובים נוספים שאסכולת תל אביב דנה בהם בהרחבה הם מבע משולב, מספר, מספר מובלע, אלמנטים של סלקציה וקומפוזיציה, נקודת תצפית משולבת, ועוד.

לקריאה נוספת

• McHale, Brian, and Segal, Eyal, "Small World: The Tel Aviv School of Poetics and Semiotics", in Marina Grishakova and Silvi Salupere (eds.), Theoretical Schools and Circles in the Twentieth-Century Humanities: Literary Theory, History, Philosophy, New York: Routledge, 2015, pp. 196-215
• Mintz, Alan, "On the Tel Aviv School of Poetics", Prooftexts 4 (1984), pp. 215-235
• Weissbrod, Rachel, "Translation Research in the Framework of the Tel Aviv School of Poetics and Semiotics", Meta 43 (1998), pp. 35-45