בקר לחלב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרה

בקר לחלב הן חיות מבויתות, בדרך כלל פרות, המטופחות לייצר כמויות גדולות של חלב.

בתקופה המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום משתמשים בעיקר בפרות לייצור חלב. החלב המופק מהפרות משמש להפקת מוצרים שונים, כגון, גבינה, יוגורט, חמאה, גבינת קוטג' וגלידה. לשם כך טופחו זנים מיוחדים לחליבה, שהנפוץ מביניהם הוא הולשטיין.

משק חלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזנת חולבות ברפת רביבים
חליבה ממוכנת
חליבה ידנית

הבקר לחלב מתחלק לעדרים ונמצא בחוות, שם הרפתנים מטפלים בפרות וחולבים אותן. עדרים אלה משתנים בגודלם והם נעים בטווח שבין משפחתיים (כמות של פחות מחמש פרות לעדר) לבין מסחריים (סדר גודל של 25,000 פרות או יותר).

חיי הפרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל יכולתן לייצר חלב, נחשבות העגלות (פרות צעירות) בדרך כלל לבעלות ערך רב יותר מהעגלים, שבהם נעשה שימוש אך ורק לייצור בשר ולהזרעה מלאכותית.

החלב הראשון שהפרה מפיקה נראה צהוב או כתום במקצת, וקרוי "קולוסטרום". הוא עשיר בנוגדנים ובגורמים מחסנים, ודרוש לעגל כדי לשרוד, אך אינו ראוי למאכל אדם. על העגל לקבל קולוסטרום בכמות השווה לכ-10% ממשקל גופו, ולשתות לפחות 2–4 ליטר קולוסטרום בתוך 12 שעות מההמלטה – או שחייו עלולים להיות בסכנה. לעגל אין מערכת חיסונית חזקה בשלב זה של חייו, ובשל כך עליו לסמוך על הנוגדנים הנמצאים בקולוסטרום כדי לשרוד. כעבור כיומיים מההמלטה תחל הפרה לייצר חלב הראוי למאכל אדם.

פרות חולבות מניבות בממוצע 3–4 מחזורי תחלובה, המכונים "תחלובות", שנמשכים כשנה כל אחד. במהלך התחלובות מניבה פרה (ברפת החלב הישראלית) בממוצע כ-30 ליטר חלב ליום. פרות, אשר סובלות מבעיות מתמשכות של פוריות, מחלות או פציעות קשות, נשלחות בדרך כלל לשחיטה.

תקופת התחלובה מתחילה מיד לאחר ההמלטה. כחודשיים לאחר ההמלטה מייצרת הפרה חלב בתנובה מרבית. במקביל, כעבור חודשיים היא מוזרעת מחדש לקראת מועד ההמלטה הבאה. בסוף תקופת התחלובה הפרה עוברת תהליך הנקרא "ייבוש", במסגרתו מפסיקים לחלוב אותה. בתקופה זו של "יובש" נבנים גוף הפרה ורקמות העטין מחדש. כדי לצמצם מחלות, העלולות להיגרם כתוצאה מהפסקת החליבה הפתאומית, נהוג לבצע את הייבוש כשתנובת הפרה נמוכה יחסית או באופן הדרגתי (במידה שהתנובה עדיין גבוהה). כמו כן, בחלק גדול מהרפתות נהוג לבצע פעולות למניעת התפתחות מחלות עטין בתקופה זו. כחודשיים לאחר ההמלטה, בעת שיא תנובת החלב שלה, נכנסת הפרה שוב למשטר של הזרעות מלאכותיות במטרה להיכנס להיריון. ההזרעה הראשונה מתבצעת רק לאחר כ- 3 חודשים מההמלטה, בזמן בו הפרה יוצאת משלב "מאזן האנרגיה השלילי" שלה, מצב בו היא חוזרת לעצמה, מבחינה בריאותית, מההמלטה, (בדומה לבני אדם). פרות אשר מתקשות להתעבר, לאחר מספר הזרעות עוקב, מגיעות לווטרינר ע"מ לנסות לאבחן את בעייתם כגון: חוסר פעילות שחלתית, ציסטות לוטיאליות, וכדומה. כדי שההזרעה תיקלט, יש לבצע אותה בזמן שבו נמצאת הפרה ביחום ("דורשת", בלשון הרפתנים). הפרה מתייחמת אחת לשלושה שבועות. מסיבה זו, במיוחד בישראל, יהיה קשה להזריע פרה ש"דורשת" בסופי שבוע. לכן, אם יש להזריע את הפרה בתכיפות, לעתים תעבור הפרה טיפול הורמונלי. טיפול זה, שייעשה בהמלצתו ובפיקוחו הישיר של הרופא המטפל בלבד, נועד לשנות את זמני הביוץ. באופן דומה, טיפולים הורמונליים משמשים גם לטיפול בפרות בהן מחזורי הביוץ לא סדירים. פרות שלאחר טיפול לא תתעברנה, יפסיקו לנסות להזריע אותן ולרוב הן תמשכנה בתנובת החלב שלהן עוד כשנה-שנתיים לערך. ברפתות ישראליות מודרניות פרה חולבת חיה כחמש שנים בממוצע לפני ששוחטים אותה‏[1].

חליבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלב פרה 3% שומן
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 88 ג'
קלוריות 58 קק"ל
חלבונים 2.9 ג'
פחמימות 4.9 ג'
פחמימות זמינות 4.9 ג'
שומן 3.0 ג'
שומן רווי  %65
שומן חד בלתי רווי  %30
שומן רב בלתי רווי  %5
כולסטרול 13 מ"ג
ויטמין A 30 מק"ג
ויטמין B1 0.04 מ"ג
ויטמין B2 0.15 מ"ג
ויטמין B3 0.9 מ"ג
ויטמין C 1 מ"ג
ברזל 0.1 מ"ג
סידן 100 מ"ג
אשלגן 145 מ"ג
נתרן 50 מ"ג

חליבה היא פעולה שעושה אדם לצורך הפקת חלב מנקבות יונקים (לרוב פרות), לצורך שימושיו. החליבה, הן הידנית והן המכנית, מדמה את פעולת היניקה של הצאצא מהאם.

חליבה ידנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חליבת ידנית של פרות ברפת

מאז החל האדם להשתמש בחיות מניקות לצורך הפקת חלב ועד המהפכה התעשייתית, היה החלב מוצא מהפרה בדרך של חליבה ידנית. החליבה הידנית מבוצעת על ידי סחיטה, כשבכל פעם נדרשות שתי פעולות לצורך קבלת החלב: פעולה ראשונית, היא עיסוי העטין, ומטרתה לגרום לחלב לזרום מן העטין אל בריכת החלב שבפטמה, ופעולת הסחיטה, שמטרתה לסחוט את תכולת החלב שבפטמה (15–60 סמ"ק בכל פעם) אל מכל חלב. לאחר שהחליבה נכנסת לקצב, אין צורך לעסות את העטין כל פעם, ותנועת היד של החולב לאחר הסחיטה מספיקה לצורך זה. קיימות שתי טכניקות של חליבה:

  • לחיצת חלקה העליון של הפטמה (החלק המחבר אותה אל גוף העטין) כדי למנוע חזרת חלב לעטין, ואז לחיצה בשלוש האצבעות הנוספות על גוף הפטמה שגורמת ליציאת החלב ואיסופו בדלי. לאחר מכן מרפה החולב את אצבעותיו ומרים את ידו כלפי העטין כדי לעורר זרימת חלב חדש את הפטמה, וחוזר חלילה.
  • לחיצת חלקה העליון של הפטמה כמו בשיטה הראשונה, ואז החלקת באגודל והאצבע למטה לאורך הפטמה וסחיטת החלב באופן זה. גם כאן סיום הפעולה דומה.

בדרך כלל חולב את הפרה אדם אחד, ולכן בחליבה ידנית חולבים באותו זמן רק זוג עטינים אחד (מארבעת העטינים) ויש לחזור על החליבה בזוג העטינים השני. ברוב המקרים חליבה הידנית מתבצעת פעמים מעטות ביממה (לכל היותר שלוש), ובכמויות גדולות של חלב בכל פעם.

חליבה מכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חליבה מכנית

ב-1836 הומצא מכשיר החליבה הראשון. מכשיר זה היה מורכב מארבעה קטטרים, המוחדרים לפי-הפטמות, שחוברו בצינור גומי למכל חלב. מכונות אלו, כמו מכונות שהתבססו על הפעלת לחץ מכני על פטמת הפרה או שאיבה בוואקום, לא תמיד היו יעילות, ואף גרמו לפגיעה בפטמת הפרה וברקמת העטין. כיום, מקובלת חליבה באמצעות משאבת ואקום, המתחברת לעטיני הפרה באמצעות גביעים קשיחים המרופדים בשרוול גומי. מכונת החליבה בנויה מארבעה גביעים, וכך נחלבים כל ארבעת העטינים באותו הזמן, שלא כמו בחליבה ידנית. גביע החליבה המכנית נצמד לפטמה באמצעות ואקום. שרוול הגומי בחלקו הפנימי של הגביע מכיל אבוב הפועם (כלומר מתנפח ומתכווץ) בערך אחת לשנייה, ובאופן זה מעודד את זרימת החלב מן הפטמה דרך צינור בתחתית הגביע למכל, ולחלופין זרימת חלב מגוף העטין אל הפטמה.

חליבה בשבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חליבה בשבת

חליבה היא פעולה האסורה בשבת, ובתלמוד נאמר כי בסיס האיסור הוא מכיוון שחליבה היא פעולה של פירוק.‏[2] איסור זה על חליבה בשבת עורר בעייתיות רבה ליהודים שהחזיקו פרות חולבות, שכן חליבה נחוצה לבריאות הפרה ולא ניתן לדלג על יום חליבה, ומדובר בצער בעלי חיים. במהלך ההיסטוריה נהוג היה להתיר חליבה בשבת באחת משתי דרכים: על ידי גוי של שבת, או על ידי "חליבה לאיבוד", כלומר - לא להשתמש בחלב אלא לשפוך אותו.‏[3] עד היום, ברפתות מודרניות משתמשים בפתרון של "חליבה לאיבוד" כדי לחלוב בשבת. יש מהדרין שאינם מקבלים את ההיתרים הללו. ניתן לרכוש "חלב מהדרין" יקר יותר לגביו מובטח שהחליבה נעשתה ביום חול או על ידי לא-יהודים בלבד.‏[4]

תפוקת החלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

החליבה הממוכנת, השימוש בברירה מלאכותית ומחזורי התחלובה התכופים סייעו בהגברת כמות החלב שניתן להפיק מפרה. בחלק ממדינות העולם, אם כי לא בישראל‏[5], ניתנו לפרות הורמונים (בעיקר הורמון גדילה, שנכנס לשימוש באמצע שנות התשעים של המאה העשרים בארצות הברית) במטרה להגביר את תנובת החלב. מרגע פריצת הורמון הגדילה בעולם החיל משרד החקלאות בישראל איסור על שימוש בהורמונים, שתקף עד היום.

תפוקת החלב של פרה ברפת חלב מודרנית מגיעה לכ-30 ליטר בממוצע ליום, בהשוואה לכ-11 ליטר ליום בשנות ה-40 של המאה ה-20.

פגיעות אפשריות בפרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייצור מוגבר של חלב עלול לגרור בעיות רפואיות, המסבות לפרה סבל אם לא מבוצעות פעולות מניעה ממשקיות ובריאותיות. פגיעות שכאלו עלולות להתבטא בנזקים לעטינים או למערכת השלד ובגרימת דלקות וכאבים לפרה. בנוסף, אם הצורך בסידן בעבור החלב בימים הראשונים שלאחר ההמלטה אינו מסופק על ידי הזנה נכונה, עלולה להיגרם קדחת חלב. לצורך מניעת בעיות בריאותיות נעשות פעולות רבות מצד המגדלים והחוקרים בענף החלב: טיפוח תורשתי של מבנה העטינים, הצמודים לגוף הפרה; מתן תזונה מאוזנת לפרה לפי צרכיה; ובעיקר שמירת תנאי סביבה ורווחה נאותים, שימנעו לחץ ותחלואה בעטינים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יובל נח הררי, קיצור תולדות האנושות, חלק ב: המהפכה החקלאית, פרק 5: התרמית הגדולה בהיסטוריה - קורבנות המהפכה, עמ' 101. (כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2011)
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף צ"ה, עמוד א'.
  3. ^ אודות היתר זה ראו בשו"ת "ציץ אליעזר", חלק ב, סימן ג, פרק ה.
  4. ^ TheMarker "יהודים לא יחלבו בשבת - וקיבוץ הזורע יקבל עוד 200 אלף שקל בשנה"
  5. ^ ד"ר שמוליק פרידמן בקרת איכות ובטיחות החלב בישראל, אתר מועצת החלב, עמ' 6