גודיסון פארק
 | |
| גודיסון פארק מלמעלה | |
| מיקום | גודיסון רואד, ליברפול, אנגליה |
|---|---|
| קואורדינטות | 53°26′20″N 2°57′59″W / 53.438888888889°N 2.9663888888889°W |
| תקופת הפעילות | 24 באוגוסט 1892 – הווה (133 שנים) |
| בעלים | אברטון |
| מפעיל | אברטון |
| משטח | דשא |
| אדריכל |
ארצ'יבלד לייטץ'  |
| קבוצות |
|
| מושבים | 39,572 |
| ממדי משטח | 100.5 × 68 מטר |
 | |
  | |
גודיסון פארק (באנגלית: Goodison Park) הוא אצטדיון כדורגל בגודיסון רואד שבליברפול ששימש כאצטדיון הביתי של קבוצת הכדורגל האנגלית אברטון מ-1892 עד 2025, וכיום משמש כאצטדיון הביתי של קבוצת הנשים שלה. לאצטדיון תכולה של 39,572 מקומות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האצטדיון נבנה ב-1892 וזהו אחד מאצטדיוני הכדורגל הוותיקים ביותר בעולם, ואצטדיון הכדורגל הגדול הראשון באנגליה. זהו גם האצטדיון הדו-מפלסי הראשון בכל ארבעת צדדיו בבריטניה.
במשחקי גביע העולם בכדורגל ב-1966, אירח האצטדיון 5 משחקים, כולל את אחד ממשחקי חצי הגמר. אברטון ארחה במגרשה זה יותר משחקים בין-לאומיים מכל מועדון אחר באנגליה. כמו כן באצטדיון זה, בשנת 1949, הייתה הפעם הראשונה שנבחרת אנגליה הפסידה בביתה לנבחרת שאינה חלק מבריטניה. היה זה לנבחרת אירלנד.
המשחק החשוב ביותר שנערך באצטדיון, על פי סקר שנערך באתר הרשמי של אברטון, היה משחק הגומלין של חצי-גמר גביע אירופה למחזיקות גביע בין אברטון לבאיירן מינכן בשנת 1985. באותו משחק, באיירן הובילה במחצית, אך ספגה 3 שערים במחצית השנייה של המשחק מרגליהם של אנדי גריי, גרהם שארפ וטרבור סטיבן.
מיקומו של האצטדיון, בלב שכונה מאוכלסת בצפיפות, עשה את מלאכת הרחבת האצטדיון לקשה ביותר, אם לא בלתי אפשרית. חלק שלם של האצטדיון ממוקם למעשה על חורבותיה של כנסית סט. לוק האוונגליסט. זהו גם המגרש הגדול ביותר בפרמייר ליג האנגלית, רחב ב-5 מטר ממגרשי רוב הקבוצות.
בעונת 2024/2025 אירח האצטדיון בפעם האחרונה את משחקיה של קבוצת אברטון, והמשחק האחרון נערך ב-19 במאי 2025 בין אברטון לסאות'המפטון.[1] החל מעונת 2025/2026 הוא צפוי לשמש אצטדיון הבית של נבחרת הנשים של אברטון, ובכך יהיה האצטדיון למתקן הספורט הגדול בעולם שמוקדש לכדורגל נשים.[2]
יציעי האצטדיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]באצטדיון ישנם 4 יציעים:
- יציע האנד פארק – בעל תפוסה של 6,000 מקומות. יציע בעל דרגה (קומה) אחת, שבנייתו הושלמה ב-1994. בחלקו האחורי של המגרש, מאחורי אחד השערים, יציע הפארק עומד בגבו לסמטת וולטון הגובלת עם סטנלי פארק. חלק זה נבנה מחדש ב-1995.
- יציע בולנס רואד – תפוסה: 8,067 מקומות ישיבה. יציע בעל 2 מפלסים, שעוצב על ידי ארכיטקט אצטדיוני הכדורגל ארצ'יבל לייטץ'. בחלקו המזרחי של המגרש היציע מחולק לבולנס העילי, בולנס התחתי, וכר הדשא. החלק הדרומי של יציע, משמש בדרך כלל לקהל של קבוצות אורחות. הפינה הצפונית של היציע, מחוברת ליציע רחוב גלאדיס אנד.
- יציע רחוב גלאדיס אנד – תכולת יציע: 10,155 מקומות. עוד יציע דו מפלסי שעוצב על ידי לייטץ', ומחולק לגלאדיס העילי וגלאדיס התחתי. מאחורי השער, בסוף החלק הצפוני של גודיסון פארק, מאוכלסים בדרך כלל האוהדים ה"שרופים" של אברטון. אם אברטון זוכה בהטלת המטבע לפני שריקת הפתיחה, השחקנים תמיד מעדיפים לבחור לתקוף במחצית השנייה לכיוון הצד של הגוש המעודד של אוהדי הקבוצה.
- היציע המרכזי – תכולה: 16,347 מקומות. יציע בעל 3 קומות, הידוע כיציע המרכזי. היציע המרכזי הנוכחי נבנה ב-1971 לאחר הריסתו של היציע המרכזי הקודם ב-1909 (וגם יציע זה עוצב על ידי אצ'יבלד לייטץ'). ביציע נמצאים גם חדרי ההלבשה של השחקנים, וגם המנהרה שמובילה אל כר הדשא.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
עוזי דן, במשך 130 שנה גודיסון פארק היה שם נרדף לכדורגל האנגלי. החל מהיום, רק הזכרונות יישארו, באתר הארץ, 18 במאי 2025
- ^ Goodison Park: Everton's women's team to use stadium as new home as demolition cancelled, BBC Sport, 2025-05-13 (באנגלית בריטית)
| אצטדיוני מונדיאל 1966 | |
|---|---|
|