אפקט ורתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אפקט וֶרתֶר (Werther effect) הוא תופעה חברתית שבה מספר אנשים מחליטים להתאבד בעקבות התאבדות אדם אחר, ולעתים אף מחקים את אופן ההתאבדות שבוצעה על ידי אדם זה. התופעה קרויה על שם גל ההתאבדויות שהתרחש ברחבי אירופה, אשר ליווה את הפצת הרומן "ייסורי ורתר הצעיר" מאת הסופר הגרמני גתה בסוף המאה ה-18.

אירועים נודעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירוע הידוע ביותר היה בעקבות הפצת הספר "ייסורי ורתר הצעיר" של גתה ב-1774. ברומן התאבד הגיבור בעקבות אהבה נכזבת באמצעות ירייה בראשו, ולאחר הפצת הספר נודעו מקרים רבים בהם אנשים ניסו להתאבד באותה דרך. במספר מקומות אף הוחרם הספר בעקבות התופעה החברתית שליוותה אותו. הכינוי "אפקט ורתר" נטבע מאתיים שנה מאוחר יותר, ב-1974, על ידי החוקר דיוויד פיליפס.

מופעים של אפקט ורתר התרחשו כאשר שיעור ההתאבדויות גבר בעקבות התאבדויות של אישים מפורסמים, כגון מרילין מונרו וקורט קוביין. חלק מהקורבנות של האפקט נוטים לחקות את תהליך ההתאבדות של המתאבד הראשון ולהתאבד באותה דרך, באותו מקום או באותו תאריך.

בישראל נצפה אפקט ורתר כאשר על פי מספר דיווחים, עלה מספר ניסיונות ההתאבדות ב-24 אחוז‏[1] בעקבות התאבדות הבדרן דודו טופז.

בנוסף לכך, אפקט ורתר נצפה בארץ בשנית לאחר אירועי ה-14 ביולי 2012, הפגנות השנה למחאה החברתית, בהם הצית את עצמו משה סילמן, ובעקבות זאת החלו גל של הצתות עצמיות בעקבות מצבם הכלכלי הקשה של המתאבדים.

הגורמים להתאבדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – התאבדות#גורמי ההתאבדות

הגורמים להתאבדות או לנסיונות ההתאבדות המופיעים באפקט ורתר, אינם שונים מהגורמים הידועים להתאבדות באופן כללי. מרבית המתאבדים היו ידועים כלוקים בהפרעות נפשיות מסוגים שונים, בעיקר הפרעות מצב רוח והתמכרות לסמים[2]. קשיים אלו, המשולבים לרוב עם נסיבות חיים קשות כגון בדידות, מחלה, כישלון בתחום האישי או המקצועי, גירושין, התאלמנות ועוד — הם הגורמים העיקריים להתאבדות, גם כשמדובר בהתאבדות במסגרת אפקט ורתר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]