ארגוב (אתר מקראי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ארגב (אתר מקראי))
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת אזורים בארץ ישראל
מפת אזורים בארץ ישראל

אַרְגֹּב היה שמו של אזור בבשן בעבר הירדן המזרחי בתקופת המקרא.

בקרב חוקרי המקרא וארץ ישראל שוררות דעות שונות באשר לזיהוי של ארגוב.

ארגוב נכבש על ידי שבטי ישראל לפני כניסתם לארץ ישראל שממערב לירדן; לפי המסופר בספר דברים, יצאו הלוחמים של שבטי ישראל אל הבשן שכלל את "חבל ארגוב", שם נתקלו בכוחות הצבא של עוג בסמוך לעיר אדרעי, והתנהלה מערכה צבאית שהסתיימה בניצחונם של שבטי ישראל:[1]

"וַנֵּפֶן וַנַּעַל דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי: וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן: וַיִּתֵּן ה' אֱלֹהֵינוּ בְּיָדֵנוּ גַּם אֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וְאֶת כָּל עַמּוֹ וַנַּכֵּהוּ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד: וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא לֹא הָיְתָה קִרְיָה אֲשֶׁר לֹא לָקַחְנוּ מֵאִתָּם שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן:"

בהמשך ספר דברים מסופר על יאיר בן מנשה אשר חלש על חבל ארגוב, שנקרא מאז על שמו "חות יאיר":[2]

"יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לָקַח אֶת כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב עַד גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי וַיִּקְרָא אֹתָם עַל שְׁמוֹ אֶת הַבָּשָׁן חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה:"

ואילו, בספר מלכים, חבל ארגוב בבשן וחות יאיר בן מנשה בגלעד מתוארות כשתי יחידות מנהל נפרדות, שעליהן הופקד בן גבר אשר ישב ברמת גלעד, הנכללות בממלכת שלמה.[3]

"בֶּן גֶּבֶר בְּרָמֹת גִּלְעָד לוֹ חַוֹּת יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד לוֹ חֶבֶל אַרְגֹּב אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן שִׁשִּׁים עָרִים גְּדֹלוֹת חוֹמָה וּבְרִיחַ נְחֹשֶׁת:"

אונקלוס מתרגם תמיד את "כל חבל הארגב" כ"כָּל בֵּית פֶּלֶךְ טְרָכוֹנָא". טרכונא היא טרכון.

אוסביוס, בחיבורו האונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה), הציע לזהות את האתר המקראי עם העיר "רגב" (כיום ראג'ב) שבהרי הגלעד[4], אך זיהוי זה מוטל כיום בספק[5].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר דברים, פרק ג', פסוקים א'-ד'.
  2. ^ ספר דברים, פרק ג', פסוק י"ד.
  3. ^ ספר מלכים א', פרק ד', פסוק י"ג.
  4. ^ אונומסטיקון 16, שורה 21.
  5. ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, 100-107.