ארנסט-גינתר באדה
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
.jpg) | |
| לידה |
20 באוגוסט 1897 פאלקנהאגן, האימפריה הגרמנית   |
|---|---|
| פטירה |
8 במאי 1945 (בגיל 47) באד זגברג, גרמניה המערבית  |
| מדינה |
גרמניה |
| השתייכות |
הקיסרות הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1914–1945 (כ־31 שנים) |
| דרגה |
 גנרל-לויטננט (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית אפריקה ה-999 מפקד דיוויזיית הפאנצרגרנדיר ה-15 מפקד הדיוויזיה ה-65 מפקד דיוויזיית הפאנצרגרנדיר ה-90 מפקד הקורפוס ה-81 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
ארנסט-גינתר באדה (בגרמנית: Ernst-Günther Baade; 20 באוגוסט 1897 – 8 במאי 1945) היה גנרל גרמני במהלך מלחמת העולם השנייה, אשר עוטר בצלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון וחרבות של גרמניה הנאצית. באדה נפצע בפעולה ומת מפצעיו ב-8 במאי 1945.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
באדה נולד ב-20 באוגוסט 1897 בפאלקנהאגן. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 הוא התנדב לשירות צבאי והצטרף לרגימנט האולאנים ה-9 (פומרניה ה-2). באוגוסט 1915 הוא הועבר לרגימנט הדרגונים ה-9 (הנובר ה-1 - קרול הראשון, מלך רומניה), ובאוגוסט 1916 הוא הועלה לדרגת לויטננט והצטרף לרגימנט רובאי הפרשים ה-2. בהמשך הוא שירת במפקדת חטיבת הרגלים ה-231, וב-1 ביוני 1918 נפצע בלחימה בחזית המערבית. לאחר התאוששותו הוא נשלח לרגימנט הרגלים ה-444, אולם ב-30 באוגוסט 1918 נפצע שוב ואושפז עד לאחר סיום המלחמה. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, אות הפציעה בשחור, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה נשאר באדה ברייכסווהר ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 באוגוסט 1933 הוא הועלה לדרגת ריטמייסטר, וב-1 באוגוסט 1934 מונה למפקד פלוגה 1 ברגימנט הפרשים ה-3.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מלחמת העולם השנייה, במרץ 1942 הוצב באדה בעתודה הפעילה של קצינים (Führerreserve). לאחר מכן הוא עבר לדיוויזיית הפאנצר ה-15 בצפון אפריקה וקיבל את הפיקוד על רגימנט הרובאים ה-115 ב-15 באפריל 1942, עימו לחם באותה תקופה בלוב ובקירנאיקה.
באדה הפך לאגדה בקורפוס אפריקה ונודע שהוא יוצא לקרב לבוש בכתונת סקוטית ונושא קלאימור, חרב פיפיות.[1][2] במאי 1942 השתתף בקרב ביר חכים, וב-27 ביוני עוטר על פעולותיו בצלב האבירים של צלב הברזל. הוא נפצע ב-28 ביולי 1942 באל-עלמיין ופונה לגרמניה.
ב-2 בפברואר 1943 הוא מונה למפקד דיוויזיית אפריקה ה-999, עליה פיקד עד 1 באפריל 1943. במהלך פינוי הכוחות הגרמניים מסיציליה לאיטליה בתחילת אוגוסט 1943, באדה הופקד על הכוח שהגן על מצר מסינה.[1] באוקטובר ובנובמבר 1943 הוא פיקד על דיוויזיית הפאנצרגרנדיר ה-15 באיטליה ולאחר מכן, עד דצמבר 1943, פיקד על דיוויזיית הרגלים ה-65. לאחר מכן מונה למפקד דיוויזיית הפאנצרגרנדיר ה-90 עליה פיקד בקרב על מונטה קאסינו. הוא היה ידוע בהתנהגותו האקסצנטרית מדי פעם, במטה הקטן מאוד שלו ובסיורי הביקורת התכופים שלו בקו החזית, כל אלו הפכו אותו לפופולרי בקרב חייליו.[3] הוענק לו תג השמדת טנקים על השמדה ביד אחת של טנק אויב עם נשק חי"ר. על פעולותיו בקרבות באיטליה הוענקו לו תוספת עלי אלון (22 בפברואר 1944) וחרבות (16 בנובמבר 1944) לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-10 במרץ 1945 הוא מונה למפקד הקורפוס ה-81, עליו פיקד עד 13 באפריל. כמו כן הוא גם שימש כמפקד הצבאי האחרון של העיר קלן.
באדה נפצע ב-24 באפריל 1945, כשמכונית המטה שלו הופצצה על ידי מטוס קרב בריטי ליד Neverstaven בהולשטיין. הוא מת מנמק בבית חולים בבאד זגברג ב-8 במאי 1945.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Senger und Etterlin 1960.
- ^ Mitcham 2007, pp. 76–77.
- ^ Hapgood & Richardson 1984, p. 176.