בילי רייט

בילי רייט
	בילי רייט, 1961
מידע אישי
לידה	6 בפברואר 1924; איירונברידג' שבאנגליה
פטירה	3 בספטמבר 1994 (בגיל 70); בארנט, הממלכה המאוחדת
שם מלא	ויליאם אמברוז רייט
עמדה	קשר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
1962–1966	ארסנל
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ויליאם אמברוז "בילי" רייט (באנגלית: William Ambrose "Billy" Wright;‏ 6 בפברואר 1924 - 3 בספטמבר 1994) היה כדורגלן אנגלי ששיחק לאורך כל הקריירה שלו בוולברהמפטון וונדררס. הוא השתתף ב-105 משחקים במדי נבחרת אנגליה, 90 מתוכם כקפטן.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייט נולד באיירונברידג' שבאנגליה. הקשר בין רייט לוולבס החל ב-1938 כאשר הוא צורף לצוות הטכני של המועדון. הוא היה בן 14 בלבד כאשר ערך את הופעת הבכורה שלו בסגל ב' של המועדון, לאחר שהתקבל לתקופת מבחן של שמונה חודשים. משחקו הראשון במדי הסגל הבכיר היה בניצחון 2 - 1 על נוטס קאונטי ב-1939.

רייט חתם על חוזה מקצוען בגיל 17, אך המועדון נאלץ להפסיק להשתתף במסגרות התחרותיות בגלל השפעות מלחמת העולם השנייה. רייט הופיע כשחקן אורח עבור לסטר סיטי, ושיחק כחלוץ ומגן לפני שחזר לוולבס ב-1942. עם זאת, לאורך רוב הקריירה שלו הוא שיחק בעמדת הקשר. רייט התגייס לצבא ב-1943 כמדריך כושר פיזי. הוא חזר לשחק בוולבס בכל פעם שיכל, ובסך הכל השתתף בכמאה משחקים בזמן המלחמה.

רייט קיבל את סרט הקפטן של וולבס לאחר המלחמה ולאחר פרישתו של סטן קאליס. הוא הוביל את המועדון לשלוש זכיות באליפות (1953, 1958 ו-1959) ולזכייה בגביע ה-FA ‏(1949). הוא היה שחקן הרכב קבוע בוולבס, והחמיץ רק 31 משחקים בשנות ה-50.

רייט זומן לנבחרת אנגליה לאור יכולתו הטוב בוולבס. משחקו הראשון בנבחרת היה בניצחון 2 - 0 על נבחרת בלגיה ב-19 בינואר 1946 במשחק שלא נחשב לרשמי בעקבות השעיית המשחקים הרשמיים בזמן המלחמה. משחקו הרשמי הראשון היה בניצחון 7 - 2 על נבחרת אירלנד ב-28 בספטמבר 1946. רייט זכה לקבל את סרט הקפטן של הנבחרת ב-1948, והחזיק בו במשך 90 משחקים עד פרישתו (שיא אותו הוא חולק עם בובי מור). הוא הוביל את הנבחרת כקפטן במונדיאל 1950, מונדיאל 1954 ומונדיאל 1958. בסך הכל הוא השתתף ב-105 משחקי נבחרת (70 רצופים), והבקיע בהם 3 שערים. הוא היה גם השחקן הראשון בהיסטוריה של הנבחרת שהשתתף ביותר ממאה משחקים. רק כעבור עשר שנים השיא שלו נשבר על ידי בובי צ'רלטון. נכון לשנת 2014 רייט מדורג במקום השמיני מבחינת מספר הופעות בנבחרת.

רייט פרש ממשחק פעיל באוגוסט 1959. הוא השתתף במדי וולבס ב-541 משחקים שבהם הבקיע 16 שערים. רייט מעולם לא הורחק מהמגרש על ידי השופט. לאחר פרישתו זכה לקבל תואר של מפקד במסדר האימפריה הבריטית.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייט החל לאמן את נבחרת הנוער האנגלית ב-1960, וב-1962 התמנה לתפקיד המאמן של ארסנל במקום ג'ורג' סווינדין. תחילת הקדנציה של רייט הייתה מוצלחת כאשר המועדון מסיים במקום השביעי בעונת 1962/1963 ומעפיל לטורניר אירופי לראשונה בהיסטוריית המועדון. אולם, ההצלחה הייתה זמנית בלבד. בחירה השחקנים של רייט הייתה טובה באופן חלקי. מצד אחד הוא הביא שחקנים טובים כגון בוב וילסון, ג'ו בייקר ופרנק מקלינטוק, אך מנגד נכשל כשהביא את איאן אורה.

רמת המשחק של ארסנל ירדה בהדרגתיות לאחר המקום השביעי. רייט ניצח רק ב-38.46% מהמשחקים שבהם אימן, והוא ניצב במקום האחרון מבחינת אחוזי ההצלחה בטבלת המאמנים שאחרי המלחמה (מלבד מאמנים זמניים). עונת 1965/1966 הייתה גרועה עבור המועדון, שסיים במקום ה-14 והודח בגביע ה-FA על ידי בלקברן רוברס מתחתית הטבלה. בקיץ 1966 החליטה הנהלת המועדון לפטר את רייט.

הסופר בריאן גלנוויל כתב את המילים הבאות על תקופתו של רייט בארסנל: ”לא היה לו את הפיקחות או הסמכותיות לגרום לדברים לעבוד והוא הגיב לביקורת בצורה הגובלת בילדותיות” (?‏Billy Wright or wrong).

לאחר הפרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייט עסק מעט בתחום התקשורת לאחר פרישתו. הוא שימש כפרשן טלוויזיה עבור מספר ערוצים, אך עזב את עבודתו ב-1989. הוא היה נשוי לג'ון בוורלי, אחת מהאחיות בוורלי. ב-1990 הוא צורף לחבר המנהלים של וולבס כחלק ממהלך ההשתלטות על המועדון של סר ג'ק הייוורד.

רייט מת בלונדון מסרטן הקיבה ב-3 בספטמבר 1994. ב-1996 הוקם פסל לזכרו מחוץ לאצטדיון מוליניו המשמש את וולבס, שלוש שנים לאחר שהושלמה בניית היציע הנושא את שמו. רייט זכה לראות את השלמת הבנייה של היציע. בשנת 2002 נכלל שמו בהיכל התהילה של הכדורגל האנגלי כהוקרה להשפעתו על המשחק. במאי 2007 הוא נבחר לכדורגלן הטוב ביותר באזור המידלנדס על ידי ה-BBC מידלנדס טודיי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Giller, Norman (2003) Billy Wright: A Hero for All Seasons, ISBN 1861055285

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא בילי רייט בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של בילי רייט
פרופיל, באתר Transfermarkt
פרופיל, באתר National Football Teams
פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
מידע באתר הרשמי של וולבס
מידע באתר היכל התהילה של הכדורגל האנגלי
מחווה לזכרו באתר ה-BBC‏
מאמני ארסנל באתר הרשמי של המועדון
בילי רייט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

נבחרת אנגליה – מונדיאל 1950
1 דיטשברן • 2 ויליאמס • 3 אסטון • 4 אקרסלי • 5 רמזי • 6 סקוט • 7 טיילור • 8 רייט • 9 ביילי • 10 קוקברן • 11 דיקינסון • 12 הוגס • 13 ניקולסון • 14 ווטסון • 15 בנטלי • 16 פיני • 17 מניון • 18 מתיוס • 19 מילברן • 20 מורטנסן • 21 מולן • מאמן: וינטרבוטום		אנגליה

נבחרת אנגליה – מונדיאל 1954
1 מריק • 2 סטניפורת' • 3 ביירן • 4 רייט • 5 אואן • 6 דיקינסון • 7 מתיוס • 8 ברודיס • 9 לופטהאוס • 10 טיילור • 11 פיני • 12 ברגין • 13 גרין • 14 מקגרי • 15 וילשו • 16 קוויקסול • 17 מאלן • 18 צ'ילטון • 19 ארמסטרונג • 20 ג'זארד • 21 היינס • 22 הופר • מאמן: וינטרבוטום		אנגליה

נבחרת אנגליה – מונדיאל 1958
1 מקדונלד • 2 האו • 3 בנקס • 4 קלמפ • 5 רייט • 6 סלייטר • 7 דגלאס • 8 רובסון • 9 קבאן • 10 היינס • 11 פיני • 12 הופקינסון • 13 הודג'קינסון • 14 סילט • 15 קלייטון • 16 נורמן • 17 בראברוק • 18 ברודבנט • 19 סמית' • 20 צ'רלטון • 21 א'קורט • 22 סטרס • מאמן: וינטרבוטום		אנגליה