ארנה פור (פוליטיקאי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארנה פור
Pór Ernő
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 4 בינואר 1889
Ľubica, סלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 באוגוסט 1937 (בגיל 48)
ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד קומיסר העם (19191919) עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארנה פור,(במקור פרלשטיין עד 1908,[1] בהונגרית: Pór Ernő; לייביץ, 4 בינואר 1889לנינגרד, 24 באוגוסט 1937) היה פקיד, פוליטיקאי קומוניסטי יהודי-הונגרי-סלובקי קומיסר העם (סלובקיה 1919) לענייני חוץ של הרפובליקה הסוביטית הסלובקית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת העולם הראשונה, רוסיה הסובייטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנה פור נולד במשפחה יהודית כבנם של יעקב פרשטיין ושל הרמינה בוקסבאום.[2] אביו היה רופא. ארנה פור השתתף בתנועת הפועלים מ-1905, הוא סיים את לימודיו ואת בחינות הבגרות בטרנצ'ין בשנת 1906, עבד כפקיד בתעשיית העץ בחברות בבודפשט וב-1907 הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP). במהלך מלחמת העולם הראשונה (1915) נפל בשבי הרוסי. בשנת 1917, אחרי מהפכת פברואר ברוסיה, עסק בשכנוע והתססה סוציאליסטית של פועלי תעשיית הברזל בנביאנסק. שם בשנת 1917 הצטרף למפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, ולאחר מכן במוסקבה היה ממייסדי הקבוצה ההונגרית של המפלגה הבולשביקית הרוסית והפך למזכיר שלה. בערך בתקופה הזו הוא פגש את בלה קון.[3] יחד עם קון נלחם בנארבה נגד כוחות ההתערבות הגרמניים תחת פיקודו של קומיסר העם (רוסיה) פאבל דיבנקו. עם טיבור סמואלי השתתף בין 6 לבין 7 ביולי 1918 בקרב נגד המרד של אנשי המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית ובניצחון עליהם. בקיץ אותה השנה היה נציג הקבוצה הונגרית בקונגרס הראשון של המפלגה הקומוניסטית האוקראינית.

בחזרה להונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא חזר להונגריה כששמע על מהפכת החרציות באוקטובר 1918, ולאחר מכן השתתף ב-24 בנובמבר בהקמת מפלגת הקומוניסטים של הונגריה והפך בה לחבר בוועד המרכזי. לאחר הכרזת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, הוא נשלח להודיע ללנין בשם בלה קון על הקמת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית.[4] בתקופת הרפובליקה היה ראש מחלקת התעמולה בקומיסריאט העם לענייני חוץ ולאחר מכן פעל במזכירות המפלגה המאוחדת (הסוציאל-דמוקרטית והקומוניסטית). פור היה גם נציב העם לענייני חוץ של הרפובליקה הסובייטית הסלובקית שהוכרזה ב-16 ביוני 1919. עם זאת, הרפובלקה נפלה ב-1 באוגוסט.

אחרי הרפובליקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הנפילה הוא היגר לצד בלה קון, יוז'ף פוגאני, ינה ורגה ואחרים. הוא התגורר באוסטריה למשך תקופה קצרה. בשנים 1920 ובשנת 1921 ביצע עבודת מפלגה בלתי חוקית בצ'כוסלובקיה והשתתף בהפצת כתב העת "פרולטאר". בשנת 1922 מילא תפקידי שיווק כסוכן ייצוא חברות היערות של ברית המועצות, הוא היה מנהל החברה משנת 1924. בין השנים 19281933 היה סגן נשיא של חברת ייצוא העצים. בשנת 1933 מונה מנהל תשלובת החרסינה הרוסית ומשנת 1934 ועד למעצרו שימש כסגן מנהל תשלובת הגומי הסובייטי הגדול ביותר (Красный треугольник). בשנת 1937 הוא נעצר ב-25 בפברואר ולאחר מכן הוצא להורג. הוא נפל קורבן הטיהורים הגדולים של סטלין. מאוחר יותר זוכה ושמו טוהר.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בודפשט ברובע ה-11 בין 1968 לבין 1991 נקרא רחוב על שמו (כיום סימטת ברטלן פור).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לקסיקון ביוגרפי הונגרי. 1969
  • לקסיקון לתולדות תנועת הפועלים. ISBN 963 09 0412 8
  • לקסיקון שמות הרחובות המלא של בודפשט, הוצאת ספרינטר, 2003. עמודים 407–408
  • לקסיקון הונגרי ביוגרפי 3: כרך מלואים (א - ז). עורכת ראשית. אגנש קניירש. בודפשט. 1981 עמ' 434. ISBN 9630525003
  • למען המהפכה הסוציאליסטית (הוצאת קושוט, בודפשט, 1975. עמודים מסת"ב 963 09 0243 5, 521–520)
  • Ленинградский мартиролог 1938-1937 טום 5

ספרות מתורגמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפת המקור:

  • Dokumentumok a magyar forradalmi munkásmozgalom történetéből. 1919–1929. (Budapest, 1964.)
  • Hajdu Tibor: A Magyarországi Tanácsköztársaság (Bp. 1969.)
  • Józsa Antal–Milei György: A rendíthetetlen százezer (alcím: Magyarok a Nagy Októberi Szocialista Forradalomban és a polgárháborúban, Budapest, 1968.)
  • A magyar internacionalisták A Nagy Októberi Szocialista Forradalomban és a polgárháborúban (Dokumentumgyűjtemény, Budapest, 1967–1968.)
  • A magyar munkásmozgalom történetének válogatott dokumentumai (Bp. 1959.)

בתרגום לעברית:

  • מסמכים מההיסטוריה של תנועת הפועלים המהפכנית ההונגרית. 1919–1929. (בודפשט, 1964)
  • טיבור היידו: הרפובליקה הסובייטית ההונגרית (1969)
  • אנטל יוז'ה - ג'רג' מילאי: מאות האלפים הבלתי מעורערים (כותרת משנה: הונגרים במהפכה הסוציאליסטית הרוסית באוקטובר ובמלחמת האזרחים, בודפשט, 1968)
  • האינטרנציונליסטים ההונגרים במהפכה הסוציאליסטית הרוסית הגדולה באוקטובר ובמלחמת האזרחים (אוסף מסמכים, בודפשט, 1967–1968)
  • מסמכים נבחרים על ההיסטוריה של תנועת הפועלים ההונגרית (1959)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ A Belügyminisztérium 1908. évi 108549. sz. rendelete. MNL-OL 30803. mikrofilm 87. kép 1. karton. Névváltoztatási kimutatások 1908. év 30. oldal 6. sor.
  2. ^ "Állami házassági anyakönyvi bejegyezése, Újpest, 172/1915. folyószám".
  3. ^ Vörös Könyv 1919, Antológia Kiadó, Lakitelek, 1993., 473. oldal
  4. ^ Vitatott személyek: Kun Béla