ארייה (חקלאות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קטיף תאנים במקווה ישראל

ארייה היא פעולת קטיף התאנים.

מקור המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל אָרָה שימש במקור באופן כללי לציון פעולה של איסוף או ליקוט. בתנ"ך הפועל מופיע פעמיים, בהקשר של המור – "אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי" (שיר השירים, ה', א') – ובהקשר של הגפן – "לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ וְאָרוּהָ כָּל עֹבְרֵי דָרֶךְ" (תהילים, פ', י"ג).[1] בספרות חז"ל התייחדה לפועל המשמעות של ליקוט או קטיף תאנים, ומשמעות זו השתמרה. לדוגמה, לפי מדרש רבה "אמר רבי יודן: התאנה הזו בתחלה אורים אותה אחת אחת, ואחר כך שתים, ואחר כך שלושה, עד שאורים אותה בסלים ובמגריפות" (בראשית רבה, פרשה מ"ו, פסקה א').

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידים ארכאולוגים של עצי תאנה, שתוארכו לתקופה הנאוליתית המוקדמת, נמצאו באזורים שונים בדרום-מערב אסיה, והמוקדמים שבהם, באזור נתיב הגדוד וגלגל, תוארכו ללפני 10,550–11,700 שנים. מרדכי כסלו, ענת הרטמן ועופר בר-יוסף שיערו שהשרידים בגלגל מראים על איסוף מכוון של פירות תאנה מעצים שעברו פרתנוקרפיה, ועל כן אלו השרידים המוקדמים ביותר של ביות צמחי בר לצרכים חקלאיים, לפני הביות של דגנים.[2] עם זאת, אחרים חלקו על טענה זו.[3][4] בשנת 2022 הציעו חוקרים אחרים שקיימות עדויות היסטוריות לטיפוח חקלאי של עצי תאנה באזור תל צף, והן מתוארכות לתקופה הכלקוליתית, לפני כ-7,000 שנה.[5] על פי דניאל זהרי אהוד וייס ומריה קופף, לא ניתן לדעת האם השרידים שנמצאו מלפני תקופת הברונזה קשורים בעצי בר או בחקלאות. עדויות ברורות לחקלאות תאנים קיימות מתקופת הברונזה המוקדמת באזור ים המלח, קפריסין, מסופוטמיה, סוריה, ואגן הנילוס במצרים, שם נמצאו גם ציורים של בבונים עוזרים בקטיף תאנים.[6] נמצאו עוד איורים רבים של קטיף תאנים מהעת העתיקה, כולל בקבר בני חסן (1900 לפנה"ס בערך).[7]

על החשיבות של התאנים בתרבות העתיקה מעידים האזכורים הרבים של התאנה בתנ"ך ובספרים אחרים. בין השאר, מעידה ספרות חז"ל על הכרה במאפיינים שונים הקשורים בפעולת הארייה. לדוגמה, על הצורך במומחיות בקביעת זמן הקטיף של התאנה: "באותה שעה אמרו בעל התאנה יודע אימתי עונתה של תאינה ללקוט והיה לוקטה" (תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב'); ועל כך שהקטיף מתמשך בהדרגה לאורך העונה: "לָמָּה נִמְשְׁלָה תּוֹרָה כַּתְּאֵנָה, שֶׁרֹב הָאִילָנוֹת: הַזַּיִת, הַגֶּפֶן, הַתְּמָרָה, נִלְקָטִים כְּאֶחָת, וְהַתְּאֵנָה נִלְקֶטֶת מְעַט מְעָט" (במדבר רבה, פרשה י"ב, פסקה ט').[8] דוגמאות נוספות מעידות על החשיבות של קטיף התאנים גם בתרבויות אחרות. כך למשל, נמצאה כתובת בקילטפה, שבה אחד משבעת החלקים של השנה נקרא "השביעית של התאנים", על שם עונת קטיף התאנים המרכזית.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אסיף לחג, באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ Mordechai E. Kislev et al., "Early Domesticated Fig in the Jordan Valley", Science 312(5776), June 2006
  3. ^ Simcha Lev-Yadub et al., "Comment on 'Early Domesticated Fig in the Jordan Valley'", Science 314 (5806), December 2006
  4. ^ Mordechai E. Kislev et al., "Response to Comment on 'Early Domesticated Fig in the Jordan Valley'", Science 314 (5806), December 2006
  5. ^ Dafna Langgut and Yosef Garfinkel, "7000-year-old evidence of fruit tree cultivation in the Jordan Valley, Israel", Scientific Reports 12 (7463) (2022)
  6. ^ Daniel Zohary, Maria Hopf, and Ehud Weiss, The origin and spread of domesticated plants in south-west Asia, Europe, and the Mediterranean Basin, Fourth Edition, (Oxford University Press: 2012), pp. 129-130
  7. ^ Jules Janick, "The Origins of Fruits, Fruit Growing, and Fruit Breeding", Plant Breeding Reviews, Volume 25, (John Wiley and Sons: 2010), p. 282
  8. ^ Asaph Gur, "The History of the Fig in the Holy Land from Ancient Times to the Present Day", Economic Botany 19 (2) (1965), p. 130
  9. ^ Hildegard and julius Lewy, "The Origin of the Week and the Oldest West Asiatic Calendar", Hebrew Union College Annual 17 (1942-43)
Feusisberg02.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא חקלאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.