אפנצל אינר-רודן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אפנצל אינר-רודן (קנטון)
Appenzell Innerrhoden
Wappen Appenzell Innerrhoden matt.svg
סמל אפנצל אינר-רודן
Flag of Canton of Appenzell Innerrhoden.svg
דגל אפנצל אינר-רודן
מדינה שווייץשווייץ  שווייץ
מחוזות בקנטון 6
בירת הקנטון אפנצל
שפה רשמית גרמנית
תאריך ייסוד 1513
סדר כניסה 13
שטח 172.52 קמ"ר (דירוג: 25)
גובה 780 מטר
 ‑ הנקודה הגבוהה 2,502 מטרים
 ‑ הנקודה הנמוכה 560 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בקנטון 15,778[1] (דירוג: 26, 2013)
 ‑ צפיפות 91.6 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות 47°18′N 9°24′E / 47.300°N 9.400°E / 47.300; 9.400קואורדינטות: 47°18′N 9°24′E / 47.300°N 9.400°E / 47.300; 9.400
אזור זמן UTC +1
האתר הרשמי

לחצו כדי להקטין חזרה

ואלה תורגאו אפנצל אינר-רודן אפנצל אוסר-רודן שפהאוזן אובוולדן נידוולדן בזל-שטאדט בזל-לנדשאפט זולותורן צוג ציריך סנט גאלן ארגאו לוצרן גלרוס שוויץ אורי טיצ'ינו ז'ורה גראובינדן נשאטל ז'נבה פריבור וו וו ברן צרפת ליכטנשטיין אוסטריה איטליה גרמניה גרמניהKanton Appenzell Innerrhoden in Switzerland.svg
אודות התמונה
(למפת אפנצל אינר-רודן רגילה)
Locator Map Kanton Appenzell Innerrhoden.png
 
קנטון אפנצל אינר-רודן

אפנצל אינר-רודןגרמנית: Appenzell Innerrhoden להאזנה (מידע · עזרה)) הוא אחד מעשרים וששה הקנטונים של שווייץ, הוא שוכן בצפון-מזרח המדינה, ובירתו היא אפנצל. הקנטון הוא השני הכי קטן בשווייץ בשטח, והקטן ביותר בגודל האוכלוסייה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המאות ה-9 וה-10 התחלפו רוב תושבי האזור, צאצאי תושבי רייטיה, בבני שבטים הטבטוניים, כחלק מגל הכיבוש של השבטים הגרמאניים שעבר על שווייץ באותה עת.

השם "אפנצל", שמוזכר לראשונה בשנת 1071, נוצר על בסיס הביטוי הלטיני abbatis cella, שפירושו "תא המנזר", על שם מנזר סנט-גאלן הסמוך אשר היה בעל השפעה גדולה על האזור. בתקופה זו היה תפקידו הגיאו-פוליטי של המנזר קרוב לזה של עיר-מדינה או אציל פיאודלי, ותפקידיו כללו גם עניינים מנהליים, נוסף על אלו הדתיים. השפעה המנזר על האזור התגברה משמעותית החל מאמצע המאה ה-11.

בסביבות שנת 1360 נתגלעו סכסוכים בין האיכרים תושבי האזור למנזר, בעיקר סביב זכויות מרעה, מסים ומעשרות שהועברו למנזר. בעקבות הסכסוך ניסו שני הצדדים במקביל להצטרף לברית השוואבית החדשה וכך לבצר את מעמדם ולהגן על זכויותיהם. בשנת 1377 צורפה אפנצל לברית, בתמיכת העיר קונסטנץ (כיום בגרמניה) והעיר סנט גאלן, יריבת המנזר. בתמיכת הברית, הפסיקו אנשי אפנצל לשלם חלק ניכר מהמיסים והמתנות שדרש ראש המנזר. כתוצאה מאיבוד מקור ההכנסה פנה המנזר אל בית הבסבורג, וב-1392 נחתם ההסכם ביניהם. בתגובה נכרתה בשנת 1401 ברית נוספת בין אפנצל לסנט גאלן.

ב-1513 הוקם קנטון אפנצל, אך בשנת 1587 הוא פוצל לשניים מסיבות של מחלוקת דתית, והוקמו אפנצל אינר-רודן ואפנצל אוסר-רודן.

חלוקה פנימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנטון מחולק לשש מחוזות, להם תפקיד מקביל לזה של רשות מקומית:

  • אפנצל, 5,771 תושבים
  • גונטן, 3,166 תושבים
  • אובראג, 2,081 תושבים. זוהי מובלעת מנותקת גאוגרפית משאר הקנטון
  • רותה, 1,867 תושבים
  • שלאט-הסלן, 1,451 תושבים
  • שבנדה, 1,135 תושבים

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת הקנטון מבוססת ברובה על חקלאות, ובעיקר על גידול בקר לחלב והכנת גבינות, ביניהן הגבינה המקומית - גבינת אפנצלר הנפוצה בשווייץ. חלק ניכר מהמכוניות השכורות בשווייץ רשומות באפנצל אינר-רודן ונושאות לוחית רישוי שלה (AI), בגלל מסים נמוכים יחסית על מכוניות בקנטון.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"לנדסגמיינדה" - ההצבעה השנתית בכיכר באפנצל

בירת הקנטון היא העיירה אפנצל. חוקת הקנטון התקבלה בשנת 1872. זהו אחד משני הקנטונים בהם מונהגת דמוקרטיה ישירה ושיטת הלנדסגמיינדה. הצבעות על חוקים ותקנות לבחירת נושאי משרות השלטון והשופטים נערכות באסיפה כללית של כל התושבים הנערכת בכל חודש אפריל בכיכר המרכזית באפנצל. בדרך כלל משתתפים באספה כ-4,000 תושבים.

אפנצל אינר-רודן ידוע בשמרנותו: הוא הקנטון האחרון בו הוענקה זכות בחירה לנשים - רק ב-1991, בעקבות עתירה לבית המשפט הפדרלי, הותר לנשים להשתתף בבחירות. כמו כן זהו הקנטון בו הושגה התמיכה הגדולה ביותר (71%) לאיסור על בניית צריחי מסגדים בשווייץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אפנצל אינר-רודן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מידע עבור קנטון אפנצל אינר-רודן, אתר משרד הסטטיסטיקה הפדרלי של שווייץ.