ארמין שניצר

ארמין שניצר
Schnitzer Ármin
לידה	1836; הונקובצה, סלובקיה
פטירה	23 בדצמבר 1914 (בגיל 78 בערך)
מדינה	האימפריה האוסטרו-הונגרית
השקפה דתית	יהדות

ארמין שניצר (בהונגרית: Schnitzer Ármin; הונפלווה, 8 בדצמבר 1836 – 23 בדצמבר 1914)^[1] היה הרב הראשי של העיר קומרום (היום העיר חצוייה ובגדה הצפונית של הדנובה היא שייכת לסלובקיה, בעוד הגדה הדרומית להונגריה), מנהל בית הספר היהודי, נשיא איגוד הרבנים הלאומי של הונגריה וסגן נשיא התאחדות יוקאי בקומרום.^[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמין שניצר למד בישיבת ניקולסבורג ובגימנסיה במקום. אחר כך המשיך את לימודיו באוניברסיטה והפך לדוקטור במדעי הרוח. הוא קיבל סמיכה לרבנות וב-31 בדצמבר 1861 נבחר לרב בעיר קומרום ואחר כך הרב הראשי של העיר, שם שירת עד מותו. ראוי להזכיר כי בשנת 1866 פעל לזיכויים של כמה נאשמים הונגרים בבית הדין הצבאי ובשנת 1867 ביוזמתו, בוטלה במחוז נוסחת השבועה המשפילה ליהודים. הוא היה גורם משמעותי בסמכות החקיקה העירונית והמחוזית ובחיי התרבות של העיר קומרום. מאוחר יותר נבחר כנשיא איגוד הרבנים הלאומי של הונגריה וגם הפך לסגן נשיא המחוז.

בשנת 1892, אחרי ארבעים שנות פעילות, פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה ומלך הונגריה העניק לו את צלב הזהב המוכתר וחברות במסדר פרנץ יוזף. בטקס היובל שאורגנה על ידי הקהילה היהודית המקומית ב-29 ביוני בו השתתפו ראשי העיר והכפרים במחוז, כמרים של עדות אחרות ואזרחי העיר ללא הבחנה עדתית. הפעם כיבד אותו גם הסופר הגדול מור יוקאי במכתב ברכה. ארמין שניצר היה חבר גם בהנהלת בתי הספר של העיר קומרום, חבר בגוף המחוקק של העיר ובוועדה המנהלית. הוא נהנה מפופולריות רבה בשל הפטריוטיות החזקה שלו ובשל כישרונו לנאום (הוא למד גם הונגרית בקומרום בנוסף לגרמנית ונשא בבית הכנסת דרשות ונאומים מדי פעם בשפה זו).

ארמין שניצר תרם את הגלובוס מסוג Willem Jansz Blaeu למוזיאון הדנובה לאוסף המוזיאון.^[3]

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון המיקרו של שניצר ארמין, קומרום.
כיתת בית הספר התיכון יאנוש שייה בקומרום.

עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Ein Wort zur Geburtsfeier Seiner Majestät des Kaisers. Gesprochen im israel. Tempel zu Komorn. Komorn, 1862.
Beszéd a csallóközi 59. számú honvédzászlóalj lobogójának szentelése alkalmából. Komárom, 1872.
Beszéd ő cs. és kir. Felségöknek I. Ferencz József és Erzsébet egybekelése 25-dik évfordulójának örömünnepére 1879. ápr. 24. a rév-komáromi izr. templomban. Komárom, 1879.
Beszéd ő felsége 50. születésnapján. Komárom, 1880. נאום ביום ההולדת ה-50 של אשתו
Beszéd Jókai Mór szülőházán elhelyezett emléktábla ünnepélye alkalmával. Komárom, 1881.
Zwei Predigten vor und nach dem Tisza-Eszlarer Prozess gehalten. Budapest, 1883. (Magyarul is.)
Beszéd Montefiore Mózes 100. születésnapja alkalmával. Komárom, 1884. נאום ביום הולדתו ה-100 של משה מונטיפיורי
Gyászbeszéd Rudolf koronaherczeg elhunyta alkalmával. Komárom, 1889.
Beszéd ő felsége megkoronáztatásának 25. évfordulója alkalmával. Komárom, 1892.
Beszéd a haza ezeréves fennállása ünnepélyén. Komárom, 1896.
Zsidó kulturképek. (Életemből). Komárom, 1904.
Ünnepi beszéd, II. Rákóczi Ferencz és bujdosó társai hamvainak hazahozatala alkalmából (1906. október 28., Komárom)
Eine Rabbinerwahl
Der Traum im jüdischen Schriftum

מאמריו הופיעו בכל העיתונים של קומרום, בספרי השנה של האגודה הספרותית יהודית-הונגרית ובכתב העת היהודי "שוויון" (Egyenlőség) בבודפשט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיהאי ריסובאני 2017: ידידותם של ארמין שניצר וגאבור פאפ - לאור זכרונותיה של שניצר. סקירת פורום מדעי החברה 2017/3.
פרנץ ראב 1996/2000: העבר וההווה של יהודי קומרום. קומרום.
יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. 1908
תמונות תרבות יהודיות, 1904.
לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. ארמין שניצר
הונגריה, 25 ביוני 1902

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Az Ujság, 1914. december 28.
^ 1915 Komárom - A Jókai Közmivelődési- és Muzeum Egyesület hivatalos értesítője III, 152
^ Gyulai Rudolf 1889: Kalauz. Komárom, 16.

[1] Az Ujság, 1914. december 28.

[2] 1915 Komárom - A Jókai Közmivelődési- és Muzeum Egyesület hivatalos értesítője III, 152

[3] Gyulai Rudolf 1889: Kalauz. Komárom, 16.

[1]

[2]

[3]