אפקט ורתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אפקט וֶרתֶר (אנגלית: Werther effect) הוא תופעה חברתית שבה התאבדות של אדם גורמת לאנשים נוספים להתאבד, כשהם מחקים לעיתים גם את אופן ההתאבדות. התופעה קרויה על שם גל ההתאבדויות שהתרחש באירופה, בעקבות הפצת הרומן ייסורי ורתר הצעיר מאת הסופר הגרמני גתה, בסוף המאה ה-18.

מקרים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ייסורי ורתר הצעיר" הופיע ב-1774. ברומן התאבד הגיבור בעקבות אהבה נכזבת באמצעות ירייה בראשו. לאחר הפצת הספר נודעו מקרים רבים בהם אנשים ניסו להתאבד באותה דרך. במספר מקומות הוחרם הספר כדי למנוע זאת. הכינוי "אפקט ורתר" נטבע מאתיים שנה מאוחר יותר, ב-1974, על ידי החוקר דייוויד פיליפס.

שיעור ההתאבדויות גבר בעקבות התאבדויות של אישים מפורסמים, כגון מרילין מונרו וקורט קוביין. חלק מהקורבנות מתאבדים באותה דרך, באותו מקום או באותו תאריך.

בשנת 2017 בעקבות התאבדות של אוגוסט איימס התאבדו מספר שחקניות פורנו נוספות[1].

גם בישראל, על פי דיווחים, עלה מספר ניסיונות ההתאבדות ב-24 אחוז[2] בעקבות התאבדות הבדרן דודו טופז. לאחר אירועי ה-14 ביולי 2012, הפגנות השנה למחאה החברתית, שבהן הצית את עצמו משה סילמן, היו שחיקו אותו בעקבות מצבם הכלכלי הקשה.

הגורמים להתאבדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – התאבדות#גורמי סיכון להתאבדות וגורמים מגוננים

הגורמים להתאבדות או לניסיונות ההתאבדות המופיעים באפקט ורתר, אינם שונים מהגורמים הידועים להתאבדות באופן כללי. מרבית המתאבדים היו ידועים כלוקים בהפרעות נפשיות מסוגים שונים, בעיקר הפרעות מצב רוח והתמכרות לסמים[3]. קשיים אלו, המשולבים לרוב עם נסיבות חיים קשות כגון בדידות, מחלה, כישלון בתחום האישי או המקצועי, גירושין, התאלמנות ועוד — הם הגורמים העיקריים להתאבדות, גם כשמדובר בהתאבדות במסגרת אפקט ורתר.

החוקר הישראלי פרופ' יעקב רופא, כחלק מהתיאורייה הפסיכו-ביזארית שהגה, טוען כי כל הפרעה נפשית שאינה פתולוגית (כגון OCD לעומת סכיזופרניה) היא נרכשת מתוך ארסנל הפרעות אליהן נחשף החולה. אובדנות אינה שונה, ואפקט ורתר הוא למעשה חלק מרכישת התנהגויות רחבה יותר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]