עוג מלך הבשן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הוא דמות מקראית, המוזכרת כמלך של ארץ הבשן בתקופת נדודי בני ישראל במדבר; נלחם מול בני ישראל באדרעי ונוצח. במדרש מתואר עוג כאדם גדול ממדים ואגדות שונות נקשרו בשמו. על פי המדרש, עוג הוא היחיד ששרד את המבול חוץ מנוח ומשפחתו[1].

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

דולמן מבזלת בגולן - מלכותו של עוג מלך הבשן. דולמן דומה מצאו על יד רבת עמון
מטתו של עוג על פי ציור מן המאה ה-18

אזכורו של עוג בקשר למלחמתו בעם ישראל לכשנכנסו לארץ, מופיע בספר במדבר:

"וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן, וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתָם הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי.. וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ, עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ"[2]

בספר דברים מופיע פסוק שמתאר את מיטתו של עוג מלך הבשן, ואת מיקומה:

"כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל, הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן, תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ, וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ, בְּאַמַּת אִישׁ"[3]

במאה הקודמת[דרושה הבהרה] נמצא על יד רבת עמון דולמן ייחודי לאזור, שמידותיו הן בגודל המתאים לתיאור הפסוק. כמו כן, הוא עשוי אבן בזלת - דבר שאולי מתקשר לתיאור "ערש ברזל".[4]

בפרשנות ובמדרשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדרשי האגדה עוג מתואר כענק כביר. יש אומרים שהיה גובה קרסולו 30 אמה[5], ויש אומרים שאורך השוק שלו הייתה יותר משלוש פרסאות[6],[7]

הרמב"ם כתב שגובהו של עוג היה בערך כפול מגובה אדם ממוצע:

כי ערש היא המיטה, אף ערשנו רעננה, ואין ערש האדם כפי מידתו בשווה, לפי שאינו בגד שלובש אותו, אלא הערש יהיה תמיד יותר גדול מן האדם הישן עליו. והנוהג הידוע שהוא יהיה יותר ארוך מן האדם כדי שליש אורכו. ואם היה אורך הערש הזה תשע אמות, יהיה אורך הישן עליו כפי הנוהג ביחס המיטות שש אמות או יותר מעט. ואמרו 'באמת איש', רוצה לומר אמת אדם בינוני, כלומר: משאר בני אדם, לא שזה באמת עוג. לפי שכל אדם אברי יחסיים על הרוב, והרי הוא אומר כי אורך עוג היה פי שנים באורך אחד משאר בני אדם או יותר מעט.

וזה בלי ספק נדיר באישי המין, אלא שאינו נמנע בשום אופן.

– מורה נבוכים ב, מז תרגום הר"י קאפח.

הרמב"ן פירש:

...כי עוג זה נקרא מלך האמורי בעבור כי מלך עליהם, אבל הוא עצמו מן הרפאים הוא, ולהגיד על גבהו וגודלו כי היו הרפאים עם גדול ורם כענקים. אמר כי ערשו ערש ברזל, לא יסבול אותו ערש עצים כשאר בני אדם, והוא בעיר רבה שהייתה עיר מושב... והנה נשארה מטתו שמה ברבה אשר היא עתה לבני עמון, והעמונים קיימו אותה לעדות כי השמידו עם גדול ורם, והאיש הגבור אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים לכדו ממנו מלכותו...

– פירוש הרמב"ן לספר דברים, פרק ג' פס' י"א.

עוג בזמן המבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוג בזמן המלחמה להצלת לוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוג נהרג בקרב מול עם ישראל בשנה ה-40 לנדודיהם במדבר. על פי חישובי המקרא, זה יוצא בשנת 1271 לפנה"ס (ב'ת"ץ). על פי המדרש, כאשר עם ישראל באו לכבוש את הבשן, עוג רצה להפיל עליהם הר. הוא עקר הר מהמקום שלו, ובא לזרוק על בני ישראל. כדי שזה לא יקרה, הקב"ה זימן להר המון נמלים שאכלו אותו מבפנים, ויצרו מין טבעת. ההר נפל על הצוואר של עוג, ובנס, השיניים שלו גדלו בן רגע, ולא נתנו לו אפשרות להוציא את ההר מצווארו. משה רבנו ניצל את המצב הניסי, ודקר בחניתו את הענק בקרסולו, עוג התמוטט ונפל כך הוא מת מחנק.

אבן שבקש עוג מלך הבשן לזרוק על ישראל גמרא גמירי לה אמר מחנה ישראל כמה הוי תלתא פרסי איזיל ואיעקר טורא בר תלתא פרסי ואישדי עלייהו ואיקטלינהו אזל עקר טורא בר תלתא פרסי ואייתי על רישיה ואייתי קודשא בריך הוא עליה קמצי ונקבוה ונחית בצואריה הוה בעי למשלפה משכי שיניה להאי גיסא ולהאי גיסא ולא מצי למשלפה והיינו דכתיב (תהילים ג) "שני רשעים שברת"...[8]

בפולקלור ובאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דמותו של עוג הוצעה כמקור השראה לגזע הענקים המיתולוגיים שפרטיו קרואים ogre או בעברית עוג.

בשיר זה אלתרמן הפך את עוג לענק בודד ונלעג, שכולם צוחקים על ממדי גופו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • " Kosman, Admiel: The Story of a Giant Story - The Winding Way of Og King of Bashan in the Jewish Aggadic Tradition", in: HUCA 73, (2002) pp. 157-190.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסכת זבחים, דף קי"ג, עמוד ב'
  2. ^ ספר במדבר, פרק כ"א, פסוקים ל"ג-ל"ה
  3. ^ ספר דברים, פרק ג', פסוק י"א.
  4. ^ מעובד מתוך הספר 'התנך כהיסטוריה / ורנר קלר'
  5. ^ מסכת ברכות, דף נ"ד, עמוד ב'
  6. ^ מסכת נדה, דף כ"ב
  7. ^ ראו במדרש רבה דברים,כט, דעת ריש לקיש שעוג היה בריה מנוולת, דהיינו יחס גובהו לרוחבו לא היה נורמלי, ודעת ר"י שהיה יושב על פילי של טבריה ורגליו מגיעות לארץ.
  8. ^ גמרא ברכות, דף נ"ד, עמוד ב'.