ארון מבולגריה
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. |
| לידה |
המאה ה־10  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
14 ביוני 987 רזמטאניצה, בולגריה | ||||||
| שושלת קומיטופולי | |||||||
| |||||||
  | |||||||
ארון מבולגריה או ארון קומטופול (בבולגרית:Арон Кометопул , ביוונית ביזנטית: ο Ααρών Κομητόπουλος אארון קומטופולוס, מת ב-14 ביוני 976) היה אציל בולגרי, אחי הקיסר הבולגרי סמואיל הראשון והבן השלישי של הקומס (קומיט) ניקולה. ארון היה אחד ממנהיגי המרד נגד השליטה הביזנטית במקדוניה ובבולגריה.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארון נולד בתאריך לא ידוע במחצית הראשונה של המאה העשירית. הוא היה הבן השלישי של הקומס ("קומיט") ניקולה ושל אשתו הארמנית, ריפסימה. חוץ מאחיו הצעיר סמואיל, היו לו שני אחים גדולים - דוד ומויסיי. לפי השערה אחרת , המוצגת בספרו של ההיסטוריון הארמני ניקוגאיוס אדונץ "סמואיל הארמני, מלך הבולגרים" (בריסל, 1938) מוצאו של ארון היה גם כן חצי-ארמני אבל בעל ייחוס יותר גבוה:לצאר סימאון הראשון היו כמה ילדים. אחד מהם, איוואן, התחתן בקיסריה עם אישה ארמנית וארון ואחיו מויסיי היו בניו של איוואן. [1][2] הקיסר הביזנטי יוחנן צימיסקס כבש את המחצית המזרחית של הממלכה הבולגרית והפך אותה למחוז ביזנטי . מכיוון שנאלץ לנהל גם מלחמה ממושכת עם הערבים, נטש הקיסר את הכיבוש המוחלט של בולגריה. השטחים הבולגריים החופשיים עדיין נשלטו על ידי בניו של ה"קומיט" ניקולה - דוד, מויסיי, ארון וסמואיל. הם גם היו שותפים לברית שכרת הנסיך סוויאטוסלב מקייב עם הבויארים הבולגרים נגד קיסר ביזנטיון. בשנת 970, בפעולות משותפות, הביסו הבולגרים והרוסים את הביזנטים בפלובדיב. בניו של ניקולה נקראו ביוונית "קומטופולי", שם שמשמעותו "בני הרוזן" או "בני הקומס" ושלטו בארץ יחדיו, בזמן שיורשי הכתר החוקיים, בוריס השני ורומאן נכלאו בקונסטנטינופול. עיר מושבו של ארון היה סרדיקה (סופיה של ימינו) ששכנה בדרך הראשית בין קונסטנטינופול למערב אירופה. יחד עם אחיו הגן ארון על השטח נגד פלישות האוייב וגם פשט מדי פעם על השטחים הביזנטיים בתראקיה. ליוקרתם שך האחים קומיטופולי התווספה החזרת הפטריארך דמיאן בראש הכנסייה האורתודוקסית הבולגרית אחרי שקודם נאלץ להימלט מהעיר הכבושה פרסלב.
הקומיטופולים שלטו בבולגריה יחדיו. דוד הנהיג את השטחים הבולגריים בתסליה, המרכזים המנהליים שלו היו קוסטור ופרספה. האח השני - מויסיי התארגן בסטרומיצה. מטרתו היא לשמור על "הים הלבן הבולגרי" (החלק המזרחי של בולגריה לאורך החוף של הים השחור). ארון - האח השלישי, נמצא בסרדיקה, בבולגרית "סרדץ" היא סופיה. הוא מנע מהביזנטים לחצות את הקו אדריאנופול - פלובדיב - סופיה - ניש - בלגרד. האח הצעיר ביותר, סמואיל שלט בווידין ומשימתו הייתה לקדם תוכנית לשחרור אדמות בולגריה האבודות בצפון מזרח. המטרה העיקרית של כל ארבעת האחים הייתה לחזק את המדינה ולהחזיר את שטחיה שנכבשו על ידי הביזנטים. שעת הקומיטופולים הגיעה כאשר הורעל הקיסר צימיסקס למותו על ידי מאהבת שלו . בעידודם של ארבעת האחים, הבולגרים בארצות הכבושות על ידי קמו במרד נגד הביזנטים והצליחו לגבור עליו. את המרד הובילו אצילים מקומיים - פטר ובויאן, שהיו אנשי הקשר של הקומיטופולים עם שאר ארצות בולגריה. במהלך המרד גורשו המושלים הביזנטים, והעם הכיר בסמכותם של ארבעת האחים. רק תראקיה, הרי רודופים וההרי הבלקן ("סטראה פלאנינה") נותרו תחת שלטון ביזנטי. בהתחלה הביזנטים היו המומים מכיוון שעדיין לא התאוששו מהאי סדר הפנימי בממלכתם בעקבות רציחת הקיסר.
בתחילת מסעם העיקרי נגד האימפריה הביזנטית ב-976, שני האחים הגדולים דוד ומויסיי מצאו את מותם. מויסיי נהרג על ידי אבן שנזרקה מהמבצר סרס בעת המצור עליו, בעוד שדוד מת בנסיבות מוזרות, כשהופל על יד פרספה, בידי מתנקשים שכירי חרב. היסטוריונים מודרניים טוענים לעתים קרובות שמאחורי רציחת שני האחים עמד סמואיל, במטרה להבטיח לעצמו את הנהגת הממלכה. אך חשדות אלה לא הוכחו. הבולגרים נחלו ניצחונות גדולים וכבשו בחזרה את צפון ארצםבין הדנובה להרי הבלקן ופנו לשחרר שטחים שמצפון לדנובה. הכוחו הביזנטים שם לא היו מוכנים ללחימה ונסוגו במהרה. המצב הקשה בגבול הצפוני-מערבי של האימפריה הביזנטית נוצל על ידי המושל הביזנטי של מסופוטמיה, ברדס סקלרוס , כדי לקום נגד הקיסר הצעיר החדש, וסיליוס השני. סקלורוס אף שלח את בנו, רומאנוס, כדי להטיל מצור על קונסטנטינופול. באותה תקופה נאלץ וסיליוס השני לנהל מלחמות בשתי חזיתות בו זמנית נגד הבולגרים וגם נגד מרד מאד מסוכן מבית בהנהגת ברדס סקלורס ואז פנה אל האמצעי השגור במדיניות הביזנטית:מזימות וקנוניות.
הוא התמקד בארון שהוכיח את עצמו כמסוכן יותר, בגלל קרבת עיר מושבו לתראקיה וגם בגלל שאיפתו לשלוט בבולגריה לבדו. הסכם שלום איתו נראה מועיל לשני היריבים. האציל הבולגרי ביקש את יד אחותו של הקיסר הביזנטי ווסיליוס הסכים, אבל הוא ניסה להונות את ארון ושלח אליו את אשת אחד מאצילי החצר שכיהן כבישוף בסבסטיה. בסופו של דבר ההונאה נחשפה והבישוף נרצח. יחד עם זאת המשא ומתן החשאי לא פסק. לבסוף גילה סמואיל את התוכנית הנישואים של אחיו וב-14 ביוני 976 על יד היישוב דופניצה של ימינו הוציא להורג את ארון ואת ילדיו. רק חייו של בן אחד, איוואן ולדיסלב, ניצלו הודות לתחנוניו של גבריל רדומיר, בנו של סמואיל. כעבור 39 שנה רצח איוואן ולדיסלב את מצילו, כדי לנקום במות אחיו החפים מפשע ולחמוס ממנו את כס המלכות של בולגריה.
אילן היוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
| ניקולאוס קומס | ריפסימיה מארמניה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ארון | מויסה | דוד | סמואיל מבולגריה | אגאתה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| איוואן ולדיסלב | מריה | קוסארה | מירוסלבה | גבריל רדומיר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||