עוג מלך הבשן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הוא דמות מקראית, המוזכרת כמלך של ארץ הבשן בתקופת נדודי בני ישראל במדבר; נלחם מול בני ישראל באדרעי ונוצח. המקרא מתארו כענק, ומדרשים שונים נקשרו בשמו. על פי המדרש, עוג הוא היחיד חוץ מנוח ומשפחתו ששרד את המבול.[1]

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

דולמן מבזלת בגולן - מלכותו של עוג מלך הבשן. דולמן דומה נמצא על יד רבת עמון

אזכורו של עוג בקשר למלחמתו בעם ישראל לכשנכנסו לארץ, מופיע בספר במדבר:

וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן, וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתָם הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי.. וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד, וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ.

עוג מלך הבשן מוצג בספר דברים כאחרון הרפאים[2], המתוארים כענקים[3]. בספר דברים מופיע תיאור של מיטתו ומיקומה:

כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים, הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל, הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן, תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ, וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ.

בשנת 1918 נמצא על יד רבת עמון דולמן ייחודי לאזור, שמידותיו הן בגודל המתאים לתיאור הפסוק. כמו כן, הוא עשוי אבן בזלת - דבר שאולי מתקשר לתיאור "ערש ברזל".[4]

מיטתו של עוג על פי ציור מן המאה ה-18

בפרשנות ובמדרשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדרשי האגדה נאמר שהיה גובה קרסולו 30 אמה,[5] ויש אומרים שאורך השוק שלו הייתה יותר משלוש פרסאות.[6][7]

רש"י כותב ש"אמת איש", המוזכרת בתיאור ערשו של עוג, היא אמתו של עוג, פירוש שעולה בקנה אחד עם מדרשי האגדה.

האבן עזרא[8] והרמב"ם כתבו שגובהו של עוג היה בערך כפול מגובה אדם ממוצע:

כי ערש היא המיטה, אף ערשנו רעננה, ואין ערש האדם כפי מידתו בשווה, לפי שאינו בגד שלובש אותו, אלא הערש יהיה תמיד יותר גדול מן האדם הישן עליו. והנוהג הידוע שהוא יהיה יותר ארוך מן האדם כדי שליש אורכו. ואם היה אורך הערש הזה תשע אמות, יהיה אורך הישן עליו כפי הנוהג ביחס המיטות שש אמות או יותר מעט. ואמרו 'באמת איש', רוצה לומר אמת אדם בינוני, כלומר: משאר בני אדם, לא שזה באמת עוג. לפי שכל אדם אברי יחסיים על הרוב, והרי הוא אומר כי אורך עוג היה פי שנים באורך אחד משאר בני אדם או יותר מעט.

וזה בלי ספק נדיר באישי המין, אלא שאינו נמנע בשום אופן.

מורה נבוכים ב, מז תרגום הר"י קאפח

עוג בזמן המבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מדרש האגדה, בשעת המבול ריחם עליו נח ונתן לו מקום מחוץ לתיבה על-גבי זיז, ודרך הצוהר היה מושיט לו מזונו בכל יום. היה עוג יושב לו על-גבי הזיז, מצחו נתקל כל שעה בעבים ורגליו משכשכות במים בעומק כמה מילין, יושב וּמטיל לתוך בית-הבליעה כּכּרוֹת לחם שלמות וגומע מתוך קלחת גדולה וּמפוחמת פסולת הגריסין משיורי שֻלחָנָם של נֹחַ ובניו.

עוג בזמן המלחמה להצלת לוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיפור מלחמת המלכים בספר בראשית מסופר כיצד הכו ארבעת המלכים את הרפאים בעשתרות קרנים[9]. לאחר מכן מסופר על פליט שהגיע לבשר על לאברהם על האירועים[10]. לאור תיאורו של עוג בספר דברים כשריד מן הרפאים, זוהה עוג במדרש עם אותו הפליט[11]. על פי המדרש, עוג מגיע אל אברהם ומספר לו על כך שלוט נשבה במטרה שאברהם ייהרג בקרב והוא ישא לאישה את שרה.[12]

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוג נהרג בקרב מול עם ישראל בסוף חודש תשרי[13] בשנה ה-40 לנדודיהם במדבר. על פי המדרש, כאשר באו עם ישראל לכבוש את הבשן, רצה עוג להפיל עליהם הר. הוא עקר הר מהמקום שלו, ובא לזרוק על בני ישראל. כדי שזה לא יקרה, זימן הקב"ה להר המון נמלים שאכלו אותו מבפנים, ויצרו מין טבעת. ההר נפל על הצוואר של עוג, ובנס, השיניים שלו גדלו בן רגע, ולא נתנו לו אפשרות להוציא את ההר מצווארו. בא משה שהיה בגובה 10 אמות (שכתוב ויקם את המשכן וגובהו של המשכן 10 אמות היה) וקפץ לגובה עשר אמות עם גרזן של עשר אמות ופגע בקרסולו ועוג מעד ומת מחנק.[14]

בפולקלור ובאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמו של עוג הוצע כתרגום עבור גזע הענקים המיתולוגיים שפרטיו קרואים Ogre.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעז שפיגל, 'במה זכה עוג "שפלט מדור המבול" - שלוש גישות בספרות הרבנית', סיני, קנ, תשע"ח, עמ' צג-קמב
  • " Kosman, Admiel: The Story of a Giant Story - The Winding Way of Og King of Bashan in the Jewish Aggadic Tradition", in: HUCA 73, (2002) pp. 157-190.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסכת זבחים, דף קי"ג, עמוד ב'
  2. ^ דברים ג, יא
  3. ^ דברים ב, יא
  4. ^ מעובד מתוך הספר 'התנך כהיסטוריה / ורנר קלר'
  5. ^ מסכת ברכות, דף נ"ד, עמוד ב'
  6. ^ מסכת נדה, דף כ"ב
  7. ^ ראו במדרש רבה דברים, כט, דעת ריש לקיש שעוג היה בריה מנוולת, דהיינו יחס גובהו לרוחבו לא היה נורמלי, ודעת ר"י שהיה יושב על פילי של טבריה ורגליו מגיעות לארץ.
  8. ^ בפירושו על ספר דברים, פרק ג', פסוק י"א
  9. ^ בראשית יד, ה
  10. ^ בראשית יד, יג
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ס"א, עמוד א'; במדבר רבה, פרשה י"ט, פסקה ל"ב; דברים רבה, פרשה א', פסקה כ"ה.
  12. ^ מדרש רבה לך לך
  13. ^ במדבר רבה, פרשה י"ט, פסקה ל"ב.
  14. ^ אבן שבקש עוג מלך הבשן לזרוק על ישראל גמרא גמירי לה אמר מחנה ישראל כמה הוי תלתא פרסי איזיל ואיעקר טורא בר תלתא פרסי ואישדי עלייהו ואיקטלינהו אזל עקר טורא בר תלתא פרסי ואייתי על רישיה ואייתי קודשא בריך הוא עליה קמצי ונקבוה ונחית בצואריה הוה בעי למשלפה משכי שיניה להאי גיסא ולהאי גיסא ולא מצי למשלפה והיינו דכתיב (ספר תהילים, פרק ג') "שני רשעים שברת"...(תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ד, עמוד ב'.) תרגום: אמר [עוג]: מחנה ישראל כמה הוא?, שלוש פרסות (פרסה=כ-4 קילומטרים) אעקור הר באורך שלוש פרסות ואזרוק עליהם ואהרגם, הלך ועקר הר של שלוש פרסות והרים על ראשו. והביא הקב"ה נמלים שנקבו חור ונפל ההר על צווארו. היה רוצה לשלופו אך צמחו שיניו לצד זה ולצד זה ולא הצליח לשולפו וכמו שכתוב "שני רשעים שיברת", אל תקרא שיברת אלא שירבבת.