מפלגת הקומוניסטים של הונגריה
 | |
| לוגו המפלגה בהיווסדה | |
| מדינה |
הונגריה  |
|---|---|
| מנהיגים |
יאנוש קאדאר |
| תקופת הפעילות |
24 בנובמבר 1918 – 1943 (כ־24 שנים) |
| אידאולוגיות |
לניניזם |
| מיקום במפה הפוליטית | שמאל רדיקלי |
| ארגונים בינלאומיים | קומינטרן (1919-1943) |
  | |
מפלגת הקומוניסטים של הונגריה (בהונגרית: Kommunisták Magyarországi Pártja-KMP) הייתה המפלגה הלניניסטית קומוניסטית הראשונה בהונגריה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מפלגת הקומוניסטים של הונגריה נוסדה ב־24 בנובמבר 1918 בסוף מלחמת העולם הראשונה בקומת הקרקע ברובע XII בבודפשט ברחוב וארושמיור, בדירתו של המהנדס ההונגרי-יהודי יוז'ף קלן (קליין). שבוע לאחר מכן מטה המפלגה עבר לרובע XIII לרחוב וישגראדי 15. משם פעלה החל מה -1 בדצמבר 1918 עד 21 במרץ 1919, שם שכן גם במשך זמן מה מערכת "העיתון האדום" (העיתון האדום היה עיתון קומוניסטי חוקי. הוא פורסם לראשונה בהונגריה ב־7 בדצמבר 1918 בארבעה עמודים, פעמיים בשבוע, ומסוף ינואר 1919, שלוש פעמים בשבוע).[1]
המושב המייסד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלה קון (כהן) כתב על המושב המייסד כמצוין בציטוט בצד:
| ” |
"הייתי במושב המייסד של המפלגה. כזכור, היו שני נושאים עיקריים על הפרק: הקמת המפלגה והוצאת העיתון האדום. המושב המייסד התקיים בדירתו של מהנדס יוז'ף קלן - אחיו של אוטו קורווין. יוז'ף קלן ואשתו, שכבר אהדו את הקומוניסטים, העבירו את מפתחות הדירה שלהם והלכו מהבית. לאחר הפגישה, המפתח, אני זוכר היטב, נלקח על ידי אוטו קורווין כדי להחזירו למארח. שלושים עד ארבעים אנשים היו בפגישה זו. פועלים רבים מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית: ארנה פור (פרלשטיין), שאנדור קלנר, ארנה זיידלר, ינה לאסלו (לוי), בלה סאנטו (שרייבר), רז'ה פידלר, יאנוש לאקאי (לייטנר), ארפאד פצקו, קארוי ואנטוש, יוז'ף רבינוביץ' ואחרים. בין "הסוציאליסטים המהפכניים" (הסוציאליסטים המהפכניים היה הכינוי לקבוצות האנטי מיליטריסטיות ההונגריות במהלך מלחמת העולם הראשונה) היו בפגישה אוטו קורווין (קליין), ארז'י שיפוש, יוזף רוואי, אימרה שלאי (הולנדר) ואחרים." |
“ |
הוועד המרכזי הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלה 18 חברי הוועד המרכזי הראשון של המפלגה. מתוכם 10 יהודים:
| בלה קון | אדה צ'פקו | רז'ה פידלר | יאנוש הירושיק | דז'ה בוקאני | פרנץ ינצ'יק | אוטו קורווין | ינה לאסלו | יוז'ף מיקוליק |
| ארנה פור | יוז'ף רבינוביץ' | לאסלו רודש | ארנה זיידלר | דז'ה שומלו | טיבור סמואלי | בלה סאנטו | בלה ואגו | קארוי וינטוש |
הרפובליקה הסובייטית ההונגרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הרפובליקה הסובייטית ההונגרית
בפברואר 1919 נעצרו מרבית מנהיגי המפלגה, אך השפעתה המשיכה לגדול. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (MSZDP) של הונגריה, לא הייתה מסוגלת להתגבר לבדה על המשבר הפוליטי שנוצר ולכן ביקשה את עזרתם של המנהיגים הקומוניסטיים שישבו בכלא. בעקבות החלטת שני ראשי המפלגה, שתי המפלגות התאחדו והכריזו על הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. המפלגה המאוחדת נקראה תחילה המפלגה הסוציאליסטית ההונגרית, אך הקומוניסטים לא הסכימו לכך (דעתו של בלה קון הייתה, כי השם לא מבטא את השתייכותה של הרפובליקה הסובייטית ההונגרית לאינטרנציונל הקומוניסטי (קומיטרן).[2] לבסוף השם המשותף הפך ל"המפלגה הסוציאליסטית-קומוניסטית של הפועלים בהונגריה".
במהלך "הטרור הלבן" (השם שימש בהונגריה את מעשי הטרור והרצח של יחידות ימניות לא צבאיות חמושות בין אוגוסט 1919 לבין דצמבר 1921). לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית, שתי המפלגות התפרקו וחלק משמעותי מחברי KMP נאלצו לרדת למחתרת או להגר. עם זאת, מספר גדול של פעילי מפלגה נעצרו. ברית המועצות, שהוקמה בתקופה זו, הציעה להחליף אסירים הונגרים בכמה גלים. 400 פעילים קומוניסטים נכנסו לברית המועצות במהלך שלוש השנים שלאחר מכן במסגרת חילופי שבויים. רבים מהם הפכו לקורבנות הטרור הסטליניסטי בשנות השלושים.
ה- KMP הלא חוקי התארגן מחדש בשנת 1922, ייסד את מפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית (MSZMP) שבשנת 1925 כמפלגה חוקית קיימה את הקונגרס הראשון שלה בווינה. האידאולוגיה של המפלגה התמקדה ביישום מלא של הדיקטטורה הפרולטרית, אך המעצרים לא אפשרו לה להתנגד למשטר בהונגריה באותה עת. ה- MSZMP נאסר בשנת 1928 ואלה ממנהיגיו שלא הספיקו לברוח נכלאו והוצאו להורג. ה- KMP ביססה בסופו של דבר עד שנת 1936 את מטרתה האידאולוגית במחתרת: לארגן התנגדות אנטי-פשיסטית על בסיס יחידות של פועלים. במלחמת העולם השנייה מילאה המפלגה תפקיד קטן ורפה במאבק נגד הפשיזם בהונגריה ולא בהצלחה גדולה. הונגריה הייתה המדינה היחידה באירופה שלא פעלו בה כוחות פרטיזנים נגד צבאות גרמניה, בשל אהדת הציבור ההונגרי את הגרמנים.
מפלגת השלום[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1943 התפרקה המפלגה והוקמה מחדש בשם מפלגת השלום שהיה השם החוקי למפלגה. השם היה בשימוש עד ספטמבר 1944. מפלגת השלום הצטרפה במהרה לפעילות "החזית ההונגרית" (החזית ההונגרית הייתה ברית אנטי-נאצית של מפלגות הונגריות, ארגונים דתיים ואחרים שלא היו חוקיים במהלך הכיבוש הגרמני (19 במרץ 1944 - 4 באפריל 1945). החזית שפעלה עד דצמבר 1944 ניסתה לארגן ללא הצלחה התנגדות מזוינת אנטי-פשיסטית/אנטי-נאצית. בספטמבר 1944 שינתה המפלגה את שמה למפלגה הקומוניסטית ההונגרית.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
רעית בלה קון : בלה קון. בודפשט, מפרסם זרעים, 1969.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המפלגה הקומוניסטית ההונגרית (KMP) ואוסף ההגירה הקומוניסטית ההונגרית, ארכיון ההיסטוריה הפוליטית והאיחוד המסחרי, PIL 677. f.
- מאמרים של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית, המחלקה ההונגרית של האינטרנציונל הקומוניסטי (KMP), ארכיון ההיסטוריה הפוליטית והאיחוד המסחרי, PIL 878. f.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Archivum 10. A HEVES MEGYEI LEVÉLTÁR KÖZLEMÉNYEI (Eger, 1981)
- ^ Az ún. Komintern vagy az ismertebb nevén III. Internacionálé (1918-1943)