אריה לייסנר
אריה הרברט לייסנר (באנגלית: Aryeh Herbert Leissner; נולד ב־12 בינואר 1926 – 30 בנובמבר 1988) היה עובד סוציאלי ומרצה לעבודות קהילתיות, מחלוצי הטיפול בילדי רחוב וחבורות נוער מנותק בניו-יורק ובישראל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לייסנר נולד ב-1926 בברלין לאם יהודייה ואב נוצרי. האב נטש את משפחתו וכשעלו הנאצים לשלטון נעצרה האם ושולחה לאחד ממחנות ההשמדה. לייסנר עזב את גרמניה ולאחר נדודים ממושכים ביערות אירופה הצליח להגיע לארץ ישראל.
תחילה למד בכפר הנוער בן שמן ואחר כך שירת בבריגדה היהודית. במלחמת העצמאות לחם בחזית ירושלים[1].
ב-1953 השתקע בניו-יורק, שם למד פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית באוניברסיטת קולומביה והניו סקול. במהלך לימודיו פיתח שיטה חדשנית לטיפול בחבורות נוער מנותק, בין היתר בשכונת הארלם. השיטה מבוססת על שיתוף פעולה וקרבה אישית בין המדריך לחבורה ויצירת אימון ברצונו של המדריך וביכולתו לסייע, לעיתים גם תוך העלמת עין מהתנהגות עבריינית[2].
ב-1963 הוזמן לייסנר לתל אביב כדי לנסות שם את שיטת עבודתו על בסיס מחקרי. הפרויקט מומן בחלקו על ידי ממשלת ארצות הברית. דין וחשבון שחיבר לייסנר יחד עם סלי בורס וניסן רובין הצביע על כמה הצלחות שהשיג הפרויקט[3] אך חילוקי דעות בין משרדי הממשלה השונים שהיו מעורבים בו מנעו את המשכתו[4].
ב־1966 התיישב לייסנר בבריטניה, שם עבד תחילה כחוקר בכיר בארגון "National Children's Bureau", ובשנת 1975 הצטרף לאוניברסיטת קיל כמרצה לעבודות קהילתיות. בנובמבר 1988 שם קץ לחייו ביריית אקדח. קודם לכן כתב לאחד מעמיתיו בישראל כי גופתו תועלה באש וביקש לפזר את אפרה מעל הרי ירושלים[5]. בנו דן לייסנר, הוא משפטן וסופר המתגורר באנגליה.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Family Advice Services (Study in Child Development). London, Longman, 1967
- Street Club Work in Tel Aviv and New York (Study in Child Development). London, Longman, 1969
- Advice, Guidance and Assistance: Study of Seven Family Advice Centres (Study in Child Development). London, Longman, 1971
- Intermediate Treatment: A Community Based Action-research Study. London, Longman, 1977
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבי סער, קידום נוער בתל אביב יפו-הלכה למעשה, קידום נוער בתל אביב יפו (כתב עת), ינואר 2003
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עופר ישראלי, בן ממשיך, חקלאי ומחנך, הוצאה עצמית, 2010 עמ' 32 ואילך
- ^ אברהם רותם, "השיטה: לחדור ל'כנופיות' כדי להבריאן", מעריב 28 בינואר 1965; יורם פרי, "עבריינות נוער בישראל, מדריך מבפנים לכנופיה", דבר 3 בפברואר 1966
- ^ אריה לייסנר, סלי בורס וניסן רובין, מחקר על הכוחות הפועלים בחבורות רחוב, תמצית הדו"ח הסופי, משרד הסעד, 1968
- ^ גדעון לויטס: "מועדוני נוער בקרנות רחוב", למרחב, 8 ביוני 1966; אברהם הופמן: "משרד הסעד ומחקרו של א. לייסנר", דבר, 15 ביוני 1966
- ^ עופר ישראלי, בן ממשיך, חקלאי ומחנך, הוצאה עצמית, כפר ויתקין 2010, עמ' 60
בקרת זהויות  |
|
|---|