אדרעי
אֶדְרֶעִי הוא יישוב מקראי שנכבש על ידי בני ישראל מידי עוג מלך הבשן,[1] ומאוחר יותר נכלל בנחלת חצי שבט מנשה שהתיישב בעבר הירדן המזרחי.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדרעי הייתה העיר הראשית של תת-מחוז ארגוב הישראלי שהוא חלק ממחוז הבשן, והייתה לפי המסורת עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון (דברים ג', כפתור ופרח פרק ח'). העיר מוזכרת ברשימת ערי כנען המופיעה בפפירוס אנאסטאזי א. בזמן בית שני הייתה אדרעי מעיירות הספר המזרחי של ארץ ישראל שנכבשו על ידי ינאי המלך.[3] היישוב היהודי באדרעי התקיים מאות שנים, ובתלמוד מובאת הלכה בשם האמורא רבי תנחומא אדרעיה.[4]
שבט בני קינוקאע היהודי שגורשו על ידי המוסלמים מית'ריב התיישבו באדרעי. בדרעא נמצא משקוף מהמאה ה-8 עם כתובת עברית ומנורה.[5] באדרעי הייתה גם מסורת כי נראתה שם האבן הגדולה שרצה עוג מלך הבשן לזרוק על משה (מסכת ברכות, פרק הרואה) ושכל הרואה אותה[6] חייב לברך "שעשה לי נס במקום הזה".
רבי אשתורי הפרחי, שביקר במקום במאה ה-14 מצא בו קהילה יהודית.[7] הוא כתב כי באדרעי נמצאים קברותיהם של אלדד ומידד.
מיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]שרידי העיר המקראית חבויים בתל שבתוך העיר הסורית דרעא של ימינו, ונמצאו בה חרסים מתקופת הברזל.[5] בסביבה מצויות מערות גדולות. יש הסוברים כי אדרעי המקראית היא העיר אזרע בסמוך לדרעא.[8]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר במדבר, פרק כ"א, פסוקים ל"ג–ל"ה. לא נתברר במקרא מדוע פנה משה וכבש את ממלכת עוג ולא פנה מערבה לכיבוש ארץ ישראל המערבית.
- ^ ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק ל"א
- ^ קליין, עבר הירדן היהודי.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ה', הלכה ב'; תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק א', הלכה א'.
- ^ 1 2 וילנאי, ערך: אדרעי.
- ^ תמונת האבן נמצאת באתר העיר דרעא בקטגוריה 'מקומות'.
- ^ אשתורי הפרחי, הפרק השמיני, כפתור ופרח א, בית המדרש להלכה בהתיישבות, תשס"ד, עמ' קסא, באתר היברובוקס
- ^ ראו בהרחבה בסתירת דעה זו בספרו של ד"ר יואל אליצור שמות מקומות קדומים בארץ ישראל בערך אדרעי.