ארנון מגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

ארנון מגן (10 באפריל 192411 בינואר 2012) היה עיתונאי, סופר ומתרגם ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגן נולד בשם ארנסט מגנוּסגרמנית: Ernst Magnus) בהמבורג שבגרמניה, בן לרודולף ולילי מגנוס. ב-1935, בימי גרמניה הנאצית, כשהיה בן 11, עלה לארץ ישראל עם הוריו ואחותו חוה, ושנה לאחר מכן עברת את שמו לארנון מגן. גדל בקיבוץ גן שמואל ועבר לקיבוץ גבעת ברנר. בשנת 1953 כתב את המנון הקיבוץ, לרגל 25 שנים להקמתו.[1] ב-1954 נישא לבת קיבוץ, לילית לבית לוינסון, אחות במקצועה. באותה שנה נולד בנם הבכור הלל. בני הזוג נפרדו ב-1957, והוא נישא ב-1964 לאילנה לב. נולדו להם שלושה ילדים: הדס (1965, עיתונאית), אבנר (1968, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת טורונטו, נהרג בתאונת טיפוס הרים באלסקה ב-2010[2]), ועידו (1974).

מגן המשיך להתגורר בגבעת ברנר. חיבר מספר שירים עבור "רביעיית גבעת ברנר" ואחרים במהלך שנות ה-60.[3] עבד כעיתונאי בעיתון "למרחב". לאחר סגירת העיתון, בשנת 1971, עבר לעיתון "דבר", וכיהן כסגן עורך ב"דבר לילדים" בשנות ה-70. לאחר מכן שימש ככתב מדעי בעיתון "דבר"; במסגרת זו ראיין מדענים בעלי שם, בהם הנס בתה, חתן פרס נובל לפיזיקה.

בנוסף עבד מגן כמתרגם מאנגלית לעברית; תרגם בין השאר את ספרו של מרטין גילברט "אושוויץ ובעלות הברית" (1988), ואת ספרו של בני מוריס "לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949" (1991).

ב-1976 כתב לצד יצחק גילון ז'לינסקי וארנסט מרקוביץ את הספר "תולדות התעשייה הכימית בארץ". ב-1977 פרסם ספר עיון היסטורי, "זה קרה ביום... 32 מאורעות בתולדות העמים" (הוצאת הקיבוץ המאוחד); בספרו הוא מתאר 32 אירועי שיא לאורך ההיסטוריה. ב-1992 השתתף בכתיבת ספרו של גד ברזילי, "דמוקרטיה במלחמות: מחלוקת וקונצנזוס בישראל". ב-2008 פרסם אוטוביוגרפיה, "יומנו של אופטימיסט".

מגן נפטר ב-2012 ונקבר בבית הקברות גבעת השלושה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub Israelis.png ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.