ארנסט אורדראנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורדראנו (החמישי בספירה משמאל) בחברת קרול השני, מלך רומניה (עם סיגריה בפיו)

ארנסט אורדראנורומנית: Ernest Urdăreanu),‏ 18971985, חצרן מקורב מאוד לקרול השני, מלך רומניה, מרשל חצר המלוכה ושר בממשלת רומניה מטעם חצר המלוכה, דמות מפתח בקמרילה המלכותית ומי שליווה את מלכו גם בגלות.

ארנסט אורדראנו היה בנו של קצין צבא רומניה וזכה בעצמו לחינוך צבאי. לארנסט היו שני אחים, האחד מהנדס והשני איש עסקים. אורדראנו היה נהג מרוצים שזכה בתחרויות וחובב מכוניות מרוץ בדיוק כמו מעסיקו העתידי, מלך רומניה. בהמלצת בן דודו, הדיפלומט ניקולאה טיטולסקו, התקבל ב-1931 לעבודה אצל קרול השני, שהוכתר רק שנה לפני כן ומונה למנהל המוסך המלכותי והנהג המועדף על המלך ועל פילגשו, אלנה לופסקו. יחסיו הטובים עם המלך הביאו לקידומו ב-1933 לתפקיד המזכיר הפרטי של המלך וב-1936 לתפקיד סגן מרשל הארמון. בהמשך מונה אורדראנו לתפקיד מרשל הארמון, תפקיד של מנהל כל האדמיניסטרציה המלכותית של הארמון.

ב-1938, לאחר הקמת הדיקטטורה המלכותית, מונה אורדראנו לשר מטעם חצר המלך ובכך היווה נציג המלך בממשלה. במסגרת תפקידו זה התלווה למלך בנסיעותיו לבריטניה, צרפת וגרמניה, נסיעות שנועדו למנוע את בידוד רומניה. בגרמניה סירב אדולף היטלר לראותו בגלל קשריו עם יהודים בקמרילה המלכותית.

אורדראנו פעל, ללא הצלחה, לפיוס בין המלך ובין התנועה הלגיונרית וכשהמלך אולץ להתפטר ולצאת לגלות, התלווה אליו בנדודיו לספרד, פורטוגל, קובה, מקסיקו, ברזיל ושוב פורטוגל, שם נשאר עד יום מותו. במקסיקו הכיר אישה צעירה ממנו בהרבה ונשא אותה לאישה. בברזיל ארגן את נישואי המלך קרול עם פילגשו, אלנה לופסקו בה בעת עם נישואי הדתיים שלו ושל רעיתו. לאחר מות המלך בפורטוגל ערך את הלוויתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארנסט אורדראנו בוויקישיתוף