ואלה

וַאלֶה (קנטון)
**Valais**
סמל ואלה סמל ואלה	דגל ואלה דגל ואלה
	בירת הקנטון סיון
מדינה	שווייץ
רשות מחוקקת	Grand Council of Valais
בירת הקנטון	סִיוֹן
שפה רשמית	צרפתית, גרמנית שווייצרית סטנדרטית
תאריך ייסוד	1815
שטח	5,225 קמ"ר
גובה	512 מטרים
‑ הנקודה הגבוהה	דופורשפיץ (4,634 מטר)
‑ הנקודה הנמוכה	אגם ז'נבה (372 מטר)
אוכלוסייה	‏
‑ בקנטון	343,955 (31 בדצמבר 2018)
‑ צפיפות	62.7 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות	46°14′N 7°36′E / 46.233°N 7.600°E
אזור זמן	UTC+1
	http://www.vs.ch
	מפת מיקום; מפה מפורטת; לחצו כדי להקטין חזרה (למפת ואלה רגילה) סיון מרטיני מונטה בריג-גליס קנטון ואלה

ערך זה עוסק בקנטון בשווייץ. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ואלה (פירושונים).

ואלה (בצרפתית: Valais, בגרמנית: Wallis) הוא קנטון הממוקם בדרום-מערב שווייץ. הקנטון כולל את החלק העליון של עמק הנהר רון ממקורו בקרחון הרון ועד שפכו לאגם ז'נבה, ואת רכסי ההרים והעמקים משני צדדיו.

קנטון ואלה גובל מצפון בקנטונים ברן ו-וו, ממזרח בקנטונים אורי וטיצ'ינו, בדרום באיטליה ובמערב בצרפת.

הקנטון כולו מצוי בהרי האלפים ויש בו אתרי סקי מהגבוהים ביותר בשווייץ, מרחצאות חמים, מסלולי טיול, מגלשות הרים, ספורט אתגרי, פארקי חבלים, אופני הרים ועוד. זהו אחד מיעדי התיירות הפופולריים ביותר בשווייץ והוא מציע אפשרויות לינה רבות, בצימרים, פנסיונים ובתי מלון וכן בקמפינג. מספר עיירות וכפרים בקנטון ואלה אוסרים על כניסת כלי רכב הממונעים על דלק לתחומם, מטעמי שמירת איכות הסביבה וכדי לשמור על הצביון הכפרי. בין אלו ניתן למצוא את העיירות סאס-פה, צרמט ולויקרבאד.

בחלק המזרחי של הקנטון רוב התושבים דוברים גרמנית-שווייצרית. בחלק המערבי רוב התושבים דוברי צרפתית. רוב התושבים הם נוצרים-קתולים.

הקנטון גדול ובעל אוכלוסייה קטנה המרוכזת בעמקים המבודדים אלה מאלה. מצב זה משמר שפות ומבטאים נדירים וייחודיים לקנטון זה. רוב השפות הייחודיות לקנטון הן ממוצא לטיני או גרמני. כ-63% מתושבי הקנטון מדברים צרפתית כשפת אם, כ-28% גרמנית שווייצרית, כ-2% איטלקית וכ-7% שפות אחרות. חלק משפות אלה הן ממוצא לטיני (כולל ניבים נדירים של צרפתית ואיטלקית) וחלק ממוצא גרמני. בעמק ארולה (Val d'Arolla), למשל, שבחצי הצרפתי של הקנטון ישנן שתי אוכלוסיות: דוברי גרמנית בעלי מבטא ייחודי ואוכלוסייה של כשלושת אלפים איש המדברים שפה לטינית ייחודית להם (להבדיל מצרפתית, איטלקית ורומנש שמדברים שווייצרים אחרים).

הרשויות המקומיות של עמק ארולה מעודדות את התושבים בו לבנות בתים בשיטות המסורתיות ולהתלבש בלבוש המסורתי כדי למשוך תיירים. העשירים שבתושבי לוזאן שוכרים בעמק זה בקתות מסורתיות (Chalets) שמשמשות להם למגורי נופש בסופי השבוע.

בירת הקנטון והעיר הגדולה ביותר היא סיון (Sion) המונה כ-27,000 תושבים.

בעמק הרון עבר צבא הפילים של חניבעל בדרכו לקרב נגד הרומאים.

דגל ואלה הוא אדום לבן עם שלושה עשר כוכבים, לסימון 13 המחוזות בקנטון.

היסטוריה

בשנת 57 לפנה"ס כבשו הרומאים את האזור אחרי הקרב הגדול באוקטודורוס (מרטיני של ימינו) וקראו לפרובינציה ואליס פואנינה. התרבות הרומאית הייתה מושרשת מאוד באזור שגם תושביו הקלטים שקדמו לרומאים וגם השבטים הבורגונדים שכבשו אותו לאחר מכן אימצו את השפה רומאנית שהייתה שגורה באזור. מסופר על הלגיון התבאי שהתנצר ולאחר מכן נטבח בשנת 286 בסט. מוריץ.

משנת 888 האזור היה חלק מממלכת בורגונדיה ובשנת 999 נתן רודולף השלישי, מלך בורגונדי, זכויות לבישוף של סיון שמונה מאוחר יותר למושל והרוזן של ואלאיס. בשנת 1032 כבשה האימפריה הרומית הקדושה את האזור והוא היה חלק מהדוכסות הקטנה של בורגנדי שנשלטה על ידי בית צרינגן. ימי הביניים באזור אופיינו במאבקים בין הבישופות של סיון לבין השליטים האזרחיים בית צכרינגן ודוכסות סבויה. דוכסות סבויה הצליחה להשתלט על מרבית השטח ממערב לסיון בעוד שבאזור הגבוה של העמק (ממזרח) שלטו אדונים פאודלים אבירי רארון, לה-טור-שאטיליון והדוכסים מויספ.

מפת ואלה בשנת 1300. סאבויה במערב ורפובליקת הזנדנים במזרח.

במהלך המאה ה-13 החלו הקהילות הגדולות במזרח ואלה לצבור כוח ועצמאות בד בבד עם התיישבות של גרמנים שהגיעו מאזור ברן. בשנת 1353 קרל הרביעי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה העניק לרפובליקה של שבעת הזנדנים (דוברת הגרמנית) אוטונומיה והיא הפכה עצמאית למעשה. לקראת סוף המאה ה-14 רכש הדוכס מסבויה את בישופות סיון, רפובליקת הזנדנים התנגדה לניסיון ההשתלטות על ואלה עילית (החלק המזרחי) ופרצה מלחמה בין דוכסות סבויה לבין הרפובליקה. בשנים 1375–1376 הביסה הרפובליקה את בית לה-טור שאטילון ובשנת 1388 הביסה לחלוטין את כוחות הבישוף. והרפובליקה דוברת הגרמנית השתלטה על כל ואלה עילית. הגבול בין הרפובליקה של הזנדנים לבית בית סבויה עבר מערבית לסיון, כך שבמערב ואלה (ואלה תחתית) השפה המדוברת הייתה צרפתית ובמזרחה (ואלה עילית) גרמנית. חלוקה שנשמרת עד ימינו.

בין השנים 1414–1420 הייתה התמרדות של תושבי ואלה עילית נגד הדוכס מרארון, במה שכונה פרשת רארון. ההתמרדות גררה אחריה מעורבות של קנטונים בקונפדרציה השווייצרית הישנה כאשר לוצרן, אורי ואונטרוולדן תמכו במורדים ואילו ברן בדוכס. המרד כמעט וגרר את הקונפדרציה למלחמת אזרחים אבל בסופו הגיעו הקנטונים הניצים להסדר ושלטון דוכסות רארון בפדרציה הסתיים.

עם מינויו של וולטר פון-סופרסקס לבישוף של סיון בשנת 1457 זכו דוברי הגרמנית בעמק לעליונות. כאשר פרצו המלחמות הבורגונדיות בשנת 1475 הבישוף של סיון ורפובליקת זנדן כרתו ברית בברן. בנובמבר באותה השנה הם כבשו את החלק המערבי של ואלה מידי דוכסות סבויה עד מרטיני. במרץ 1476, לאחר הניצחון בגרנדסון כבשו הכוחות הגרמנים את סט. מוריץ, אביין, תונטון ומונטה. למרות ויתורם על שלוש הטריטוריות האחרונות, ב-1477 הם שבו וכבשו אותם ב-1536. בהסכם תונטון בשנת 1569 מונטה, אילז ובוורט סופחו לוואלה. ב-12 במרץ 1529 הפכה ואלה לחברה בקונפדרציה השווייצרית.

ואלה התנגדה לרפורמציה הפרוטסנטית ונשארה נאמנה לכנסייה הקתולית. ב-1628 הפכה ואלה לרפובליקה, הרפובליקה של שבע הזנדן תחת חסותו של הבישוף הנסיך של סיון. הבישוף שמר על מעמדו עד שנת 1798 כאשר כוחותיו של נפוליאון בונפרטה כבשו את ואלה על הרפובליקה המהפכנית של ואלה (16 מרץ) שסופחה מיידית (1 במאי) לרפובליקה ההלווטית עד שנת 1802 כאשר היא הפכה לחלק מהרפובליקה הרודנית. ב-1810 הרפובליקה הרודנית סופחה לצרפת של נפוליאון כמחוז סימפלון. ואלה שוחררה מצרפת בשנת 1813 וב-4 באוגוסט 1815 הצטרפה רשמית כקנטון לקונפדרציה השווייצרית. בשנת 1845 הצטרפה ואלה לליגה הקתולית הבדלנית במהלך שהוביל למלחמת זונדרבנד כאשר 100 אלף חיילי הפדרציה עמדו מול 80 אלף לוחמי הבדלנים אולם בסוף ואלה החליטה שלא להשתתף במלחמה.

גאוגרפיה

הקנטון נשלט על ידי עמק הרון הרחב שחוצה אותו ממזרח למערב. אל עמק הרון מתנקזים גאיות בגדלים שונים. העמק המפורסם ביותר המתנקז לעמק הרון הוא מטרטל שבו שוכנת עיירת התיירות צרמט ועליו משקיף המטרהורן (4,478 מטר). חמישים מהפסגות בקנטון גבוהות מ-4,000 מטר כאשר הגבוהה מכולן היא המונטה רוזה בגובה של 4,634 מטר. בקנטון אפשר למצוא גם קרחונים ענקיים, הכוללים גם מהגדולים שבקרחוני האלפים. נהר הרון מנקז את כל הזרימה בעמק לכיוון דרום מערב ובעיירה מרטיני הוא פונה צפונה לכיוון אגם ז'נבה (מהעיירה סט. מוריץ הנהר זורם בקנטון וו).

בדרום הקנטון מתנשא רכס האלפים הפניניים שמפריד בין עמק הרון לעמק הפו שבצפונה של איטליה. בין שני העמקים ישנם שני מעברים צרים: מעבר סימפלון ומעבר סן ברנאר הגדול. מצפון לעמק הרון מתנשא רכס האלפים הברניים.

עמקי ואלה

בטבלה להלן מפורטים העמקים המרכזיים שמתנקזים לעמק הרון ממזרח למערב. בטבלה שם העמק ושם הנחל הזורם בעמק. ברבים מן העמקים יש בראש העמק סכר מים עם תחנת כוח הידרו אלקטרית לייצור חשמל, שם הסכר מובא מתחת לנחל.


עמק מצפון לרון			עמק מדרום לרון
	בגרמנית	בצרפתית	שם	בגרמנית	בצרפתית
פיישר	פיאשרטאל Fieschertal		בין	בינטאל (Binntal)	ואלה דה בין (vallée de Binn)
			נאנץ	נאנצטאל (Nanztal)
			סאאס	סאאסטאל (saastal)
			זרמט או מטר	מאטרטאל	ואלה דה זרמט (Vallée de Zermatt)
			טורטמן	טורטמאנטאל
			אניברס
			ארנס
			הרמנס		ואל ד'הרמנס (Val d'Heremence)
			נונדה נחל: פרינצה סכר: קלוזון		ואל דה נונדה (Val de Nendaz) לה פרינצה (la Printze) באראג' דה קלוזו (Barrage de Cleuson)
			באגנה
			אנטרמו		ואל דה אנטרמו (Val d'entermont)
			פרה		ואל פרה (Val Ferret)
			לייה

אמות המים

בקנטון ואלה יש הרבה אמות מים, (בצרפתית: (ביס) bisse) שנבנו לפני מאות שנים. אמות המים מוליכות מים מהנחלים הגבוהים לראשי ומרכזי ההרים שנמצאים בגובה נמוך יותר. הסיבה בשלה נבנו אמות המים היא האקלים היבש (יחסית) השורר באזור, וההתיישבות על ההרים מלבד ההתיישבות בעמק, שם זורמים לרוב הנחלים. אמות מים אלו היוו מדי פעם מוקד סכסוך בין הכפרים, בעיקר בשנות בצורת. לרוב יש מסלולי הליכה בסמיכות לאמות המים.

מנהל ופוליטיקה

הקנטון מחולק ל13 מחוזות כאשר מחוז רארון מחולק לשני מחוזות משנה, ול-122 רשויות מקומיות. המחוזות הם:


מחוז	בירת המחוז	שפה
גומס	גומס החדשה	שווייצרית-גרמנית
מזרח רארון	מרל - פילה	שווייצרית-גרמנית
מערב רארון	רארון	שווייצרית-גרמנית
בריג	בריג - גליס	שווייצרית-גרמנית
ויספ	ויספ	שווייצרית-גרמנית
לויק	לויק	שווייצרית-גרמנית
סייר	סייר	צרפתית
הרנס	ווה	צרפתית
סיון	סיון	צרפתית
קונטיי	קונטיי	צרפתית
אנטרמונט	סמבראנשר	צרפתית
מרטיני	מרטיני	צרפתית
סן מוריס	סן מוריס	צרפתית
מונטיי	מונטיי	צרפתית

סיון היא בירת הקנטון, בה נמצאים מועצת הקנטון והממשלה וכן בית המשפט הקנטונלי.

לואלה שני נציגים בבית העליון הפדרלי, ו8 נציגים בבית התחתון.

כלכלה

יין וחקלאות

תעשיית היין בוואלה היא הגדולה ביותר בשווייץ, כאשר המותג המפורסם ביותר הוא קוניאק הפירות ויליאמין המיוצר במרטיני.

ענפי החקלאות המובילים הם גידול בקר בהרים ומוצרי החלב במישורים ובנוסף ישנו גם מספר גדול של פרדסים ובקנטון נאספת גם כמות נכבדה של זעפרן.

תיירות

בוואלה יש מסורת ארוכה של תיירות שמבוססת על מלונאים שמשקיעים זמן וכסף על מנת לספק את הלקוחות. המלונאי המפורסם ביותר שיצא מוואלה הוא סזאר ריץ.

בוואלה יש כ-120 יעדי תיירות חורף וקיץ. בין הבולטים שבהם:

מטרהורן ליד עיירת התיירות צרמט הוא המוכר בהרי שווייץ לאחר שהפך לסמל של שוקולד הטובלרון.
סאס פה - עיירת תירות בעמק המקביל סאסטל שבה ניתן למצוא מגלשת הרים.
אתרי סקי כגון ורבייה.
מעבר סן ברנאר הגדול בו אפשר לטייל עם הכלבים המפורסמים.
גן הקיטור השווייצרי, פארק מיניאטורות הנמצא על שפת אגם ז'נבה.

תעשייה

הסכר הגבוה ביותר באירופה, "סכר גראן דיקסנס", הוא בוואלה, ותחנות הכוח ההידרואלקטריות שבקנטון מספקות כרבע מתצרוכת החשמל של שווייץ כולה.

החלק המערבי והמתועש ביותר בוואלה נקרא "שבלה" (בין סט. מוריץ לאגם ז'נבה) והוא חשוב מאוד לכלכלת הקנטון. בשבלה יש הרבה מפעלים שהבולטים שבהם הן חברות בת של נוברטיס וסינגנטה במונטה. בעיירה קולומבה-מורץ יש בתי זיקוק נפט.

במזרח, ליד ויספ יש מפעל לעיבוד אלומיניום. מתכות וכימיכלים נוספים מיוצרים באזור ויספ, כולל חברת כלי הבישול הידועה סוויס דיאמונד.