אצטדיון מוליניו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אצטדיון מוליניו
Molineux Stadium, Wolverhampton, 2018.jpg
פנים האצטדיון
מיקום וולברהמפטון, אנגליה
קואורדינטות 52°35′25″N 2°07′49″W / 52.590277777778°N 2.1302777777778°W / 52.590277777778; -2.1302777777778
נפתח 1889
הורחב 2011-2012
בעלים מועצת העיר של וולברהמפטון
מפעיל וולברהמפטון וונדררס
משטח דשא
אדריכל ארצ'יבלד לייטץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מושבים 32,050
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אצטדיון מוליניו - מבט חיצוני
פסלו של כדורגלן העבר, בילי רייט, בכניסה המערבית לאצטדיון מוליניו

אצטדיון מוליניואנגלית: Molineux Stadium) הוא אצטדיון כדורגל, הממוקם בוולברהמפטון שבאנגליה, ומכיל 32,050 מקומות ישיבה. מאז שנת 1889 האצטדיון משמש לאירוח משחקיה הביתיים של קבוצת וולברהמפטון וונדררס (וולבס), אשר נכון לעונת 2019/2018 משתתפת בפרמייר ליג. אצטדיון זה נחשב לראשון אשר נבנה עבור קבוצה בפוטבול ליג, ולאחד הראשונים בבריטניה, אשר הותקנה בהם תאורה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם מוליניו נגזר משמו של סוחר מקומי מצליח, בנג'מין מוליניו, שב-1744 רכש את חלקת האדמה עליה נמצא האצטדיון והקים בתחילה את "בית מוליניו". ב-1860 נרכש הנכס על ידי יזם אחר ובסמוך אליו נפתח פארק לרווחת הציבור, שנקרא "מגרשי" מוליניו (Molineux Grounds), וכלל, בין היתר, זירת החלקה על קרח, מסלול למרוצי אופניים ומגרש כדורגל. ב-1889 נשכר השטח על ידי מבשלת נורת'המפטון לשימושה של קבוצת וולברהמפטון וונדררס ששיחקה עד אותה עת במגרש דדלי רוד (אנ'). במשחק הבכורה במגרש "מוליניו גראונד" (כפי שנקרא האצטדיון ברוב שנותיו מאז), שנערך ב-7 בספטמבר 1889, ניצחה הקבוצה המקומית את נוטס קאונטי בתוצאה 0:2 לעיני 4,000 צופים. הוולבס רכשו את המגרש ב-1923 תמורת 5,607 ליש"ט והחלו בבניית אצטדיון בתכנונו של אדריכל האצטדיונים המפורסם, ארצ'יבלד לייטץ'. הבניה הייתה מדורגת. כאשר בתחילה נבנה יציע אחד והיציע הרביעי הושלם רק ב-1934.

ב-1953 היה אחד מהאצטדיונים הראשונים באנגליה בהם הותקנה תאורה ובעקבות כך התקיימו בו בשנות ה-50 משחקי ידידות, שנערכו באמצע השבוע בין הוולבס (שנחשבו אז כאחד המועדונים החזקים באנגליה) ובין מועדונים אירופיים בולטים. בשנים שלפני גביע אירופה לאלופות וגביע אירופה למחזיקות גביע נחשבו משחקים אלו ליוקרתיים, משכו קהל רב וצולמו לעיתים קרובות לטלוויזיה על ידי ה-BBC. בתצורתו הישנה, שכללה יציעי עמידה, הכיל האצטדיון מעל 60,000 מקומות. מספר שיא של צופים נרשם במשחק מול ליברפול ב-1939, עם 61,315 צופים. בשנות ה-50 - שנות השיא של המועדון, מספר הצופים עלה בדרך כלל על 40,000. "מוליניו גראונד" עבר שינויים מסוימים עד סוף שנות ה-80 אך נשאר ברובו הגדול במתכונת הישנה שלו. בסוף שנות ה-80, במקביל להתדרדרות של המועדון לליגה הרביעית, הגיע המועדון לסף פשיטת רגל ומכר ב-1986 את האצטדיון למועצת העיר וולברהמפטון תמורת 1.12 מיליון ליש"ט.

רכישת המועדון והאצטדיון על ידי איש העסקים המקומי ג'ק הייוורד (אנ') ב-1990, יחד עם הצעדים שננקטו באנגליה בעקבות דו"ח טיילור (בין היתר, איסור על יציעי עמידה) הביאו לשיפוץ מסיבי באצטדיון. במשך מספר שנים, בצורה מדורגת, נהרסו שלושה מיציעיו: בכל פעם יציע אחד ויציע מודרני נבנה תחתיו. פתיחתו הרשמית של האצטדיון המחודש הייתה ב-7 בדצמבר 1993 במשחק ידידות מול המועדון ההונגרי, הונבד שהיה מועדון פאר בשנות ה-50 ומשחק ידידות מולו שנערך במוליניו גראונד בדצמבר 1954 נחשב כאירוע שיא בתולדות הוולבס.[1] לאחר השיפוץ עמד מספר המקומות באצטדיון על כ-28,000. בשורה של שיפוצים נוספים בשנים שמאז הוגדל מספר המושבים למעל ל-32,000. השיפוץ המשמעותי ביותר בתקופה זו היה ב-2011 כשהיציע הצפוני נהרס ונבנה מחדש, כולל הקמת "מוזיאון וולבס" שנבנה בחלקו התחתון. שיפוץ זה העלה את מספר המושבים מ-29,400 ל-31,700.

מספר השיא של צופים באצטדיון המחודש נקבע ב-24 ביוני 2003, בקונצרט של להקת הרוק בון ג'ובי בו צפו כ-34,000 איש.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האצטדיון נמצא במרחק של כ-600 מטר מצפון למרכז העיר וולברהמפטון, מעברו הצפוני של כביש הטבעת המקיף את מרכז העיר. הוא כולל ארבעה יציעים:

  • יציע בילי רייט - היציע המערבי, נקרא על שם קפטן הוולבס ונבחרת אנגליה במשך שנים רבות. יציע זה נחשב כיציע המרכזי: ספסלי הקבוצות ממוקמים לרגליו ועמדת הטלוויזיה והתקשורת נמצאת בו. כמו כן, משרדי הקבוצה נמצאים בחלקו התחתון.
  • יציע סטן קאליס (אנ') - היציע הצפוני, נקרא על שם מאמן הוולבס בשנות השיא של המועדון בשנות ה-50 של המאה ה-20. זהו היציע הגבוה והחדיש ביותר באצטדיון (בנייתו הושלמה ב-2012) ומוזיאון וולבס ממוקם בחלקו התחתון.
  • יציע סטיב בול (אנ') - היציע המזרחי, נקרא על שם מלך השערים של הוולבס בכל הזמנים. זהו היציע הוותיק ביותר באצטדיון (נבנה ב-1979)
  • יציע ג'ק הייוורד - היציע הדרומי, נקרא על שם הבעלים של המועדון בשנים 2007-1990

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]