גבעת ברנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גבעת ברנר
Givat Brenner Aerial View.jpg
מבט מהאוויר
מחוז המרכז
מועצה אזורית ברנר
גובה ממוצע ‎58‏ מטר
תאריך ייסוד 1928
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 2,555 תושבים
מיקום גבעת ברנר
גבעת ברנר
גבעת ברנר
http://www.gbrener.org.il
האסם בגבעת ברנר המשמש כיום כפאב

גבעת ברנר הוא מן הקיבוצים הגדולים בישראל, שייך למועצה האזורית ברנר ושוכן מדרום לרחובות וממערב לכביש 40. הקיבוץ נקרא על שמו של הסופר יוסף חיים ברנר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעין הקבוצה התגבש בשנת 1926 ברחובות והיה מורכב מחלוצים יוצאי ליטא ומחלוצים מווהלין. נרכש שטח של 200 דונם. ב-4 במרץ 1928 עלתה למקום הקבוצה הראשונה למרות התנגדות המוסדות המיישבים ובראשם אברהם הרצפלד. ב-29 ביוני אותה שנה עלו כל חברי הקיבוץ לשטח. בגלל השטח המצומצם התפרנסו החברים מעבודה שכירה בפרדסי הסביבה והחלו עזיבות בגלל הקשיים. בשנת 1929 הצטרפה לקיבוץ קבוצת "חרות" מגרמניה. באותה שנה הצליח חבר הקיבוץ אנצו סרני לאסוף באיטליה סכום כסף הדרוש לרכישת 1,000 דונמים נוספים בסביבה.

במאורעות תרפ"ט פונה הקיבוץ למספר ימים.

בגלל מיעוט הקרקע היה הקיבוץ מהראשונים שפיתח תעשייה. נוסדו בית החרושת "רימון" למיצים וריבות שהיה ספק ראשי לצבא הבריטי, ובית החרושת "מטר" למוצרי השקיה.

גבעת ברנר היה הקיבוץ הראשון שפתח בית הבראה בתחומו. בית ההבראה נקרא "בית ישע" על שם ישע סמפטר, משוררת יהודייה מארצות הברית שבחרה לגור בקיבוץ והשקיעה את כספה בבנית בית ההבראה. פרשה זו מתוארת בספרו של משה שמיר - "יונה מחצר זרה".

מצבו הכלכלי של הקיבוץ השתפר והוא המשיך לקלוט חברים עד שהיה בשעתו גדול הקיבוצים במדינת ישראל.

הקיבוץ השתייך לקיבוץ המאוחד ובשנת 1952 בעת הפילוג, פרשה ממנו קבוצה גדולה של חברים שהצטרפו לקיבוץ נצר סרני.

עם משבר הקיבוצים נקלע הקיבוץ למשבר כלכלי קשה ובתי החרושת ובית ההבראה נסגרו. כיום הקיבוץ מופרט.

אתרים בעלי עניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז הקיבוץ על גבעה נמצא "בית סרני" שהיה המבנה הראשון שנבנה. הערבים קראו בזמנו למקום "קלעת אל - אביאד" (המבצר הלבן). הבית שימש למגורים, מרפאה, דואר ומזכירות. אחר כך הפך לספריה וחדר תרבות ונקרא על שם חבר הקיבוץ אנצו סרני שהוצא להורג בדכאו. הוצמד לו אולם מופעים גדול המשמש את תושבי הסביבה. בחזית המבנה - פסל של לוחם פצוע מאת הפסל, חבר הקיבוץ, יעקב לוצ'אנסקי וגן זיכרון לחללי הקיבוץ שנפלו במערכות ישראל.

כמה מחברי הקיבוץ הקימו במבנה הישן של מחסן הקיבוץ, מוזיאון נוסטלגי בשם "אוצרות". במוזיאון פריטים נוסטלגים רבים מההיסטוריה של הקיבוץ כמו כלים לעבודה חקלאית, מוצגים מבתי החרושת "רמון" ו"מטר" חדר הרופא ועוד.

בבית הקברות של הקיבוץ קבור יצחק שדה שנקבר ליד אשתו מרגוט שהייתה חברת הקיבוץ. במקום גם בית קברות לקבורה אלטרנטיבית.

הרחבה קהילתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 2007-2006 הוחלט על בניית שכונה קהילתית בצמוד לקיבוץ. בתחילה נקראה השכונה החדשה "ההרחבה הקהילתית", אך לאחר שנתיים הקהילה החליטה לשנות את השם ל"שכונת הדקלים".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]